לדלג לתוכן

שימוש לא נכון באנטיביוטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במסגרת הקמפיין "תהיה חכם", פרסמו המרכזים לבקרת המחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), כרזה המיועדת לשימוש במרפאות ובמוסדות בריאות אחרים. הכרזה מזהירה כי אנטיביוטיקה אינה יעילה נגד מחלות נגיפיות כמו הצטננות.

שימוש לא נכון באנטיביוטיקה (באנגלית: Antibiotic misuse)

שימוש לא מתאים בתרופות אנטיביוטיות, שאיננו מועיל, איננו תואם לשיטות המוכחות ואף מזיק למטופל ולסביבתו[1]

ערך מורחב – אנטיביוטיקה

שימוש יתר (overuse) באנטיביוטיקה, עלול לגרום נזק ל משום שהוא גורם להפיכת חיידקים לא מזיקים יחסית כמו חיידקי המעיים הנחשפים לאנטיביוטיקה בתדירות גבוהה והעמידים ליצירת זנים של סטפילוקוקוס, אנטרובקטריה וואצינובקטר לחיידקי פתוגנים עמידים לאנטיביוטיקה.[2]. שימוש יתר גורם גם לזליגה של התרופה לסביבה ולשרשרת המזון. נזק מצטבר לחיידקים המהווים את האוכלוסייה הטבעית במעיים, ונחוצים למערכת העיכול, גורם להחלפת האוכלוסייה הטבעית והתומכת באוכלוסיות פתוגניות ומזיקות.[3]

סוגי טיפול שגוי באנטיביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש באנטיביוטיקה כנגד וירוסים (נגיפים)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירוסים שונים מחיידקים בכך שאין להם מנגנון עצמאי לייצור חלבונים או מעטפת, או אנזימים משלהם. לכן כל אנטיביוטיקה היעילה כנגד חיידקים איננה משפיעה על הנגיפים. תרופות הפועלות על וירוסים מעקבות יצור DNA או RNA ויראלי ובדרך כלל יש להן תופעות לוואי שליליות בבעלי חיים. הריפוי היחידי היעיל כנגד נגיפים הוא חיסון.[4]

שימוש באנטיביוטיקה שאיננה פועלת על גורם המחלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל תרכובת אנטיביוטית יש מנגנון פעולה אופייני. מחלקים את התרופות לפי אופן פעולתם, המנגנונים העיקריים הם:[5][6]

פגיעה בדופו החיידק והמתתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות מקבוצת הביתא - לקטם, כמו פניצילין, גורמות להרס הדופן ולהתמוססות תוכן התא של החיידק. מכיוון שהם פועלים רק על סוג דופן תא מסוים, (חיידקים גרם חיוביים), הם לא ימנעו התרבות של פתוגניים שאינם משתייכים לקבוצה זו, ואף יעודדו התפתחותו מכיוון שישמידו מתחרים שאינם פתוגנים, בעיקר בדרכי נשימה ומערכת העיכול.[7]

עיכוב סינתזת חלבון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת חלבונים חיונית לקיום והתרבות חיידקים. יש סוגים שונים של מעכבי סינתזה שפעילותם שונה על פתוגניים. למשל כלורמפניקול, אנטיביוטיקה סינתטית וזולה, מעכבת את הייצור אך לא הורגת את החיידק. אמינוגליקוזידים הם אנטיביוטיקה שלא רק מעכבת אלא גם הורגת על-ידי פגיעה בממברנה וגם יצירת פוליאמינים קטלניים דוגמה: סטרפטומיצין.[8] אבל יש להן תופעות לוואי.

עיכוב אנזימים ספציפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן תרכובות המשמשות כמעכבות או מתחרות בתרכובותהחיוניות לחיידקים כמו ויטמינים שהחיידק נזקק להם.,תרופות המבוססות על סולפה (סולפניל אמיד), כמתחרה לקואנזים חיוני.[9]

שימוש בתרופה בריכוז חומר פעיל שגוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגישות הפתוגן לאנטיביוטיקה איננה קבועה. מלבד עמידות נרכשת יש לחיידקים תכונות משתנות של זנים, ותנאי הדבקה וגידול שונים. לכן טיפול בריכוז נמוך מידי או בתקופה קצרה מידי, איננו יעיל ואף גורם להגברת העמידות. ריכוז גבוהה מידי עלול לעורר תופעות לוואי ורעילות שנזקן גדול מיעילות התכשיר. לכן בודקים את יעילות התכשיר על תרבית וקובעים את הריכוז הבקטריוצידי (ההורג) המינימלי הנדרש. לשם כך הוגדרו פרמטרים כמו הריכוז המינימלי הנידרש לעיכוב הצמיחה,(MIC) והריכוז המינימלי הנדרש להריגת הפתוגן (MAC)[10]

