שירו של קושוט
 | |
| תווי השיר | |
| מדינה | הונגריה |
|---|---|
| שפה | הונגרית |
| מילים | עממי |
| לחן | חצי-עממי |
שירו של קושוט (בהונגרית: A Kossuth-nóta הוא שיר פטריוטי חצי-עממי הונגרי המוקדש לדמותו של לאיוש קושוט, מנהיג המאבק הלאומי ההונגרי בימי אביב העמים בשנים 1848–1849. במהלך השנים שחלפו מאז מהפכת 1848 בהונגריה התגבשה מנגינה פופולרית, הידועה ביותר, אבל לשיר גרסאות מלודיות רבות וגם מאות טקסטים שונים[1]. השורה האחרונה של כל בית המהווה פזמון קצר - (תחי החירות ההונגרית! תחי המולדת!) הפכה לסמל לאומי הונגרי. היא נבחרה לאות ערוץ הרדיו קושוט (Kossuth Rádió) המשדר מבודפשט. אחרי דיכוי מהפכת 1848–1849 נאסר השיר בהונגריה על ידי השלטון ההבסבורגי יחד עם שירי לאום האחרים. אולם כבר בשנות ה-1850 נשמעו צליליו על מילים אחרות[1]. .אחרי הסכם הדואליזם האוסטרו-הונגרי בשנת 1867 הפך לשיר לאומי גלוי. מקור השיר הוא כנראה שיר גיוס בימי מרד הקורוצים של פרנץ ראקוצי השני נגד שלטון ההבסבורגים. בני התקופה של קושוט כמו מור יוקאי, בני אגרשי וואידה, וגם חוקרים כמו אלמר באניאי, אישטוואן בארטה, דיולה צ'פקו, לאיוש לרינצה וגיולה אורטוטאי לא הצליחו לפתור בצורה מספקת את תעלומת מקורו המדויק של השיר. פרט לשיר מפורסם זה קיימים במורשת ההונגרית עוד שירים רבים המוקדשים לקושוט הנקראים "שירי קושוט"
קטע לפי תרגום של יהודה (ראב) בן-עזר (1948-1858)
- קושוט לאיוש הודיענו
- הנה תם חילו לגווע
- לו רק שוב ציוונו קושוט
- ונזעקנו לחילו
("התלם הראשון ", עמ' 29)
- תחי החירות ההונגרית
- תחי מולדתנו
Esik eső karikára, |
Kossuth Lajos íródeák, |
Kossuth Lajos azt üzente, |
| תרגום לעברית | |
|---|---|
| יורד הגשם במעגלים
על מגבעתו של קושוט לאיוש כטיפות הגשם על ראשו כן תרבינה הברכות עליו תחי החירות ההונגרית תחי מולדתנו |
המזכיר של קושוט
אינו זקוק לנר הוא כותב את אגרתו לאור הכוכב הזוהר תחי החירות ההונגרית תחי מולדתנו קושוט לאיוש הודיענו שגדודיו מתדלדלים אם יודיע זאת שוב פעם מיד כולנו מתגייסים תחי החירות ההונגרית תחי מולדתנו |
בית אחר מלפני עידן אוסטרו-הונגריה פנה לקיסר פרנץ יוזף: עצור, קיסר פרנץ יוז'ף/כדאי שתחזור בך/ חרבו של קושוט נוצצת/המלאך ההונגרי עומד במשמר/תחי החירות ההונגרית, תחי מולדתנו! בית נוסף מנה את שמות שלשה העשר הגנרלים, קדושי האומה, שהוצאו להורג בשנת 1849 באראד: הרוזן ליינינגן, יאנוש דמיאניץ'/קיש, פלטנברג, לאהנר, לאזאר וילמוש/אאוליך, קנזיץ', נאג'שאנדור, שוויידל/טרק, דז'פי, הרוזן וצ'אי/ תחי החירות ההונגרית, תחי מולדתנו!
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיארוך יצירת השיר לוטה בערפל. יש סבורים (ביניהם, פרנץ הולני) כי השיר מבוסס על מנגינה חצי-עממית מהמאה ה-18, מתקופת הקורוצים של פרנץ ראקוצי, מורדים נגד ההבסבורגים, ולפי סברה אחת בודדת שזה היה למעשה שיר גיוס מימי המאבק בנפוליאון. למלים בגרסאות הישנות מלפני 1848, צביון של ורבונקוש (ריקוד גיוס, שזוהה מאוחר יותר עם "המוזיקה ההונגרית", כפי שהוכרה ברחבי אירופה) (beállottam katonának = התגייסתי כחייל) או צביון של שיר אהבה (יורד גשם במעגלים - Esik eső karikára) באביב 1848 הושרה עדיין גרסה שדיברה לא על קושוט עצמו אלא על הונגריה, ("הונגריה, ארצי המתוקה, אמי ילדה וגידלה אותי בשבילך")[1]. שמו של קושוט השתלב בשיר החל מספטמבר 1848 כשיצא המנהיג למסע גיוס חיילים במישור הגדול, האלפלד. בדצמבר 1848 פרסם העיתון שלו, " "מדיאר הירלפ" את הגרסה המודפסת הראשונה של שירו של קושוט. היו שסברו כי מלחין השיר היה לאיוש בלקאני סאבו או אולי המלחין בני אגרשי - על מילים של בלקאני סאבו, או פרנץ הולני, אבל לא נמצאה עדות לכך. כמו מרסייז הונגרי, הפך השיר לשיר לאומי להונגרים בארצם ובתפוצות. הוא תורגם לסלובקית וצ'כית, ואומץ בזמנו עם מילים אחרות על ידי תנועת הפועלים בארצות הברית[2].
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ינה הובאי - Scènes de la Csarda (מראות בצ'ארדה) מס. 7 אופוס 41 השיר של קושוט - לפסנתר וכינור
- בנצה סאבולצ'י - עיבוד לקול ופסנתר
- אישטוואן מאריאשי - Elindultam szép hazámból, 59. kotta לפסנתר או גיטרה וקול
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Luiza Tari - A Kossuth-nóta Magyarország nagy vitézség. A szabadságharc emlékezete a nép dalaiban. Magyar Néprajzi Társaság Budapest 1998) {הונגריה היא גבורה גדולה. זיכרון המאבק לחירות בשירי העם. החברה האתנוגרפית ההונגרית 1998)
- Katalin Juhasz - A Kossuth nóta, Neprajzi Muzeum, Budapest 2008
- שירו של קושוט - חמישה בתים - בערוץ יו טיוב
- בלקסיקון האתנוגרפי ההונגרי בעריכתו של גיולה אורטוטאי 1979 הערך "שירו של קושוט" מאת אימרה קאטונה Katona Imre באתר Arcanum