שייח' מנסור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שייח מנצור

שייח' אושורמה מנסור (ערבית: شيخ منصور; בתעתיק מדויק: שיח' מנצור; 1732- 1794), המוכר גם כאמאם מנסור ("האמאם המנצח"), היה ראשון מנהיגי ההתנגדות הצ'צ'נית לכיבוש הרוסי בקווקז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיח' אושורמה מנסור נולד באאול אלדעי ליד נהר הסונג'ה ב-1732 בצ'צ'ניה. ב-1784 נבחר לאימאם והכריז מלחמת קודש כנגד השלטון הרוסי. שייך מנסור נפל בשבי הרוסי באנפה, קרים בשנת 1791, ומת בכלאו בשנת 1794. עם לכידתו, פסקה פעילות המרד לזמן מה עד 1811, תחילת מלחמת הקווקז.

שייח' מנסור מהווה סמל חשוב במאבק הצ'צ'ני בחדירה הרוסית לצ'צ'ניה, ונחשב למתווה דרכם של מנהיגי ההתנגדות במאתיים השנים האחרונות. בתקופתו של ג'וחר דודייב נקראו על שמו כיכרות בגרוזני ותמונתו הייתה תלויה במשרדו של דודייב.

השערות בקשר למוצאו והשתייכותו הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייח' מנסור, מוסלמי שייתכן והיה צופי שהשתייך לטריקה הנקשבנדית. ישנה גרסה הטוענת שהיה נזיר איטלקי הרפתקן שהמריד את עמי קווקז כנגד הטורקים ואחר כך כנגד הרוסים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שייח' מנסור בוויקישיתוף