בדיקת יעילות אנטיביוטיקה כנגד סטפילוקוקוס: דיסקיות המכילות סוגי אנטיביוטיקה בריכוז ידוע, מונחות על משטח של תרבית שנלקחה מחולה. האזור השקוף הוא הריכוז הבקטריצידי (MAC) והאזור הבהיר שמעליו הוא עיקוב הגידול (MIC)

תגובה בין תרופתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטראקציות בין תרופתיות הן תגובות שנוצרות כתוצאה של שילוב פעילויות של תרופות, לפעמים הן סינרגיות אבל בדרך כלל הן עשויות לגרום לנזק ותופעות לוואי לא צפויות.[11]

יש תרופות אנטיביוטיות שמגיבות יחד עם תרופות אחרות באינטראקציות שליליות. (לדוגמה: מקרולידים כמו אריתרומיצין, הניתן לחולה המטופל בסטטינים להורדת כולסטרול יכול לגרום לעליה בכולסטרול ואף לנזק לשרירים). מכיוון שכיום רבים משתמשים בתרופות שונות ובתוספות מזון באורח קבע ואינם מודעים לכך שהם עשויים לגרום לאינטראקציה כזו (לדוגמה: טטרציקלינים הנילקחים יחד עם סותרי חומצה כמו סידן,) אינטראקציות חיוביות (סינרגיה)קיימות כאשר הפעולה המשותפת יעילה יותר מפעולתה של אנטיביוטיקה. (למשל בווטרינריה משתמשים בשילוב של סטרפטומיצין או ניאומיצין עם פניצילין)[12]

עיתוי וטיפול לא מתאימים.

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום בקטריאלי נגרם כאשר פתוגן חודר לאיבר המטרה שלו ומתרבה שם. כדי שתרופה תפעל היא חייבת להגיע למקום הזיהום בצורה פעילה וקטלנית. לדוגמה תרופות הניתנות דרך הפה לזיהום שאיננו במערכת העיכול, לעיתים מתפרקות במערכת העיכול או שכושר המעבר שלהן לדם הוא נמוך, והפעילות האנטיבקטראלית באיבר המטרה נמוכה. לפעמים התוספים שמרכיבים את התרופה גורמים לנזק במהלך הספיגה של החומר לדם.[13]

עיתוי מתן אנטיביוטיקה צריך להגיע ולפעול בתחילת שלב הגידול, או בשלב הגידול הלוגריתמי של הפתוגן. מתן אנטיביוטיקה בשלב מאוחר, לאחר שהתקפת הפתוגן כבר הסתיימה מזיק יותר מאשר מועיל. לעיתים ניתנת תרופה אנטיביוטית לא מתאימה לפתוגן, למשל במקרה של הצטננות או שפעת ויראלית.[14]

אנטיביוטיקה בחקלאות ובתעשיית המזון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקלאות משתמשים באנטיביוטיקה מונעת, על ידי הוספת תרופות למזון - למשל בתרנוגולת, או בטיפול בפרות, סוסים, כבשים וגם חיות מחמד כחתולים, כלבים וציפורים. הפרשת התרופות לסביבה, בעיקר למים, היא אחד הזיהומים העיקריים הגורמים לירידת האפקטיביות של התרופות על-ידי יצירת גזעים עמידים, וגם לפגיעה ב אוכלוסייה המקורית הטבעית שמקיימת שיווי משקל בריא של הקרקע.[15][16]

עמידות לאנטיביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עמידות לאנטיביוטיקה

למרות שאנטיביוטיקה חיונית לטיפול בזיהומים חיידקיים חמורים, שימוש לא נכון בה תרם לעלייה בעמידות החיידקים. שימוש יתר בתרופות אנטיביוטיות תורם לעמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה, דבר העלול לעכב את הטיפול בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.[17][18][19] השימוש המופרז בתרופות אנטיביוטיות בילדים הסובלים מדלקת האוזן התיכונית הוליד זן של חיידקים העמידים לחלוטין לאנטיביוטיקה.[20] בנוסף, השימוש בחומרים אנטי-מיקרוביאליים בחומרי בניין ומוצרי טיפוח אישי תרם להתפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בתוך הבתים, שם בני האדם מבלים חלק גדול מזמנם.[21] שימוש נרחב בפלואורוקווינולונים כאנטיביוטיקה לטיפולי קו ראשון הביא לירידה ברגישות לאנטיביוטיקה, המשפיעה גם על זיהומים חיידקיים חמורים בחולי סיסטיק פיברוזיס (הרגישים במיוחד לדלקות בריאות), אשר הקינולונים הם בין התרופות המעטות אשר פועלות נגדם.[22][23][24]עמידות היא תכונה נרכשת וגנטית בין חיידקים מאותו סוג, וגם מסוגים שונים. כך למשל חיידקי קולי המצויים במעי ואינם אלימים רוכשים בהדרגה עמידות לאנטיביוטיקה הניתנת דרך מערכת העיכול וגם מסוגלים להעביר אותה גם לחיידקים פתוגנים דוגמת קולי פתוגני וסלמונלה, על-ידי העברת פלסמידים או קטעי כרומוזום.

