יואל אליצור (פסיכולוג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל אליצור
לידה 1952 (בן 72 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים (16 באוקטובר 1991) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יואל אליצור (נולד ב-25 בפברואר 1952) הוא פרופסור חבר בגמלאות במגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בבית הספר לחינוך שבאוניברסיטה העברית בירושלים. אליצור הוא פסיכולוג מומחה קליני, רפואי וחינוכי[1], מדריך בפסיכותרפיה, פסיכודיאגנוסטיקה ופסיכולוגיה רפואית, ומומחה-מדריך בטיפול משפחתי ובהיפנוזה[2]. אליצור כיהן משנת 2010 ועד 2013 כיו"ר מועצת הפסיכולוגים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואל אליצור נולד בתל אביב, דור שישי בישראל, בן לדבורה (לבית יודלביץ') ואברהם אליצור (לדרברג). אביו, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה, היה מראשוני הפסיכולוגים הקליניים בישראל. לאליצור שלושה אחים: פרופ' אבנר אליצור, פסיכיאטר שניהל את המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל, ד"ר ברוך אליצור, פסיכולוג קליני ורפואי שעבד בבית החולים איכילוב, ונאוה אליצור-שמידט, פסיכולוגית קלינית.

אליצור היה נשוי לד"ר אסתר אליצור, פסיכולוגית קלינית, סופרת ומורה לפסיכולוגיה בודהיסטית. אב לבת ובן.

עיסוקיו בתחומי הפסיכולוגיה והייעוץ המערכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליצור גדל בתל אביב, ולמד בבית ספר תיכון "Bronx HS of Science" בניו יורק. את לימודיו האקדמיים סיים באוניברסיטה העברית בירושלים: תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ודוקטורט בפסיכולוגיה ב-1981.

בשנים 1975-1993 עבד אליצור כפסיכולוג בתפקידים שונים בתחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה, וניהל את התחנות בחדרה ובמועצה אזורית יואב (מסמיה), ואת המדור לפסיכולוגיה רפואית. בתקופה זו עבד לצד ד"ר מרדכי קאפמן, מנהל תחנות הקיבוצים ומראשי תחום הטיפול המשפחתי בישראל. קאפמן היה לו למנטור שהשפיע עמוקות על גישתו המקצועית והשקפת עולמו. בהמשך אליצור הדריך ולימד במרכז ההכשרה של תחנות הקיבוצים. בשנת 1983-1984 היה פסיכולוג ראשי במחלקה החצי-פתוחה במרכז לבריאות הנפש טלביה. במסגרת שירותו בצה"ל, עד לפרישתו ממילואים בדרגת סרן, היה קצין בריאות הנפש (קב"ן) ומדריך ראשי במתקן הארצי לטיפול בתגובות קרב של המרכז לבריאות הנפש בחיל הרפואה.

אליצור למד, עבד וכתב עם סלוודור מנוחין, ממייסדי הטיפול המשפחתי. ספרם "מיסוד השיגעון: משפחות, טיפול וחברה"[3] (1991, הוצאת שוקן) יצא לאור גם באנגלית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית, וקיבל את פרס אסתר האר של קרן ירושלים עבור תרומה מקורית לפיתוח השירות הקהילתי לבריאות הנפש בישראל. הספר מבוסס על חמש שנות מעקב אחר משפחות לבני נוער עם הפרעה נפשית חמורה, חלקם באשפוז פסיכיאטרי וחלקם בטיפול קהילתי. המעקב מתאר את הקושי של מוסדות האשפוז לעבוד בשותפות עם המשפחה, מגבלותיו של טיפול משפחתי "אדוק" שאינו מעניק תשומת לב מספקת לגורמים אישיים וסביבתיים, והתרומה של הטיפול הקהילתי בגישה מערכתית-אינטגרטיבית למשפחות המתמודדות.

