לדלג לתוכן

שירלי אן ג'קסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירלי אן ג'קסון
לידה 5 באוגוסט 1946 (בת 78)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה של חומר מעובה, חינוך עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט James Edward Young עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • היכל התהילה הלאומי לנשים (1998)
  • פרס פורום ג'וזף א. ברטון (2019)
  • פרס וניבר בוש (2007)
  • היכל התהילה של נשים בטכנולוגיה (2000)
  • פרס לזכר ריצ'טמייר (2001)
  • המדליה הלאומית למדעים (2014)
  • פרס קאנדס (1982)
  • פרס פיליפ אבלסון של האגודה האמריקאית לקידום המדע (2011)
  • מדליית ארסטד (2021)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
  • עמית האקדמיה המלכותית להנדסה
  • עמיתה באגודה האמריקאית לקידום המדע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שירלי אן ג'קסוןאנגלית: Shirley Ann Jackson; נולדה ב-5 באוגוסט 1946) היא פיזיקאית תאורטית אפרו-אמריקאית.

מחקרה העיקרי עסק בגורמים המשפיעים על תנועה של אלקטרונים דרך חומרים. ג'קסון הייתה חלוצה לאורך הקריירה שלה. היא האישה האפרו-אמריקאית הראשונה בעלת תואר דוקטור מ-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס) והשנייה בארצות הברית שקיבלה תואר דוקטור בפיזיקה. הקריירה שלה כוללת תפקידים בכירים באקדמיה, בממשל, בתעשייה ובמחקר. ג'קסון ערכה מחקרים במספר מעבדות פיזיקה בארצות הברית ובאירופה, ביניהן פרמילב ומעבדות בל. היא כתבה והייתה שותפה לכתיבתם של למעלה מ-100 מאמרים מדעיים. בעקבות מחקריה ומאמריה, הטכנולוגיה התפתחה, התקדמה והתייעלה. בזכות כך, ניתן היה ליצור טרנזיסטורים, שבבים ומכשירים אלקטרונים נוספים, טובים יותר. ג'קסון זכתה בפרסים ותארים רבים והיא חברה בארגונים ומועצות מנהלים רבות.

שירלי אן ג'קסון נולדה בוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית, לביאטריס קוסבי ולג'ורג' הייטר. הוריה העריכו מאוד חינוך ותמכו בג'קסון במהלך לימודיה. בבית ספרה "רוזוולט" השתתפה בתוכניות מואצות במתמטיקה ומדעים. אביה עורר את התעניינותה במדע בכך שעזר לה בפרויקטים המדעיים בבית ספרה. אימה הייתה מקריאה לה את הביוגרפיה של בנג'מין בניקר, מדען ומתמטיקאי אפרו-אמריקאי שעזר לבנות את וושינגטון הבירה.

בשנת 1964, סיימה את לימודיה בהצטיינות והחלה ללמוד ב-MIT. היא הייתה אחת מכ-20 סטודנטים אפרו-אמריקאים, האפרו-אמריקאית היחידה שלמדה פיזיקה תאורטית ואחת משתי נשים שלמדו לתואר ראשון.

בשנת 1968, קיבלה את התואר הראשון שלה בפיזיקה של מצב מוצק. אף על פי שג'קסון התקבלה להארוורד, בראון ואוניברסיטת שיקגו, בחרה להישאר ב-MIT לעבודת הדוקטורט שלה, בין היתר כדי לגייס סטודנטים אפרו-אמריקאים למכון.

בשנת 1973, הוענק לה תואר דוקטור בפיזיקה גרעינית על עבודתה בתאוריית חלקיקי היסוד שמחקרה נוהל על ידי ג'יימס יאנג, הפרופסור האפרו-אמריקאי הראשון שהשתתף במחלקה לפיזיקה של MIT. ג'קסון היא האישה האפרו-אמריקאית הראשונה בעלת תואר דוקטור מ-MIT והשנייה בארצות הברית עם תואר דוקטור בפיזיקה.

מתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, ג'קסון ערכה מחקרים במספר מעבדות פיזיקה בארצות הברית ובאירופה מתוכם מעבדת המאיץ הלאומית של פרמי ומעבדות בל[1].

מעבדת המאיץ הלאומית של פרמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידה הראשון היה כשותפת מחקר בפרמילב (Fermilab), מעבדת המאיץ הלאומית של פרמי באילינוי, ארצות הברית. בפרמילב, ג'קסון עסקה בחקר בתחום פיזיקת החלקיקים. מחקרה התמקד בהאדרונים, חלקיקים תת-אטומיים המורכבים מקווארקים (חלקיקי יסוד הקטנים מאטומים).

בשנת 1974, הפכה למדענית אורחת של הארגון האירופאי למחקר גרעיני בשווייץ (CERN). מחקרה עסק בתאוריות של אינטראקציה חזקה בין חלקיקי יסוד (בעזרת הכוח החזק) היוצרים חלקיקים שאינם יציבים ולכן לא מופיעים במצבים רגילים בטבע. שנה לאחר מכן חזרה לפרמילב.

בשנת 1976, ג'קסון הצטרפה למחלקה לפיזיקה תאורטית במעבדות בל (AT&T Bell Laboratories) ובחנה תכונות בסיסיות של חומרים שונים, בעיקר לשימוש בתעשיית המוליכים למחצה. באותה שנה, מונתה לפרופסור בפיזיקה באוניברסיטת ראטגרס (Rutgers University). היא הרצתה על פיזיקה במעבדת המאיץ הלאומית בסטנפורד (אנ') (SLAC National Accelerator Laboratory) והפכה למדענית אורחת במרכז אספן לפיזיקה (Aspen Center for Physics).