יצירת "סופר-חיידקים" (Superbugs)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר חיות משק מקבלות אנטיביוטיקה במינון נמוך (לרוב כזרזי גדילה או כמניעה קבוצתית), החיידקים החלשים מתים, אך החזקים שורדים ומתרבים ומתפתחת אבולוציה של עמידות. חיידקים אלו מפתחים מנגנוני עמידות שהופכים את האנטיביוטיקה ללא יעילה. העמידות בדרך כלל מתקיימת בהדרגה כאשר מעט חיידקים ששרדו בטיפול מתרבים, ובכל מקרה של טיפול נוסף, (בעיקר בריכוזים נמוכים או טיפול מתמשך ( כרוני)) העמידות עולה. לכל סוג של תרופה יש נקודת תורפה שחסימתה גורמת לעמידות. בתי חולים, שבהם לעיתים קרובות יש זיהומים של חיידקים פתוגניים, נוצרה אוכלוסייה של חיידקים כמו סלמונלה סטפילוקוקוס (MARSA) ופסאודומונס שעמידים בפני כל התרופות שבשימוש. לכן שומרים על תרופות אנטיביוטיות ייחודיות שפותחו במיוחד למצבים אלה ומהוות קו הגנה אחרון.[25]

מנגנוני העמידות בחיידקים

מנגנוני עמידות ברמת התא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן ארבע דרכים עיקריות שבהן החיידק מנטרל את התרופה:

מנגנון העמידות תיאור הפעולה דוגמה לחיידק / אנטיביוטיקה
פירוק או נטרול אנזימטי החיידק מייצר "מספריים" (אנזימים) שחותכים ומנטרלים את מולקולת האנטיביוטיקה לפני שהיא פועלת. אנזימי בטא-לקטמאז המפרקים פניצילין.
משאבות פליטה (Efflux Pumps) החיידק משתמש בחלבונים שפועלים כמשאבות ופולטים את האנטיביוטיקה החוצה מהתא ברגע שהיא נכנסת. עמידות של חיידקי פסאודומונס לסוגים רבים של תרופות.
שינוי אתר המטרה האנטיביוטיקה אמורה להיקשר לחלק מסוים בחיידק. החיידק משנה את המבנה של אותו חלק, כך שהתרופה כבר לא "מתלבשת" עליו. עמידות של חיידק ה-MRSA (סטפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין).
חסימת חדירות (Impermeability) החיידק משנה את הנקבוביות בדופן התא שלו כך שהאנטיביוטיקה פשוט לא מצליחה להיכנס פנימה. עמידות של חיידקי Gram-negative מסוימים.

הנזק: פיתוח זני חיידקים עמידים (כמו Salmonella או Campylobacter) שעוברים ישירות לבני אדם דרך צריכת בשר או מגע עם בעלי חיים.[15]על פי הערכות, אם העמידות לתרופות אנטימיקרוביאליות תמשיך לעלות, בשנת 2050 עשרה מיליון בני אדם ימותו בכל שנה בגלל היעדר טיפול מתאים והתמ"ג ירד ב-2 עד 3.5%.[26] כמו כן, אם העולם לא יתגייס למאבק בשימוש לרעה באנטיביוטיקה ובהתפתחות העמידות האנטי-מיקרוביאלית, מעריכים כי 300 מיליון בני אדם עלולים למות בטרם עת, בין השנים 2014 - 2050, כתוצאה מעמידות החיידקים לתרופות, והירידה בתפוקה הכלכלית תהייה בין 60 ל-100 טריליון דולר.[26] אם ניתן יהיה לעכב את ההתפתחות העולמית הנוכחית של ההתנגדות האנטי-מיקרוביאלית בעשר שנים בלבד, העולם יוכל לחסוך 65 טריליון דולר תמ"ג בין השנים 2014 - 2050.[26]

שרשרת הבדיקות למניעת זיהום באנטיביוטיקה בחלב.

זיהום סביבתי ושרשרת המזון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשות: חלק גדול מהאנטיביוטיקה שניתנת לחיות אינו נספג בגופן ומופרש בשתן ובצואה. זבל אורגני המשמש לדישון שדות מעביר שאריות אנטיביוטיקה וחיידקים עמידים לקרקע ולגידולי ירקות. ירקות המכילים ריכוזים נמוכים של פניצילין, סטרפטומיצין ועוד עשויים לגרום לתופעות אלרגיה קשות. ולהשפיע על הפלורה הבקטריאלית הטבעית במערכת העיכול[27] ותורמים ליצירת זנים עמידים.