אליצור עסק בייעוץ מערכתי[4] למנהלים במערכת הציבורית, בתחומי פיתוח שירותים ודרכי טיפול המעודדים מעורבות ושותפות משפחות. הייעוץ המערכתי מלווה בהכשרה והדרכה של אנשי המקצוע, בהתאמת דרכי עבודה בארגון ובמחקר להערכת תוצאות. במהלך עבודתו פעל במסגרת פרויקטים ארוכי-טווח, במהלכם פיתח, יישם וחקר את "מודל משו"ה"[5] (מעורבות, שותפות והעצמה) לבניית ברית עבודה בין מוסדות טיפוליים לבין משפחות. המודל יושם בשירותים ציבוריים שונים:

  • פיתוח מעורבות משפחתית ברשות חסות הנוער במשרד העבודה והרווחה, בשיתוף עם העמותה למען נוער במצוקה (על"ם)[6]
  • פיתוח עבודה פנימייתית עם ילדים בשותפות עם המשפחה והקהילה[4], בשיתוף עם ג'וינט-ישראל ומשרד העבודה והרווחה. סיכום של 16 שנות עבודה בנושא זה מתעד הצלחות וקשיים ביישום המודל של שותפות משפחתית בישראל[7].
  • פיתוח "תוכנית התקשרו"ת"[8] (הורות תומכת קשר ותקווה) בשותפות עם השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך - כולל הדרכת הורים קבוצתית לשיפור הקשר הורה-ילד וחיזוק הוויסות העצמי של ילדים המגלים קשיים התנהגותיים, המלווים במקרים רבים גם בקשיים רגשיים. מחקר מבוקר העיד על שיפור בקרב הילדים (בעיות התנהגות, קהות לב ושליטה עצמית) וההורים (התנהגות הורית ומצוקה)[9][10].

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליצור היה חבר סגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1991, תחילה במגמה הקלינית של המחלקה לפסיכולוגיה, ומשנת 2006 במגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בבית-הספר לחינוך. שטחי התמחותו כוללים פסיכותרפיה מערכתית-אינטגרטיבית, הדרכה בפסיכותרפיה[11], תהליכים משפחתיים, פסיכופתולוגיה התפתחותית[12], התמודדות עם מחלות ומצבים רפואיים[13] (כולל הפרעת סומטיזציה, אנורקסיה נרבוזה[14] וכאב כרוני), בריאות נפש קהילתית, ובעיות רגשיות והתנהגותיות בילדות ובהתבגרות.

אליצור כתב למעלה משישים פרסומים, בהם מחקרים על הפרעות אכילה[15] ואכילה רגשית[16], שיקום קהילתי של מתמודדים עם הפרעות נפשיות חמורות, טראומה נפשית, תגובות קרב והפרעה פוסט-טראומתית[17], תוכניות טיפול בילדים ובני נוער, התפתחות זהות מגדרית הומוסקסואלית[18] והקשר בינה לבין בריאות נפשית[19] ויחסים זוגיים[20], אילמות סלקטיבית[21], התנהגות ברוטאלית בקרב חיילי צה"ל באינתיפאדה הראשונה[22], והקשר בין תרבות של כבוד לבין תוקפנות בקרב בני נוער[23].

ב-2012 יצא בעריכתו הספר "כתם של עננה קלה: חיילים, צבא וחברה באינתיפאדה" (סדרת קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית הפועלים), העוסק במעשי עוולה בקרב חיילי צה"ל במהלך שירותם בשטחים במבט פסיכולוגי[24][25].

יו"ר מועצת הפסיכולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2010 מונה אליצור על ידי סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ליו"ר מועצת הפסיכולוגים[26], הגוף האחראי על יישום חוק הפסיכולוגים וקביעת מדיניות בנושא הפסיכולוגיה בישראל. המינוי התרחש בתקופה של ויכוח שפילג את קהילת הפסיכולוגים בישראל, בין מתנגדי ותומכי תיקון סעיף 9ב' בחוק הפסיכולוגים, תיקון שנועד להתיר לכל פסיכולוג לעסוק בפסיכותרפיה בתחום מומחיותו, ולא רק לפסיכולוגים קליניים. מינויו של אליצור לווה בהתנגדות כמה מאות פסיכולוגים[27], שאף חתמו על עצומה נגדו, בין השאר בשל עמדותיו התומכות בשינוי סעיף 9ב' בחוק הפסיכולוגים. השינוי בסעיף זה קודם על ידי אליצור במהלך כהונתו ואושר בכנסת בדצמבר 2010[28].

