שיחת משתמש:Yotamberk/שמואל חזנוביץ

ביקורת עמיתים

הי יותם, הערך במצבו הנוכחי לא כתוב לפי הסדר הנהוג בוויקיפדיה. יש לשנות את מבנה הפרקים, ולערוך את התוכן, כדי שיהיה אנציקלופדי. אתה יכול להסתכל על ערכים לדוגמה של פסיכולוגים אחרים כדי להבין כיצד נראה ערך מקובל (לדוגמה:הווארד גרדנר, יואל אליצור (פסיכולוג), דוד נבון וכיוב'). אם אתה מרגיש שדוגמאות אלו לא מבהירות דיין את המצב, אתה יכול להעזר בקטגוריה המצויה בתחתית דף הערכים על פסיכולוגים, כדי למצוא ערכים נוספים ושמות נוספים.

לגבי הערך הספציפי של שמואל חזנוביץ', הבעיות העיקריות כפי שאני מבין אותן הם:

1. הערות שוליים - יש לסמך את דבריך בוויקיפדיה באמצעות טקסטים אמינים כתובים, אשר עליהם התבססת בכותבך את מאמרך. ככל שיהיו פחות הערות שוליים, אמינות המאמר נפגמת. למשל, אתה טוען שהוא עומד בראש הקבוצה הירושלמית לחקר הפסיכוזה - אני משער שיש פרסומים מספיקים על זה, הבא אותם באמצעות הערות שוליים. (במידה ואתה לא יודע איך להוסיף הערות שוליים, הרגש חופשי לשאול {{חיוך})
2. הפרקים לפיהם חילקת את הערך לא טובים, ויש לערוך אותם מחדש. ואני אתן הצעה אחרת:
   1. הביוגרפיה - לשנות לשם "ביוגרפיה", וליצור תת פרקים אשר מפרידים את הנושאים של התבגרותו (למשל תת כותרת בשם "נעוריו" או "משפחתו", ולאחר תת כותרת "קריירה" או "לימודים", תלוי בתוכן שאתה מעוניין לשים בפרק). כרגע הפרק משמש בערבוביה לנושאים רבים, ואינו ברור מספיק.
   2. פעילות מקצועית - עדיף תחת "קריירה". יש כאן תיאורים של ילדותו משולבים עם עבודתו על הדוקטורט שלו, הניסוחים מאד אוהדים וסובלים מפירוט יתר. שים לב שבמקרה של הפסיכולוג האמריקאי גארדנר, התיאורים יבשים יותר, ואינם מתעכבים על מס' העמודים בתזה שלו או על התחומים שהרחיב או מספר הקורסים שנתן. זה מידע שאינו נחוץ לקורא. אנו מתמצתים את החומר, ולא מרחיבים אלה אם יש סיבה מוצדקת.
   3. מחקריו - לא ברורה לי הפסקה ותרומתה. אם אתה רוצה לסקור את מחקריו באופן מקצועי, עליך להוכיח כיצד התייחסה הקהילה המדעית אליהם. כרגע הפסקה מתארת במה הוא מתעסק. זה אולי מקובל ב-CV באוניברסיטה, אבל בהחלט לא נחוץ בוויקיפדיה. מידע זה אמור להיות משולב בתוך הפרק על הקריירה, או בתוך פרק על מחקריו שכולל ביקורת על המחקרים ומידת קבלתם על ידי הקהילה המדעית.
   4. מאמרים - אין מקום לפרק שכזה. מקובל לתת כותרת לפרק כגון "מאמרים נבחרים" ובו לתת רשימה מסודרת של המאמרים הבולטים שפירסם (ובמידה וניתן לגשת אליהם באינטרנט, מקובל להוסיף קישור כדי להקל על הקורא שמבקש להעמיק בנושא).
   5. ספריו - אותה ביקורת כמו הפרק הקודם. ספריו צריך להיות חלק מהפרק על "מאמרים נבחרים" שניתן לקרוא לו "פרסומים נבחרים" ולחלק אותו לשני תתי כותרות "מאמרים" ו-"ספרים". - בכל מקרה, לא מקובל לתאר מה התוכן של הספרים. (אלה אם כן מדובר בספרים חשובים, שיש התייחסיות רבות להם בקהילה המדעית, וישנה חשיבות להסביר על תוכנם).
   6. לקריאה נוספת - זה דווקא פרק מוצלח, אם כי לטעמי חלק מהפרסומים שם יכולים, וצריכים להיכנס לפרק עליו המלצתי לעיל "פרסומים נבחרים" - ואילו בפרק הזה להוסיף כלמני כתבות או מאמרי דעה שלא בחרת להתייחס אליהם בגוף המאמר, ויכולים להרחיב את ההבנה על נושא הערך ומשנתו.

כאמור, אם יש לך שאלות נוספות - אל תהסס לשאול, בהצלחה גארפילד - שיחה 10:36, 27 בנובמבר 2014 (IST)