שיר מעגלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיר מעגלי הוא שיר שהבית האחרון שלו זהה לראשון, או שהשורה האחרונה שלו זהה לראשונה. דוגמה לסוג הראשון הוא שירו של ביאליק "הכניסיני תחת כנפך", ואילו שירו של טשרניחובסקי "ראי, אדמה" הוא דוגמה למבנה של שיר שבו השורה האחרונה חוזרת על הראשונה.

מטרת המעגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופו של השיר מתקשר לראשיתו ומעניק שתי פרשנויות לשיר. האחד היא שהשיר לא הסתיים ולמעשה יש כאן פעולה טבעית לטוב ולרעה אשר יכולה לחזור על עצמה ולהתחיל שוב, חלילה. מצד שני, שיר מעגלי יוצר תחושה של מחנק, חוסר מוצא, אולי תקיעות באיזה שהוא מקום. שני מובנים אלו משתמעים משירו של דן פגיס "כתוב בעפרון בקרון החתום":

כאן במשלוח הזה
אני חוה
עם הבל בני
אם תראו את בני הגדול
קין בן אדם
תגידו לו שאני

חווה מנסה להותיר אחריה צוואה אך כנראה מתה במהלך הניסיון זה ולכן המסר שלה לא עובר אל הקורא. מצד שני יש כאן רמז, חלילה, שהאנושות יכולה לחזור שנית על פשיעה, באופן כזה שניתן לקרוא את השיר כך, "אם תראו את בני הגדול קין בן אדם תגידו לו שאני... כאן במשלוח הזה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.