שיחת פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/מילון מונחים לחפירה ארכאולוגית

חפירת הצלה

אולי אני טועה, אבל נדמה לי שחפירת הצלה היא לא רק לגבי מקומות שנתגלו "במקרה". לפעמים מקבלים החלטה מושכלת לפתח שטח למרות שידוע שיש שם שרידים ארכאולוגים. כנראה שאותם שרידים אינם די "חשובים" או שלא ניתן להסיט את אתר הפיתוח למקום בו לא יפגע בשרידים. גם אז, למיטב ידיעתי, אלו הן חפירות הצלה.אודי - שיחה 22:51, 12 באוקטובר 2009 (IST)

השאלה היא האם חפירה מתוכננת נקראת חפירת הצלה. כי החלטה מושכלת פירושו שהנושא מתוכנן מראש ולא רצים בבהילות ועוזבים את הכל כאשר במקרה נתקלים תוך כדי סלילת כביש באתר ארכאולוגי. מכל מקום רוני רייך מגדיר חפירת הצלה כמו שאני הגדרתי. Hanay - שיחה 23:21, 12 באוקטובר 2009 (IST)

הגדרה מדויקת ניתן למצוא כאן.אודי - שיחה 23:33, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אודי, אני הבאתי הגדרה מדויקת מספרו של רוני רייך "הזמנה לארכאולוגיה". רוני רייך אומר במפורש "כל פגיעה שבעטייה נתגלו באקראי שרידים עתיקים". נראה לי שרשות העתיקות החליטו להכיל את המושג גם על חפירה מתוכננת שנעשית במקום שאינו ידוע כאתר עתיקות לפני עבודות פתוח. ידוע המקרה של גשר סבוב מוצא. נעשתה שם חפירה מתוכננת מראש (לא היסטרית ברגע האחרון) התגלה שם אתר מדהים מהתקופה הנאוליתית שבעקבותיה מזיזים את עמודי הגשר. אני חושבת שיש משמעות למילה הצלה. השאלה היא את מי אנחנו מעדיפים את דעתו של פרופסור רוני רייך, חופר ירושלים, מגלה הבריכה של בית שני ועוד ועוד ועוד, או את אתר האינטרנט של רשות העתיקות שאיני יודעת מי מכל הארכאולוגים שם כתב את הטקסט. אפשר להוסיף בערך שייכתב, לא במילון המונחים שאמור להיות קצר, שעל פי רשות העתיקות גם חפירה מתוכננת מראש של אזור המיועד לפיתוח נקרא "חפירת הצלה" Hanay - שיחה 23:46, 12 באוקטובר 2009 (IST)

כיוון שאינני מתמצא אינני נוקט עמדה בנושא וגם לפי הבנת הנקרא שלי, ההסבר באתר רשות העתיקות קרוב יותר לגרסתך. מה שנותר לי לשאול הוא: איך קוראים לחפירה שהיא איננה מתוכננת בגלל שהחופר מצא עניין מיוחד באתר כלשהו, ומתקיימת רק בגלל עבודות פיתוח המתוכננות באזור וידוע שהן תפגענה באתר/ים עתיקים?אודי - שיחה 07:35, 13 באוקטובר 2009 (IST)

שפשף אמר שערכו חפירה בביתו לפני שבנו אותו. זאת היתה חפירה מתוכננת. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 08:08, 13 באוקטובר 2009 (IST)

כל חפירה היא מתוכננת למעט החפירות הנובעות מכך שהבולדוזר פגע בממצא עתיק. ואז (אם מקיימים את החוק) עוזבים את הכל, קוראים לארכאולוג של רשות העתיקות ויוזמים בדחיפות חפירה ארכאולוגית שנקראת חפירת הצלה. יש חפירות מתוכננות כחלק מתכנית הפיתוח של אזור מסוים, במיוחד עם היה סקר קודם שהצביע על ממצאים בשטח. היזם של פיתוח האזור מתקצב גם את החפירה והיא נכנסת ללוח הזמנים של הפרוייקט. היזם פונה לאחד ממכוני הארכאולוגיה שבאוניברסיטאות וקונה מהם שירותים. מגיע צוות וחופר, מתעד את הממצאים ומפנה את המקום ומוציא דוח. אם למזלו הרע של היזם החפירה מעלה שהאתר הוא ייחודי, אז יש לו בעיה כי רשות העתיקות תשאף להשאיר את האתר על כנו ולא לבנות עליו. וכאן מתחיל מו"מ. יש חפירות שנעשות באתרים ידועים מראש כגון תל דור הארכאולוג מקבל רישיון חפירה משיג תקציב וחופר. מקווה שההסבר הנרחב שנתתי יעזור, נראה לי שאני יכולה להשתמש בהסבר הזה לכתוב ערך , וחוץ מזה מי זה שפשף, אני מכירה שפשף אחד מ"שירו של שפשף" :) Hanay - שיחה 11:20, 13 באוקטובר 2009 (IST)