במאמרים שכתב בין השאר בבלוג "משולחנו של יו"ר מועצת הפסיכולוגים" שפתח באתר פסיכולוגיה עברית, מציג אליצור אג'נדה של מנהל תקין במועצה, שקיפות וייצוגיות לזרמים השונים בפסיכולוגיה[29]. בינואר 2011, לאחר שהביא לאישור המועצה הליך דמוקרטי לבחירת חברי ועדות מקצועיות בפסיכולוגיה (הליך שזכה בהמשך לתמיכת משרד הבריאות[30] וראשי כל המחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות והמכללות בישראל[31]), והפסיק לטענתו של אליצור את שיטת חבר מביא חבר בוועדות[32], הביעו ראשי ארגוני הפסיכולוגים הקליניים חשש למקצועיות תהליך ההכשרה ותחום הפסיכולוגיה הקלינית בארץ בשל שינויים אלו, יצאו בקריאה לפיטוריו של אליצור[33], ובהמשך השביתו את בחינות המתמחים[34].

לאחר שינוי סעיף 9ב' בחוק הפסיכולוגים, עבד אליצור בשיתוף פעולה עם האקדמיה, משרד הבריאות והוועדות המקצועיות להגדרת לימודי ליבה בששת תחומי ההתמחות בפסיכולוגיה. ביולי 2012 אושרה תוכנית הליבה על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמסגרת מחייבת ללימודי הפסיכולוגיה המקצועית בישראל[35]. בנוסף, קידם אליצור במהלך כהונתו שינוי בחוזר מנהל רפואה במשרד הבריאות, המכיר בפסיכולוגים מומחים כמורשי אבחון הפרעת קשב וריכוז[36].