זיהום מקורות מים: שאריות התרופה מחלחלות בקרקע ומגיעות לנחלים ולימים וגם למאגרי המים התת-קרקעיים, שם הן משפיעות על המערכת האקולוגית ויוצרות מאגרים סביבתיים של זנים עמידים. במי מעיינות, נחלים ונהרות המהווים מקור לשתייה לאדם וחיים לפלורה ופאונה שזה בית גידולם גורמת אנטיביוטיקה שמוחדרת למים להרס של האקוסיסטם, בעלי חיים כמו סרטנים, מיקרופאונה ודגים רגישים לריכוזים מאד נמוכים של חומרים בקטריוצידים. דפניה סוג של סרטן זעיר המתקיים במים מתוקים, רגישה מאוד ומשמשת כגלאי לריכוזי אנטיביוטיקה אלה.[28]

בגידול פרות לחלב, נפוץ השימוש באנטיביוטיקה למניעת דלקות עטין, שרידי האנטיביוטיקה שבחלב עוברים לאדם, וגם מונעים שימוש בחלב לתעשיית הגבינה.(כאשר חיידקי המחמצת רגישים במיוחד לאנטיביוטיקה)

דוגמאות למניעת שימוש לא תקין באנטיביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אין לטפל באנטיביוטיקה במחלה נשימתית ויראלית בילדים. השימוש באנטיביוטיקה מותר רק אם אובחן זיהום בקטריאלי.[29]
  • הטיפול בדלקות אוזניים אצל ילדים שעברו "ניתוח כפתורים" (החדרת צינוריות בעור התוף) יעשה באמצעות טיפות המכילות אנטיביוטיקה ולא על ידי מתן אנטיביוטיקה דרך הפה.[30]
  • יש לטפל באוזנו של השחיין באמצעות טיפות אנטיביוטיות, ולא באמצעות אנטיביוטיקה למתן דרך הפה.[31]
  • אין לטפל בסינוסיטיס באנטיביוטיקה מכיוון שהיא בדרך כלל נגרמת על ידי נגיף, וגם כאשר היא נגרמת על ידי חיידק, אנטיביוטיקה אינה נדרשת אלא במקרים חריגים מכיוון שהמחלה בדרך כלל נפתרת ללא טיפול.[32]
  • אין לטפל בדלקת הלחמית הנגיפית באמצעות אנטיביוטיקה. יש להשתמש באנטיביוטיקה רק לאחר קבלת אישור על כך שהדלקת נגרמה על ידי חיידקים.[33]
  • לעיתים קרובות בדיקות שתן שגרתיות מגלות אצל אנשים מבוגרים חיידקים בשתן, טיפול באנטיביוטיקה נדרש רק אם לאדם יש תסמינים של דלקת בדרכי השתן.[34]
  • אין לטפל בדרמטיתיס של העור על ידי מתן אנטיביוטיקה דרך הפה כאשר ניתן לטפל בעור בתכשירים או טיפולים סימפטומטיים אחרים.[35]
  • במחלות שאינן אגרסיביות, רצוי להשתמש בתכשירים המקטינים את הסימפטומים ומאפשרים למערכת החיסונית להשלים את השמדת הפתוגן. לעיתים התסמינים של המחלה נגרמים על-ידי וירוסים או מחלות אוטואימיוניות שמייתרים טיפול באנטיביוטיקה.

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תופעות לוואי

תופעות לוואי מתקיימות כאשר תרופה פועלת גם על פונקציות או איברים שאינם איבר מטרה שנגדם יועדה התרופה. למשל אמינוגליקוזידים כמו גנטמיצין עלולים לפגוע בעצב השמיעה, אנטיביוטיקה הניתנת דרך מערכת העיכול פוגעת גם בחיידקים המשתתפים בתהליך ולכן להפרעות בעיכול.

