שלמה דיק
 | |
| שלמה דיק | |
| לידה |
1884 בוצ'אץ', האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 60 בערך) |
  | |
סלומון (שלמה) דיק (1944-1884) היה אגרונום, תלמידו וידידו של הסוציולוג פרנץ אופנהיימר, הוגה רעיון הקואופרציה במרחביה. דיק היה מנהל המשק החקלאי בקואופרציה (1914-1911) וחבר בוועדה שבשנת 1937 בחנה את היתכנותה של תוכנית מדגסקר באחד מגלגוליה המוקדמים, עבור הממשלה הפולנית.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיק נולד בבוצ'אץ' ב-1884, למד בסמינר למורים ולמד חקלאות בדאהלם שבסקסוניה התחתונה. ב-1905 היה למורה בבית הספר החקלאי של יק"א בסלובודקה לישנה אשר בגליציה המזרחית בסמוך לקולומיאה שם ארגן את התלמידים להגנת יהודי קולומיאה מפני פוגרום ולניהול עצמי. לאחר שנתיים נסע לברלין ללימודי תואר בחקלאות באוניברסיטת ברלין ולאחר מכן לימד בבית ספר חקלאי יהודי בשטיינהורסט שבהולשטיין, אולם עזב על רקע סכסוכים על אופן ההוראה ומטרותיה. כשעבד כאגרונום בגרמניה במטרה לחנך נוער יהודי לעבודת האדמה יצר קשר עם אופנהיימר, אותו הכיר בתקופת לימודיו.
כאשר נוסדה החווה הקואופרטיבית במרחביה ב-1911, מינה אופנהיימר את דיק לנהל את החווה. דיק הכניס למשק זנים וגידולים חדשים, הנהיג מחזור זרעים, נהל מלחמה במזיקים, הדריך והכשיר את החברים, קשר קשרים עם השכנים ועם הממשלה ואף היה בקשרים מקצועיים עם עמיתו למקצוע אהרן אהרנסון. עקב מצב בריאותו יצא בקיץ 1914 לחופשה בגרמניה אך שובו לארץ נמנע בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה והוא נשאר באירופה. דיק קיבל מינוי כמפקח מטעם הממשלה על נחלותיו של הקיסר הגרמני לשעבר וכן עבד כשמאי. הוא נשאר קשור לעשייה הציונית, השתתף כמומחה בוועידת לונדון ביולי 1920[1] וכציר בקונגרס הציוני העולמי ה-18 בפראג (21 באוגוסט - 4 בספטמבר 1933).
לאחר הקונגרס, וכתוצאה משינוי האווירה בגרמניה, החליט ב-1934 לחזור לארץ-ישראל. קיבל תפקיד במחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית והסתובב מטעמה בארץ להכין סקירות על יישובים וקבוצות חקלאיות.
דיק הוזמן להיות חבר בשתי משלחות שנועדו למצוא פתרונות התיישבות ליהודי אירופה. ב-1937 היה חבר במשלחת מטעם הממשלה הפולנית למדגסקר וחודשים ספורים לאחר מכן הצטרף כיועץ מומחה למשלחת הולנדית שיצאה לבדוק אפשרות דומה בגיאנה ההולנדית.
מצב בריאותו הורע פעם נוספת, לכן יצא דיק לאירופה למטרות ריפוי. פרוץ מלחמת העולם השנייה מנע את חזרתו ולכן נשאר בצרפת. הוא נפטר מסרטן ב-1944, בגרנובל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ההתכנסות הראשונה של התנועה הציונית לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. בוועידה הוחלט על הקמת קרן היסוד והקמת ההנהלה הציונית העולמית