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליצור עסק מנעוריו בתחום הצילום. בשנות ה-70 למד צילום אצל הרולד פינסטיין[37] בניו יורק. באמצע שנות ה-90 למד עם פרימן פטרסון[38] בקנדה, ולאחר מכן במחלקה לצילום בבצלאל. עבודותיו הוצגו לאורך השנים בתערוכות אישיות במספר גלריות בישראל, בהן גלריית הקיבוץ וגלריית עמי שטייניץ[39]. בעקבות פרויקט משותף עם קבוצת מתמודדים שהוצג בגלריית שטייניץ, כתב את ספרו "תמונות חיים: סיפורם של מתמודדים"[40] (2003, הוצאת שוקן), המציג נרטיבים של התמודדות ועבודות אמנות שיצרו וכתבו המשתתפים בפרויקט, לצד כתיבה מקצועית ואישית של אליצור וצילומיו. הספר זכה בפרס בהט לספר העיון המקורי הטוב לשנת תשס"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מס' רישיון 27-421
  2. ^ מס' הרשאה להפנוט 40
  3. ^ מיסוד השיגעון: משפחות, טיפול וחברה, באתר שוקן
  4. ^ 1 2 Ecosystemic Training: Conjoining Supervision and Organizational Development
  5. ^ Involvement, Collaboration, and Empowerment: A Model for Consultation with Human-Service Agencies and the Development of Family-Oriented Care
  6. ^ אליצור, י., טנא, ד., ווגשל, מ. (1994). עבריינות ועבודה סוציאלית: ידע והתערבות, (עמ' 279-302). עבודה עם משפחות במעונות של רשות חסות הנוער. ווזנר, י., גולן, מ., וחובב, מ. (עורכים), תל אביב: רמות.
  7. ^ Development and Dissemination of Collaborative Family-Oriented Services: The Case of Community/Day Residential Care in Israel
  8. ^ תוכנית התקשר"ות - הורות תומכת קשר ותקווה, באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי
  9. ^ Lior Y. Somech & Yoel Elizur,Promoting Self-Regulation and Cooperation in Pre-Kindergarten Children With Conduct Problems: A Randomized Controlled Trial
  10. ^ רחל סירקיס (2009), הערכת האפקטיביות של תוכנית התקשרו"ת: קבוצות הורים להתערבות מוקדמת בילדים בני שלוש-ארבע המגלים קשיים בוויסות עצמי-התנהגותי. עבודת מ"א. האוניברסיטה העברית ירושלים
  11. ^ ‘Stuckness’ in live supervision: Expanding the therapist's style
  12. ^ The Stress of School Entry: Parental Coping Behaviors and Children's Adjustment to School
  13. ^ Psychosocial Adjustment and Mental Health Two Months After Coronary Artery Bypass Surgery: A Multisystemic Analysis of Patients' Resources
  14. ^ Cultural systemic therapy on the kibbutz: Community and family-based treatment of anorexia nervosa
  15. ^ Association between a vasopressin receptor AVPR1A promoter region microsatellite and eating behavior measured by a self-report questionnaire (Eating Attitudes Test) in a family-based study of a nonclinical population
  16. ^ Psychosocial predictors of weight loss and psychological adjustment following bariatric surgery and a weight-loss program: The mediating role of emotional eating
  17. ^ Exposure to recurrent combat stress: Can successful coping in a second war heal combat-related PTSD from the past?
  18. ^ A Framework For the Formation of Gay Male Identity: Processes Associated with Adult Attachment Style and Support From Family and Friends
  19. ^ Family Support and Acceptance, Gay Male Identity Formation, and Psychological Adjustment: A Path Model
  20. ^ Gay males’ intimate relationship quality: The roles of attachment security, gay identity, social support, and income
  21. ^ Prevalence and Description of Selective Mutism in Immigrant and Native Families: A Controlled Study
  22. ^ Participation in Atrocities Among Israeli Soldiers During the First Intifada: A Qualitative Analysis
  23. ^ Adherence to honor code mediates the prediction of adolescent boys' conduct problems by callousness and socioeconomic status
  24. ^ יואל אליצור (עורך), כתם של עננה קלה, כולל פתח דבר ופרק מתוך הספר, באתר פסיכולוגיה עברית
  25. ^ סרטונים קובי מידן מראיין את יואל אליצור, בתוכנית "חוצה ישראל" של הטלוויזיה החינוכית, באתר YouTube‏, על הספר "כתם של עננה קלה", 2012
  26. ^ מועצת הפסיכולוגים, באתר משרד הבריאות
  27. ^ דן אבן, ליצמן התעקש, ומינה את פרופ' יואל אליצור לראש מועצת הפסיכולוגים, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2010
  28. ^ חוק הפסיכולוגים תיקון מס' 6 טיפול בידי פסיכולוג מומחה, באתר כנסת פתוחה
  29. ^ יואל אליצור, משולחנו של יו"ר מועצת הפסיכולוגים, באתר פסיכולוגיה עברית
  30. ^ דן אבן, הפסיכולוגים הקליניים יוזמים חלופה למועצת מש' הבריאות, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011
  31. ^ דוד אופנהיים, התקוממות הפסיכולוגים, באתר הארץ, 9 בפברואר 2011
  32. ^ יואל אליצור, סיכום שנתי בצל התפטרות הוועדה לפסיכולוגיה קלינית וקריאה להגשת מועמדות לוועדה חדשה, בבלוג "משולחן יו"ר מועצת הפסיכולוגים" באתר פסיכולוגיה עברית
  33. ^ דן אבן, הפסיכולוגים הקליניים: לפטר את יו"ר המועצה, באתר הארץ, 21 בינואר 2011
  34. ^ דן אבן, הפסיכולוגים הקליניים פותחים בשביתה איטלקית: יעכבו בחינות של מתמחים, באתר הארץ, 24 במאי 2011
  35. ^ החלטות המל"ג - פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות - יולי 2011, באתר המל"ג
  36. ^ אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז בילדים מתבגרים ומבוגרים - נוסח מעודכן, 26 בדצמבר 2010, באתר משרד הבריאות
  37. ^ הרולד פינסטיין, בוויקיפדיה האנגלית
  38. ^ פרימן פטרסון, בוויקיפדיה האנגלית
  39. ^ עמי שטייניץ - גלריה
  40. ^ תמונות חיים: סיפורם של מתמודדים, באתר שוקן