אלרגיה לתרופות מתקיימת כאשר מערכת החיסון תוקפת את התרופה או מרכיביה, גורמת להפעלת היסטמינים וציטוקינים לשחרור נוגדן מסוג IgE ועשויה אף לגרום להלם אנטיפילקטי.[36]

אנטיביוטיקה יכולה לגרום לתגובות לוואי קשות ולהגדיל את עלות הטיפול.[37] תרופות אנטיביוטיות ונוגדות זיהומים דורגו במקום הראשון בארצות הברית בכל הקשור לגרימת תופעות לוואי. מחקר שנערך בשנת 2011 ב-32 מדינות בארצות הברית, מצא שתרופות אנטיביוטיות ונוגדות זיהומים היו הגורם לכ-24 אחוז מתופעות הלוואי שנרשמו בזמן הגעה לבית החולים ול־28 אחוז מתופעות הלוואי שנרשמו בזמן השהות בבית החולים.[38]

שימוש לא הולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנטיביוטיקה אין השפעה על זיהומים נגיפיים כמו הצטננות. היא לא יעילה נגד כאבי גרון ממקור נגיפי אשר חולף ללא טיפול.[39] גם מרבית המקרים של דלקת סמפונות (ברונכיט) (90 – 95%) הם נגיפיים, וחולפים מעצמם לאחר מספר שבועות, לכן השימוש באנטיביוטיקה כנגד דלקת סמפונות מיותר ויכול להעמיד את המטופל בסיכון ללקות בתגובות לוואי.[40] נטילת אנטיביוטיקה כנגד זיהום נגיפי, תוקפת את החיידקים המועילים הנמצאים במערכת העיכול ובסופו של דבר עלולה לגרום להתפתחות העמידות לאנטיביוטיקה.[41]

מחקר של אימפריאל קולג' בלונדון מפברואר 2017 מצא כי 9 מתוך 20 אתרי מסחר מקוון סיפקו אנטיביוטיקה (שלא כדין) ללא מרשם לתושבי בריטניה.

הנחיות רשמיות של איגוד הלב האמריקאי (AHA) בעניין מניעת טיפול אנטיביוטי מונע ברפואת השיניים, קוראות למתן אנטיביוטיקה למניעת אנדוקרדיטיס זיהומית. אף על פי שההנחיות הנוכחיות (2007) מכתיבות שימוש מוגבל יותר באנטיביוטיקה, רופאי שיניים רבים[42] ומטופליהם[43] ממשיכים לדבוק בהנחיות משנת 1997, דבר הגורם לשימוש עודף באנטיביוטיקה.[44]

אנטיביוטיקה בבעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגידול בעלי חיים נעשה שימוש רב באנטיביוטיקה. השימוש השכיח ביותר במוצרים אנטי-מיקרוביאליים ברחבי העולם הוא בחיות משק; האנטיביוטיקה נמצאת בדרך כלל במזון לבעלי חיים או במים לצורך מניעת מחלות ועידוד הגדילה.[45] נערכו דיונים רבים בעניין מידת ההשפעה של מוצרים אנטיביוטיים אלה, במיוחד מעודדי הגדילה, על התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה אצל בני אדם. אף על פי שיש טענות כי עדיין לא ידוע מהם החומרים האנטיביוטיים הגורמים לסיכון הגבוה ביותר לבני אדם,[46] נקבעו מדיניות ותקנות כדי להגביל השפעה מזיקה, כגון יכולת החיידקים לפתח עמידות במשק החי ולהעביר לפתוגנים אנושיים את הגנים האחראיים לעמידות.[47] ב־1 בינואר 2017, ה-FDA חוקק חוק המחייב לסווג כל חומר אנטיביוטי אשר משפיע על בני אדם (תרופות שנמכרו בעבר ללא מרשם) ונכלל גם במזון של בעלי חיים, כתרופה המותרת לשימוש בפיקוח וטרינרי בלבד. (VFD Veterinary Feed Directive drugs) פעולה זו מחייבת את החקלאים לעבוד עם וטרינרים כדי לקבל מרשם מתאים[48] וכדי להוכיח קיום קשר וטרינר-לקוח-חולה (VCPR) וקבלת ייעוץ והכוונה מהווטרינר. חיידקים עמידים הנמצאים במזון עלולים לגרום לזיהומים אצל בני אדם. מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים המשמשים לייצור מזון לבני אדם יהרוג את מרבית החיידקים, אך חיידקים עמידים יכולים לשרוד. כששוחטים ומעבדים את בעלי החיים, החיידקים העמידים הנמצאים במעיים של בעלי החיים עלולים לזהם את הבשר או מוצרים אחרים מהחי. חיידקים עמידים הנמצאים במעיים של בעלי החיים יכולים לזהם את הסביבה, למשל את מקורות המים או הקרקע, כאשר משתמשים בפסולת של בעלי חיים או במים המכילים חיידקים עמידים לצורך השקיה וזיבול של פירות, ירקות או תוצרת חקלאית אחרת.[49]

