יק"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

יק"אאנגלית: J.C.A, ראשי תיבות של Jewish Colonization Association – "החברה היהודית להתיישבות") היא חברה שהוקמה על ידי הברון מוריס הירש בשנת 1891, במטרה לסייע ליישובם של יהודים פליטי האימפריה הרוסית באמריקה ובעיקר בארגנטינה. על מנת להכשיר יהודים להגירה, הקימה יק"א מספר בתי ספר חקלאיים בגליציה וכן מספר רב של לשכות מודיעין.

נכון ל-2014 החברה נקראת J.C.A ראשי תיבות של Jewish Charitable Association, ועיקר מטרותיה לקדם את ההתיישבות בפריפריה הכפרית בגליל, בנגב ובערבה.

יק"א תומכת ומסייעת לקידום החינוך, המדע ובעיקר החקלאות וגם בתחום התיירות. קרן יק"א מקדמת פרויקטים חדשניים פורצי דרך ובעלי פוטנציאל להרחבת התעסוקה וההשפעה על אזורים גדולים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חובבי ציון ניסו לשכנע את הברון הירש לסייע בהגירה לכיוון ארץ ישראל. אולם ארץ ישראל, שהייתה נתונה באותו זמן לשלטון עות'מאני, לא הייתה יעד מועדף על הירש. הברון החליט להקים את מושבותיו בארגנטינה ובארצות הברית ואלפי יהודים מרוסיה עברו למושבותיו אלה וזכו לחיי קהילה וללימודי חקלאות.

מועצת המנהלים בשער יק"א (מכללת תל-חי) בעת ביקור בישראל בשנת 2012.

אחר פטירתו של הברון הירש בשנת 1896, שהוריש לה הון עתק, הוחלט להוסיף את ארץ ישראל למדינות הנתמכות על ידי חברת יק"א. בתחילה, נתמכו על ידי יק"א משמר הירדן, נס ציונה, וחדרה. ב-1899 ביקש הברון רוטשילד את סיוע יק"א לפיתוח ארץ ישראל ולאחר שנה יצא לפועל הסכם בין יק"א לרוטשילד, לפיו בוטלה פקידות הברון רוטשילד בארץ וניהול מושבות הברון הועבר ליק"א. הסיבות שהביאו את הברון להעביר את המושבות ליק"א הן מכיוון שהברון הבין כי תמיכתו במושבות לא נעשתה בצורה נכונה ובגלל הפסדים כספיים רבים ובגלל יחסים מתוחים בין הפקידים והאיכרים, מרידות וביקורת קשה שניתכה עליו מכל הכיוונים. במסגרת ההסכם, הוקמה מועצה לארץ ישראל, בראשות הברון רוטשילד, שהעביר אליה 15 מיליון פרנק זהב, לסיוע לפעילות יק"א בארץ.

בט"ו כסלו תרס"א, (1900) מפרסם העיתון המגיד כתבה תחת הכותרת : "מפת ארץ ישראל החדשה" ובהמשך הכתבה : "מפת ארץ ישראל חדשה נדפסה על ידי חברת יק"א. המפה הזאת צוירה ונרשמה כנראה בבית ספר "חברת כל ישראל חברים" בירושלים, והוועד המרכזי של החברה בפריז מצא אותה לראווה להיות נדפסת ולצאת לאור העולם. במפה רשומים כל מושבות היהודים שבארץ בדיו אדום וממנה הננו רואים כי יש לנו עד עתה שלושים נקודות יהודיות בארץ אבותינו, מן בתימה אשר בצפון ועד קסטינה אשר בנגב".[1].

יק"א פעלה בהיקף נרחב למדי בארץ, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. היא פעלה על פי שיקולים כלכליים בלבד. בעלי הפוטנציאל כמו איכרים פרטיים זכו להלוואות לטווח ארוך ובריבית נמוכה. שיטת המענקים של הברון רוטשילד, על פיה ניתנו קצבאות למשקי בית ללא קשר ליעילות העבודה, נפסקה ומתיישב שלא הצליח להתבסס בארץ, קיבל תמיכה כספית כדי לעזוב את הארץ.

בשנת 1923 החליפה חברת פיק"א (חברת התיישבות יהודים בפלשתינה - תוספת פ"א) את יק"א בפעילותה לתמיכה במתיישבים.

סיוע להגירת יהודים מתחום המושב (ראה ערך מורחב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע גל ההגירה הגדול של יהודי תחום המושב אשר היה בעיצומו בראשית המאה ה-20, התגלו קשיים משמעותיים בדרכם של המהגרים אל הארץ החדשה. קשיים אלה כללו נושאים לוגיסטיים וכן מעשי נוכלות רבים במעברי הגבול ובדרכים.

על מנת לתת מענה לכל הקשיים והאתגרים האלה, הקימה יק"א מאות סניפי מודיעין מקומיים ואזוריים ברחבי תחום המושב.

אחרי קום מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-21 פעילה יק"א בעיקר בגליל ובנגב. החברה תומכת בפרויקטים בתחומי החינוך, החקלאות והתיירות הכפרית. הסיוע בחקלאות ובתיירות נובע מהחשיבות שמייחסת יק"א לענפים אלה כמקור הכנסה ותעסוקה עיקריים באזורי הפריפריה.[2] נכון ל-2013 משמש סטיבן ויילי כהן (אנ') מאנגליה כנשיא החברה וזאב מילר משמש כמנהלה.[2]

הנחת אבן פינה בגילת נגב בנוכחות מועצת המנהלים ומנהל יק"א מר זאב מילר

מועצת המנהלים של יק"א החליטה שמוזיאון חצרות איכרים בכפר תבור ישמש כמוזיאון יק"א, זאת בשיתוף הנהלת ועמותת המוזיאון, המועצה המקומית כפר תבור והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המגיד, ט"ו כסלו תרס"א, 1900,"מפת ארץ ישראל החדשה", מתוך : "ארץ ציון ירושלים", שלמה שבא, דן בן אמוץ, הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, שער שני : "שחקי, שחקי על החלומות (1883-1904)", פרק : מושבות, עמוד 76
  2. ^ 2.0 2.1 יק"א כיום, באתר יק"א
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.