שמן דני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמן דני של Watco, מיושם על בסיס עץ

שמן דניאנגלית: Danish Oil) הוא שמן לגימור עץ (אנ'), העשוי לרוב משמן טונג (אנ') או שמן פשתן מפולמר. מכיוון שאין לו נוסחה מוגדרת תקנית, הרכבו משתנה בין היצרנים.

שמן דני הוא שמן מתייבש קשה, כלומר הוא יכול להתפלמר לצורה מוצקה כאשר הוא מגיב עם חמצן באטמוספירה. זה יכול לספק גימור סאטן עמיד, לעיתים קרובות עמיד במים, או לשמש כפריימר על עץ חשוף לפני מריחת צבע או לכה. זהו גימור "שמן ארוך", תערובת של שמן וורנית, בדרך כלל בערך שליש לכה והשאר שמן.[1][2]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נמרח בשכבות על עץ, שמן דני הופך לגימור סאטן קשיח שעמיד היטב בפני נוזלים. מכיוון שהציפוי המוגמר אינו מבריק או חלקלק, זהו גימור מתאים לפריטים כמו כלי אוכל או ידיות כלי עבודה, נותן עמידות נוספת למים וגם מותיר גימור כהה לעץ. גוונים מיוחדים קיימים אם יש צורך גם בצביעת העץ.

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשוואה ללכה הוא פשוט למריחה, בדרך כלל מנה של שלוש שכבות במברשת או מטלית כאשר כל עודף נמחק זמן קצר לאחר היישום. הגימור נשאר לייבוש כ-4–24 שעות בין שכבה לשכבה, תלוי בתערובת שבה נעשה שימוש ובעץ המטופל. שמן דני מספק כיסוי של כ-12.5 מ"ר לליטר.[3]

בעירה ספונטנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסמרטוטים המשמשים לשמן דני, כמו אלה המשמשים למריחת שמן פשתן, יש סיכון פוטנציאלי לבעירה ספונטנית ולהתלקחות כתוצאה מחמצון אקסותרמי, לכן עדיף לייבש סמרטוטים שטוחים לפני השלכתם, או להשרות אותם במים.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Allen, Sam (1995). Classic Finishing Techniques. New York: Sterling Publishing. p. 70. ISBN 978-0-8069-0513-6.
  2. ^ Haynes, Williams (1946). "XIX: Materials for To-morrow". This Chemical Age. London: Secker and Warburg. p. 247.
  3. ^ Jackson, Albert; David Day (1996-10-03). Collins Complete Woodworker's Manual. HarperCollins. ISBN 978-0-00-414005-6.
  4. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2015-05-15. נבדק ב-2015-05-25. {{cite web}}: (עזרה)