התפתחות הרגולציה בתחום השימוש באנטיביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנטיביוטיקה הראשונה, הפניצילין, התגלתה בשנת 1928 על ידי אלכסנדר פלמינג. בשנת 1980, הותרו תרופות אנטיביוטיות מסוימות לטיפול בבעלי חיים בכפוף לפיקוח וטרינרי. בשנת 1996, הוקמה בארצות הברית המערכת הלאומית לפיקוח על עמידות החיידקים לתרופות (National Antimicrobial Resistance Monitoring System - NARMS).[50] החל משנת 2012 הציבור דרש לקבל מידע לגבי השימוש בתרופות אנטימיקרוביאליות בבעלי חיים בתעשיית המזון ולגבי האופן בו מדווח עליהן. כתוצאה מכך, ה-FDA שינה את שיטת הדגימה המוגדרת ב-NARMS כדי להשיג מדגימות בבעלי החיים נתוני מייצגים יותר לגבי האורגניזמים המרכזיים הנתונים במעקב.[50] שותפי NARMS ב-CDC ו-USDA פרסמו למעלה מ-150 מאמרים שנבדקו על ידי עמיתים, אשר בדקו את מידת הסיכון לעמידות לתרופות אנטימיקרוביאליות כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים המשמשים למזון. בשנת 2014, ה-FDA החל בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA) ועם המרכזים לבקרת המחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית, במטרה להרחיב את איסוף הנתונים אודות שימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים המשמשים למזון. בשנת 2015, ה-FDA פרסם את ההנחיות הסופיות לגבי מזון לבעלי חיים (VFD - Veterinary Feed Directive). על פי כלל זה, הכללת תרופות אנטימיקרוביאליות במזון בעלי חיים מחייבת את אישורו של הווטרינר המטפל.[50]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ K. Padma, Overuse and Misuse of Antibiotics, Journal of Biomedical and Pharmaceutical Research 11, 2022-03-10 doi: 10.32553/jbpr.v11i1.899
  2. ↑ "The beginning of the end of the antibiotic era? Part II. Proposed solutions to antibiotic abuse". Quintessence International. 29 (4): 223–9. באפריל 1998. PMID 9643260.
  3. ↑ Cassandra Sturgeon Delia, Misuse of Antibiotics and the Dissemination of Antibiotic Resistant Bacteria in the Community, journal.mcast.edu.mt, ‏2020
  4. ↑ Heslley Machado Silva, Antibiotics against viruses: Brazilian doctors adrift, Infection Control & Hospital Epidemiology 43, 2022-12, עמ' 1992–1993 doi: 10.1017/ice.2021.434
  5. ↑ KATHLEEN KEYES, MARGIE D. LEE, AND JOHN J. MAURER, ANTIBIOTICS: MODE OF ACTION, MECHANISMS OF RESISTANCE, AND TRANSFER, Microbial Food Safety in Animal Agriculture: Current Topics
  6. ↑ Trevor John Franklin, G. A. Snow, Biochemistry of Antimicrobial Action, Springer, 2013-11-11, ISBN 978-1-4899-3412-3. (באנגלית)
  7. ↑ Karen Bush, Patricia A. Bradford, β-Lactams and β-Lactamase Inhibitors: An Overview, Cold Spring Harbor Perspectives in Medicine 6, 2016-08-01, עמ' a025247 doi: 10.1101/cshperspect.a025247
  8. ↑ L. P. Garrod, Bactericidal Action of Streptomycin, BMJ 1, 1948-02-28, עמ' 382–386 doi: 10.1136/bmj.1.4547.382
  9. ↑ Iris R. Gutiérrez, Naoko Watanabe, Thomas Harter, Bruno Glaser, Michael Radke, Effect of sulfonamide antibiotics on microbial diversity and activity in a Californian Mollic Haploxeralf, Journal of Soils and Sediments 10, 2010-04-01, עמ' 537–544 doi: 10.1007/s11368-009-0168-8
  10. ↑ S. Grasso, G. Meinardi, I. De Carneri, V. Tamassia, New In Vitro Model to Study the Effect of Antibiotic Concentration and Rate of Elimination on Antibacterial Activity, Antimicrobial Agents and Chemotherapy 13, 1978-04, עמ' 570–576 doi: 10.1128/aac.13.4.570
  11. ↑ Ingolf Cascorbi, Drug interactions--principles, examples and clinical consequences, Deutsches Arzteblatt International 109, 2012-08, עמ' 546–555; quiz 556 doi: 10.3238/arztebl.2012.0546
  12. ↑ Manjunath P. Pai, Kathryn M. Momary, Keith A. Rodvold, Antibiotic Drug Interactions, Medical Clinics 90, 2006-11-01, עמ' 1223–1255 doi: 10.1016/j.mcna.2006.06.008
  13. ↑ Amy N.B. Johnston, Joon Park, Suhail A. Doi, Vicki Sharman, Justin Clark, Jemma Robinson, Julia Crilly, Effect of Immediate Administration of Antibiotics in Patients With Sepsis in Tertiary Care: A Systematic Review and Meta-analysis, Clinical Therapeutics 39, 2017-01, עמ' 190–202.e6 doi: 10.1016/j.clinthera.2016.12.003
  14. ↑ David C. Classen, M.D., et al, The Timing of Prophylactic Administration of Antibiotics and the Risk of Surgical-Wound Infection, www.nejm.org, ‏Published January 30, 1992 N Engl J Med 1992;326:281-286 DOI: 10.1056/NEJM199201303260501 VOL. 326 NO. 5 (באנגלית)
