א. בבתי ספר תיכוניים אין לתלמידים הערכה כלפי בית הספר מה שאין כן בישיבות, ב. השוני בין תיכון ממלכתי אחד לרעהו הינו קטן בהרבה (ולרוב חסר ערך אנציקלופדי) מההבדל בין ישיבות, ג. רוב הישיבות אינם בקטגוריה של ממלכתי דתי ואני לא בטוח איפה יש יותר (בכיתות א' וב' במדינת ישראל רוב התלמידים נמצאים בחינוך הדתי. הרואה • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"א 15:48, 6 באפריל 2011 (IDT)תגובה
א. אולי זה נכון ואולי לא. אם לחילונים הייתה רשת חינוך פרטית משלהם הזוכה לתקצוב עף כל כך אולי רשת החינוך שלה הייתה נראית אחרת. אתה מצביע על הבעיה שיוצרת מערכת החינוך הדתית ובפגיעה שלה ברשת החינוך הממלכתית כאילו זו נקודת זכות לחינוך הדתי. זו לא.
ב. אני לא מקבל את הטיעון הזה וחושב שזה נימוק מאכותי שמנופח ללא פרופוציה בדיוני ויקיפדיה בשל ניצול לרעה של מנגנון הבהרת החשיבות. כך אנו קוראים נימוקים על צבע הפתיל בציצית ואפנת הלבוש, ועל טיולים בג'יפים, ועל שידוכים לתלמידי חכמים. קשקוש גמור. סתם בתי ספר תיכוניים או על תיכוניים שתתקגים את עצמם והציבור שלהם איננו ביקורתי כלפי התעמולה שהם מייצרים.
א. תאכל פעם איזשהי ארוחה בישיבה ונראה אותך עושה זאת שוב מרצונך. על מה אתה מדבר. ההיפך. לך תראה באחת השיבות שלמדתי איך תלמידי הישיבה אוספים כסף אחד מהשני כדי להחליף כמה רעפים שבורים שמכניסים גשם. כאן הייתי גר כמה חודשים. מצאתי את התמונה בויקיפדיה. לא אני העליתי את זה. מבטיח. הרואה • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"א תראה מה זה פנימיה של ישיבה חרדית ממוצעת. (יש בידי תמונות יותר גרועות של הצפת ביוב בכמה קומות - אל תשאל). המצב הזה הוא לא בגלל תקציב גבוה. ב. העניין הוא כפי שכבר כתבו לך, כל התיכונים החילוניים של משרד החינוך - זה הכל בעצם סניפים של אותו מוסד ההבדלים הם קטנים. מה ששונה לגמרי בישיבות (אני לא יודע האם חילוני יבין עד כמה זה נכון, כי מבחינת אדם הרחוק מהמושגים האלו - בכל הישיבות לומדים תורה וזה לא משנה מה ואיך אף על פי שיש הבדלים של שמים וארץ). ג. את הנתונים האלו ראיתי לפני שנה על כיתות א', ואני לא זוכר איך להגיע לזה (בכל אופן, היתה עלייה ברורה בשנים האחרונות לטובת החינוך הדתי, ולכן אני משער שגם השנה זה כך). ד. תלמיד בישיבה, הוא לא רק לומד בישיבה עד הצהריים, אלא סדר שלישי בישיבה ממוצעת מסתיים בשעה 11 בערב. (סדר א' מתחיל בתשע בבוקר). וגם שהתלמידים ישנים בישיבה. הרואה • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"א 18:32, 7 באפריל 2011 (IDT)תגובה
T. יש מוסדות ויש מוסדות. העובדה היא שמוסדות חינוך ממלכתיים לא מציעים יום לימודים ארוך כי אין לכך תקציב. הם מלמדים בכיתות גדולות כי אין תקציב למורים. אין ארוחות בכלל, בטח לא חמות, וגם לא גרועות. פשוט אין. מוסדות חינוך דתיים מציעים את כל אלו. חלקם בפאר והדר וחלקן לא.
ב. טענת ה"סניפים" היא פשוט מגוכחת. נכון שמוסגות לימודת תיכוניים רבים איננם ייחודיים במיוחד. לכן גם לא צריך להיות ערך על כל אחד ואחד מהם, רק על יוצאי דופן. בניגוד לטענתך, גם ההבדלים בין הישיבות אינם גדולים, בוודאי לא בין ישיבות תיכוניות. סתם בתי ספר תיכון לדתיים. זה לא מיוחד.
ג. נכון לעכשוי מה שמשרד החנוך מציע מספק אותי. אם הנתונים ישתנו, ויכול להיות שהם משתנים, זה ישתקף בנתוני השנים הבאות.
הערה לגבי ג' - הנתונים מדברים על כך שמספר תלמידי כיתות א' שלומדים בחינוך הלא-ציוני (רשתות החינוך החרדיות + המגזר הערבי) חצו את קו ה-50% (נדמה לי שמתוך זה 28% במגזר הערבי, אבל על זה אני פחות סגור). אני לא מכיר נתונים לפיהם למעלה ממחצית התלמידים בכיתות א' למדו בחינוך הדתי, וזה גם לא נשמע סביר בהתחשב בנתונים שכן ידועים. עידו • שיחה19:36, 7 באפריל 2011 (IDT)תגובה
מי אמר דבר כזה? ידוע גם שבמוסדות החינוך של החרדים לומדים גם תלמידים שאינם חרדים. אמרתי "תלמידים שלומדים בחינוך הלא-ציוני" לא "תלמידים לא-ציוניים". עידו • שיחה19:48, 7 באפריל 2011 (IDT)תגובה
לצערי מערכת החינוך מספקת מידע חלקי בלבד על התפלגות התלמידים. משום כך אין מידע על מספר תלמידי התיכון בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי-דתי. מה שהשוותי, בכל מקרה, הוא את מערכת החינוך הממלכתי ואת מערכת החינוך הממלכתי דתי ברמה התיכונית. למטב ידיעתי, נכון יהיה לומר כי הזרם החרדי איננו רלוונטי למוסדות אלו. אורי • שיחה20:15, 7 באפריל 2011 (IDT)תגובה