לפי דף זה, גם חפירה מתוכננת באתר המיועד לפיתוח היא חפירת הצלה. שני כותבי ה"מאמר" הם עורכי האתר של רשות העתיקות. אין לי מושג לגבי מומחיותם הארכאולוגית בהשוואה לחופרים מפורסמים, אבל אני מאמין שמבחינת השימוש הנכון במושגים השונים אולי הם יודעים יותר ממה שהשתרש בשיח המדובר של הארכאולוגים.אודי - שיחה 11:53, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אודי!!!!, ספר של רוני רייך זה לא שיח ארכאולוגים , הבטחתי לך להתייחס לנושא בערך עצמו. בו נניח למילון שאמור להיות פשוט ותמציתי. וחוץ מזה , מה דעתך לעזור לנו בפורטל, אנחנו צריכים עזרה Hanay - שיחה 12:05, 13 באוקטובר 2009 (IST)

המונחים במילון

הכנסתי למילון את כל המונחים שחשבתי שהם מתאימים ורלוונטים. אם מישהו מהקוראים חושב על מונח המתאים למילון ולא רשום בו. נא לציין זאת כאן. רוב המונחים הם אדומים, אני אכתוב אותם במשך הזמן, אשמח למצוא שותפים לכתיבת ערכים אלה. תודה Hanay - שיחה 06:49, 13 באוקטובר 2009 (IST)

גודל ריבוע חפירה

"... גודלה 5X5 מטר. בכל צד משאירים 0.5 מטר, כך שהשטח שנחפר הינו 4.5X4.5 מטר." לדעתי הניסוח מטעה. ראשית, צד הוא לא מונח טוב לתאור ריבוע, שכן יש לו 4 כאלה, לכן צלע צריכה להיות המינוח הנכון. לפי תאור הרווח שמשאירים בבנקט, חצי מטר בכל צלע, יוצא שריבוע החפירה הוא 4 על 4 מטר, והבנקט בעובי מטר. $4=(0.5*2)-5$. יחד עם זאת, אני יודע על לא מעט אתרים בארץ שהבנקט כולו הוא חצי מטר, כלומר משאירים 0.25 מטר בכל צלע של ריבוע, שאז שטח הריבוע הוא 4.5 על 4.5. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל זה כבר נושא לערך משל עצמו. Ani Nimi - שיחה 22:28, 8 בפברואר 2011 (IST)

אתה צודק, הנסוח לא היה טוב. תיקנתי את הניסוח Hanay • שיחה 23:01, 8 בפברואר 2011 (IST)

המונח לא ממש נכון. "הלכתית" גודל ריבוע חפירה הוא 5x5 מ' כאשר המחיצה בין ריבועים היא 1 מ'. באופן זה מכל צד של הריבוע מוחסר 0.5 מ' וגודל החלק הנחפר הוא 4x4 מ'. מעשית כל חופר מחליט לעצמו מה רוחב המחיצה (ולמעשה גם מה מיקומה ביחס לרשת הריבועים - האם מתחלקת בין שני ריבועים או כולה בתוך אחד הריבועים) - שלושת השיקולים העיקריים הנלחמים זה בזה על קביעת רוחב המחיצה: א. משך חפירתה אח"כ (נפח אדמה); ב. מידת "ניתוק ההקשר" שנוצרת בין הריבועים; ג. עומק החפירה הצפוי וכמות עונות החפירה הצפויות - ככל שאלו גדולים יותר נדרש בנקט רחב שישרוד את פגעי הזמן ויאפשר תיקונים מעונה לעונה או מטעמי בטיחות. לכך ניתן להוסיף שיקול שקיים גם בחפירות על שטח נרחב - הבנקט משמש נתיב מעבר ולעיתים אף מעבר עם מריצות ועל כן חייב להיות ברוחב 1 מ', כאשר הדבר לא נדרש פעמים רבות הוא אכן מצומצם לרוחב של 0.5 מ'.

להוסיף - אבן מהוקצעת

אבן שדה שפניה או צדדיה הוסרו בהתזות גסות, אך לא סותתו לפן ישר כמו אבן גזית (באנגלית - Dressed stone).

בור אשפה, תעלת שוד וכד'

ההערה לפיה בור אשפה מזוהה לרוב בחתך אינה נכונה. בורות אשפה מזוהים בדרכים רבות כמו כל הבדלה בין לוקוסים. אם רק על החתך יהבנו, מצבנו היה רע מאוד - שכן החתכים מעידים רק רק חלק קטן מריבוע החפירה. הזיהוי של בור הוא בהבדל בינו לבין הסביבה - יתכן שמדובר בריכוז האבנים, בצבע שונה או בריכוז הממצא הגבוה בו (חרסים שבורים, עצמות, אפר וכד'). קורה ש"מפספסים" בור ומבינים את קיומו רק מהחתך, אך למעשה זהו המקרה החריג. הערה זו נכונה גם לתעלה יסוד, תעלת שוד ואר הפרעות משכבות מאוחרות לשכבות קדומות יותר. בנושא תעלת יסוד ותעלת שוד - פעמים רבות הן נחשדות גם על פי עצם קיומו של קיר או שרידים של הקיר שנותרו ומעידים על המשכו שנשדד.