  15. 1 2 Da Silva, Rafael Almeida, Arenas, Nelson Enrique, Luiza, Vera Lucia, Bermudez, Jorge Antonio Zepeda, Clarke, Sian E., Regulations on the Use of Antibiotics in Livestock Production in South America: A Comparative Literature Analysis, Antibiotics 12, 2023-08 doi: 10.3390/antibiotic
  16. ↑ Naila A. Oliveira, Bruna L. Gonçalves, Sarah H. Lee, Oliveira Caf, Carlos Humberto Corassin, Use of Antibiotics in Animal Production and its Impact on Human Health, Journal of Food Chemistry & Nanotechnology 06, 2020 doi: 10.17756/jfcn.2020-082
  17. ↑ "Antibiotic resistance among gram-negative bacilli in US intensive care units: implications for fluoroquinolone use". JAMA. בפברואר 2003. pp. 885–8. doi:10.1001/jama.289.7.885. PMID 12588273.
  18. ↑ "Studies examine prescribing of antibiotics for respiratory infections in hospital emergency departments". USA: U.S. Department of Health and Human Services. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2009. From 1995 to 2002, inappropriate antibiotic prescribing for acute respiratory infections, which are usually caused by viruses and thus are not responsive to antibiotics, declined from 61% to 49%. However, the use of broad-spectrum antibiotics such as the fluoroquinolones, jumped from 41% to 77% from 1995 to 2001. Overuse of these antibiotics will eventually render them useless for treating antibiotic-resistant infections, for which broad-spectrum antibiotics are supposed to be reserved.
  19. ↑ "Fluoroquinolone Resistance and Tuberculosis Treatment". USA: The New York City Department of Health and Mental Hygiene.
  20. ↑ Froom J; Culpepper L; Jacobs M; et al. (ביולי 1997). "Antimicrobials for acute otitis media? A review from the International Primary Care Network". BMJ. 315 (7100): 98–102. doi:10.1136/bmj.315.7100.98. PMC 2127061. PMID 9240050.
  21. ↑ Hartmann, Erica; Hickey, Roxana; Hsu, Tiffany; Roman, Clarisse; Chen, Jing; Schwager, Randall; Kline, Jeff; Brown, G.; Halden, Rolf (20 בספטמבר 2016). "Antimicrobial Chemicals Are Associated with Elevated Antibiotic Resistance Genes in the Indoor Dust Microbiome". Environmental Science & Technology. 50 (18): 9807–9815. Bibcode:2016EnST...50.9807H. doi:10.1021/acs.est.6b00262. PMC 5032049. PMID 27599587.
  22. ↑ "Cipro, Related Antibiotics Over-Prescribed, Fueling Microbe Resistance". USA: University Of California. 1 באוקטובר 2002.
  23. ↑ K. Bassett; B. Mintzes; V. Musini; T.L. Perry Jr; M. Wong; J.M. Wright (בנובמבר 2002). "Therapeutics Letter" (PDF). Canadian Family Physician. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2020-04-14. Gatifloxacin and moxifloxacin have no proven clinical advantages over other fluoroquinolones, macrolides, or amoxicillin. Based on cost, they are not first-choice drugs for their approved indications.
  24. ↑ Ziganshina, Lilia E.; Titarenko, Albina F.; Davies, Geraint R. (2013-06-06). "Fluoroquinolones for treating tuberculosis (presumed drug-sensitive)". The Cochrane Database of Systematic Reviews (6): CD004795. doi:10.1002/14651858.CD004795.pub4. ISSN 1469-493X. PMC 6532730. PMID 23744519.
  25. ↑ Adegoke, Anthony Ayodeji, Faleye, Adekunle Christopher, Singh, Gulshan, Stenström, Thor Axel, Antibiotic Resistant Superbugs: Assessment of the Interrelationship of Occurrence in Clinical Settings and Environmental Niches, Molecules 22, 2017-01 doi: 10.3390/molecule
  26. 1 2 3 "Antimicrobial Resistance: Tackling a crisis for the health and wealth of nations" (PDF). Review on Antimicrobial Resistance.
  27. ↑ Ghimpețeanu, Oana Mărgărita, Pogurschi, Elena Narcisa, Popa, Dana Cătălina, Dragomir, Nela, Drăgotoiu, Tomița, Mihai, Oana Diana, Petcu, Carmen Daniela, Antibiotic Use in Livestock and Residues in Food—A Public Health Threat: A Review, Foods 11, 2022-01 doi: 10.3390/food
  28. ↑ Yujie Ben, Caixia Fu, Min Hu, Lei Liu, Ming Hung Wong, Chunmiao Zheng, Human health risk assessment of antibiotic resistance associated with antibiotic residues in the environment: A review, Environmental Research 169, 2019-02-01, עמ' 483–493 doi: 10.1016/j.envres.2018.11.040
