שלמה אלפאסי
הרב שלמה אלפאסי (סביב ה'תפ"א, 1721 - ט"ו בתמוז ה'תקס"א, 1801) היה דיין ופוסק הלכה בתוניסיה במאה השמונה עשרה, וכיהן כרבה הראשי של תוניסיה.
 | |
| לידה |
התפ"א-1721 תוניס |
|---|---|
| פטירה |
התקס"א-1801 תוניס |
| מדינה | הבייליק של תוניס |
| רבותיו | רבי מסעוד רפאל אלפסי |
| בני דורו | רבי נתן בורג'יל רבי יוסף הכהן יצחקי רבי עוזיאל אלחאייק |
| אב | רבי מסעוד רפאל אלפסי |
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד כבן בכור לאביו רבי מסעוד רפאל אלפאסי (רבה של תוניס), בשנת התפ"א-1721 לערך. למד רוב תורתו מאביו. התמנה לדיין בשנת התקי"א-1751,[1] אך בפועל ייתכן שכיהן כדיין רשמי רק משנת תקמ"א.[2] שימש כדיין בבית דינו של רבי יוסף הכהן יצחקי, ומאוחר יותר כמשנה לאב בית הדין - רבי נתן בורג'יל (הראשון). לאחר עלייתו של רבי נתן לארץ ישראל בסביבות שנת תקמ"ח-תקנ"ב 1787-1791, התמנה הרב אלפאסי לאב בית הדין ורבה הראשי של יהדות תוניסיה, בתפקיד כיהן עד פטירתו התקס"א-1801. התכתב בהלכה עם השד"ר הרב שמואל עובדיה הדס.[3]
בימי חייו סבל מצרות שונות ובהם פטירת ילדיו. כמוכן, בשנת התקי"ו-1756 בעקבות מלחמה שהתחוללה בתוניס הבירה, נשרפו כתביו, ונשלל רכושו. על ריבוי יסוריו כתב רבי עוזיאל אלחייך:”הן בעון שנות מספר הסמוך לחמישים שנה, נושא סבל - סבלות מצרים יסורין באים עליו, ואף גם זאת לא זזה ידו, מתחת יד ספרי הקודש” (ספר מערתא דדייני דף נח ע"א). במקום אחר מדמה הרב אלחייך את ייסוריו ליסורי המשיח.[4]
הרב שלמה נהג בעצמו בכמה דברים כדעת המקובלים.[4]
בימי חייו איבד את בנו ובתו, ולא השאיר אחריו צאצאים, נשא שלוש נשים בימי חייו.[5]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משחא דרבותא - חיבור המכיל שאלות ותשובות, דרשות וחידושים. נדפס לראשונה בליוורנו בשנת תקס"ה (1805) בידי אחייניו. הספר נכתב יחד עם אביו ואחיו, בשם הספר רמוזים שמות המחברים בראשי תיבות: מסעוד, שלמה, חיים אלפאסי.
- כרוב ממשח - חידושים על הש"ס ועל הרמב"ם, נכתב יחד עם אחיו רבי חיים.
- שאלות ותשובות - ידוע על 150 תשובות בהלכה ששלח לעיר גאבס, ואבדו.[6]
- ספר דרושים - נכתב יחד עם אביו ואחיו, ואבד.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הקודם: רבי נתן בורג'יל (הראשון) |
רבנים ראשיים לתוניסיה | הבא: רבי שמואל הכהן יצחקי |