בשנת 1978, ג'קסון הפכה לחלק מהמחלקה לפיזיקה ופיזור אנרגיה נמוכה, ולאחר שנה, עברה למחלקת המחקר של מצב מוצק וחקר הפיזיקה הקוונטית. היא חקרה את הגורמים המשפיעים על התנועה של אלקטרונים דרך חומרים והתמקדה בחומרים מוליכים למחצה. במחקריה היא השתמשה בסרטי הליום נוזלי ובחנה את התכונות האופטיות והאלקטרוניות של מוליכים למחצה. היא כתבה והייתה שותפה לכתיבתם של למעלה מ-100 מאמרים מדעיים. בעקבות מחקריה ומאמריה, הטכנולוגיה התפתחה, התקדמה והתייעלה. בזכות כך, ניתן היה ליצור טרנזיסטורים, צ'יפים (מעגל משולב) ומכשירים אלקטרונים נוספים טובים יותר.

בין השנים 1991–1995 ג'קסון לימדה סטודנטים לתואר ראשון ושני בפקולטה של אוניברסיטת ראטגרס, הדריכה סטודנטים לתואר שלישי והמשיכה לייעץ למעבדות בל על תורת המוליכים למחצה. מחקרה בתקופה זו התמקד במאפיינים האלקטרוניים והאופטיים של מערכות דו־ממדיות.

מקורות רבים טוענים בטעות כי תוך כדי עבודתה במעבדות בל, ג'קסון ערכה מחקר מדעי בסיסי שאפשר לאחרים להמציא את הסיבים האופטיים את הטכנולוגיה שהביאה לפיתוח השיחה המזוהה והשיחה הממתינה[2]. ג'קסון עצמה אינה טוענת כך[3].יתר על כן, המצאות אלו פותחו בין השנים 1954–1970 ובעקבותיהם ג'קסון הגיעה למעבדות בל ב-1976. כתוצאה מכך, לא הייתה חלק מיצירתן והמצאתן[4].

המכון הפוליטכני רנסלאר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב -1 ביולי 1999 ג'קסון הפכה לנשיאה ה-18 של המכון הפוליטכני רנסלאר[5] והייתה האישה והאפרו-אמריקאית הראשונה שהחזיקה במעמד זה. מאז מינויה, ג'קסון הצליחה לגייס מעל מיליארד דולר בתרומות למטרות נדבנות. היא הובילה יוזמה אסטרטגית בשם תוכנית ראנסלר (The Rensselaer Plan) והתקדמות רבה נעשתה לקראת השגת מטרות התוכנית. היא ניהלה קמפיין גדול לשיפור ההון הפיננסי של המכון, והיא נהנית מתמיכה מתמשכת של מועצת הנאמנים.

מאז הגעתה למכון, ג'קסון היא אחת מהנשיאים בעלי השכר הגבוה ביותר.

פרסים ותוארי כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון קיבלה מלגות רבות כגון מלגת הקרן הלאומית למדע (National Science Foundation Traineeship) ומלגת קרן פורד למחקר מתקדם (Ford Foundation Advanced Study Fellowship).

היא זכתה ב-40 תוארי דוקטור לשם כבוד והישגיה במדע ובחינוך הוכרו במספר פרסים:

  • פרס CIBA-GEIGY למדענים שחורים.
  • בשנים 1976, 1981, פרס הנשים הצעירות המצטיינות של אמריקה (Outstanding Young Women of America).
  • 1982, פרס קנדיס לטכנולוגיה (Candace Award for Technology)[6].
  • בתחילת שנות ה-90, פרס תומאס אלווה אדיסון (Thomas Alva Edison Science Award) על "תרומה למדע ולטכנולוגיה"[7].
  • 1993, פרס "המדען" של ניו ג'רזי (Governor's award of Science).
  • 2001, הפרס לזכר ריצ'טמיר (Richtmyer Memorial Award).
  • 2007, פרס וונבר בוש (Vannevar Bush Award)[8].
  • בשנת 1998, התווספה להיכל התהילה הנשי הלאומי על "תרומתה המשמעותית כמדענית מכובדת ועוזרת לחינוך, למדע ולמדיניות ציבורית" ושנתיים לאחר מכן, להיכל התהילה של הקרן הבינלאומית לטכנולוגיה לנשים[9].

חברויות ציבוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון שימשה כנשיאה וחברה באגודות וארגונים רבים[3]:

  • האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS).
  • האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים.
  • החברה האמריקאית לפיזיקה.
  • 1978 - נבחרה לחברה במועצת הנאמנים של MIT.
  • 1980 - הפכה לנשיאה בחברה הלאומית של פיזיקאים שחורים.
  • 1985 - מונתה לחברה בוועדת ניו ג'רזי למדע וטכנולוגיה.
  • 2004 - הפכה לנשיאה באגודה האמריקנית לקידום המדע.
  • 2005 - הפכה ליו"ר מועצת המנהלים של AAAS.
  • 2008 - מונתה לסגן יו"ר האוניברסיטה של המועצה האמריקאית לתחרותיות, קבוצה ללא כוונת רווח הממוקמת בוושינגטון.
  • 2009 - מונתה לחלק ממועצת היועצים של המדע והטכנולוגיה של הנשיא, קבוצה של 20 חברים המייעצת למדיניות ציבורית[10].
  • 2012 - מונתה לחברה בינלאומית של האקדמיה המלכותית להנדסה (FREng)[11].

בנוסף לכך, היא חברה במועצות מנהלים של תאגידים רבים, ביניהם:

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון נשואה למוריס וושינגטון, פרופסור לפיזיקה במכון הפוליטכני של רנסלאר (Rensselaer Polytechnic Institute)[12].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שירלי אן ג'קסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]