  29. ↑ American Academy of Pediatrics, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Pediatrics, which cites
  30. ↑ American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery, which cites
  31. ↑ American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery (בפברואר 2013), "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery, which cites
  32. ↑ Consumer Reports; American Academy of Allergy, Asthma, and Immunology (ביולי 2012), "Treating sinusitis: Don't rush to antibiotics" (PDF), Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, Consumer Reports{{citation}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  33. ↑ Sheikh, Aziz; Hurwitz, Brian; van Schayck, Constant Paul; McLean, Susannah; Nurmatov, Ulugbek (2012-09-12). "Antibiotics versus placebo for acute bacterial conjunctivitis". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 9 (9): CD001211. doi:10.1002/14651858.CD001211.pub3. ISSN 1469-493X. PMID 22972049.
  34. ↑ American Geriatrics Society, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Geriatrics Society
  35. ↑ American Academy of Dermatology (בפברואר 2013), "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Dermatology, which cites
  36. ↑ Susanna Esposito, Luca Castellazzi, Claudia Tagliabue, Nicola Principi, Allergy to antibiotics in children: an overestimated problem, International Journal of Antimicrobial Agents 48, 2016-10-01, עמ' 361–366 doi: 10.1016/j.ijantimicag.2016.08.001
  37. ↑ "Economic aspects of antibacterial adverse effects". PharmacoEconomics. 13 (1 Pt 1): 35–49. בינואר 1998. doi:10.2165/00019053-199813010-00004. PMID 10175984.
  38. ↑ Weiss AJ, Elixhauser A. Origin of Adverse Drug Events in U.S. Hospitals, 2011. HCUP Statistical Brief #158. Agency for Healthcare Research and Quality, Rockville, MD. July 2013.
  39. ↑ "Reattendance and complications in a randomised trial of prescribing strategies for sore throat: the medicalising effect of prescribing antibiotics". BMJ. 315 (7104): 350–2. באוגוסט 1997. doi:10.1136/bmj.315.7104.350. PMC 2127265. PMID 9270458.
  40. ↑ Hueston WJ (במרץ 1997). "Antibiotics: neither cost effective nor 'cough' effective". The Journal of Family Practice. 44 (3): 261–5. PMID 9071245.
  41. ↑ Mayo Clinic
  42. ↑ Zadik Y; Findler M; Livne S; et al. (בדצמבר 2008). "Dentists' knowledge and implementation of the 2007 American Heart Association guidelines for the prevention of infective endocarditis". Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol Endod. pp. e16–9. doi:10.1016/j.tripleo.2008.08.009. PMID 19000604.
  43. ↑ "Survey of acceptance of the 2007 American Heart Association guidelines for the prevention of infective endocarditis: a pilot study". Quintessence Int. במרץ 2011. pp. 243–51. PMID 21465012.
  44. ↑ Wilson W; Taubert KA; Gewitz M; et al. (באוקטובר 2007). "Prevention of infective endocarditis: guidelines from the American Heart Association". Circulation. pp. 1736–54. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.106.183095. PMID 17446442.
  45. ↑ Silbergeld, E.K.; Graham, J.; Price, L.B. (2008), "Industrial food animal production, antimicrobial resistance, and human health", Annual Review of Public Health, 29: 151–169, doi:10.1146/annurev.publhealth.29.020907.090904, PMID 18348709
  46. ↑ Landers, T.F.; Cohen, B.; Wittum, T.E.; Larson, E.L. (2012), "A review of antibiotic use in food animals: Perspective, policy, and potential", Public Health Reports, 127 (1): 4–22, doi:10.1177/003335491212700103, PMC 3234384, PMID 22298919
  47. ↑ "Are antibiotics turning livestock into superbug factories?". 2017-09-28.
  48. ↑ Beth Ferry, Madonna Benjamin, Michigan State University Extension and Megan Sprague, MDARD (2016). "Don't wait, be ready! New antibiotic rules for 2017".{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  49. ↑ CDC
  50. 1 2 3 Food Insight (2016). "FDA Antibiotic Regulation Through the Decades".

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שימוש_לא_נכון_באנטיביוטיקה&oldid=43569069"