מור יוקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מור יוקאי

מור יוקאי (לפי תואר האצולה מכונה גם אשוואי; בהונגרית ásvai Jókai Mór;‏ 18 בפברואר 1825, קומארום - 5 במאי 1904, בודפשט, ארז'בטווארוש) היה סופר, עיתונאי ומחזאי הונגרי.

מור יוקאי נולד כמוריץ יוקאי (Jókay Móricz), באזור ספר המשתייך כיום לסלובקיה. כבנו הצעיר ביותר של אביו יוז'ף שהיה עורך דין. הוא כתב רומנים היסטוריים רבים, וקיבל השראה במיוחד מתולדות העם ההונגרי. יצירתו הספרותית התאפיינה בגישה רומנטית-אידאליזםיסטית, חדורת אופטימיזם ואמון בערכי התרבות האנושית. הקדיש את כל חייו לטיפוח השפה ההונגרית.

מור יוקאי השתתף במהפכת 1848 בארצו. בשנות ה-90 של המאה ה-19 היה חבר בפרלמנט ההונגרי, כנציג של המחנה הליברלי.

עם הרומנים הידועים שלו נמנים "אדם של זהב" (Az arany ember), "נבאב הונגרי" (Egy magyar nábob), "זולטן קארפאטי" (Kárpáthy Zoltán), "יהלומים שחורים" (Fekete gyémántok), "בניו של האיש חסר הלב" (A kőszívű ember fiai), "המצודה ללא שם" (Névtelen vár) ו"ברון הצוענים" (A cigánybáró).

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.