שפה אוליגוסינתטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שפה אוליגוסינתטיתיוונית ὀλίγος שפירושו מעט, קצת) היא כל שפה שמשתמשים בבה במעט מורפמות, אולי רק מאה שמתחברות בצורה סינתטית כדי ליצור היגדים. אוליגוסינתטיות היא, כמעט תאורטית לחלוטין ותלויה במידה רבה ביצירת מילים מורכבות ארוכות, במידה העולה על זו של שפות פוליסינתטיות טבעיות.

מאחר שלא ראו בשום שפה טבעית תכונות אוליגוסינתטיות, כמה בלשנים מתייחסים לאוליגוסינתזה אמיתית כבלתי אפשרית או בלתי מעשית לשימוש פרודוקטיבי אצל בני אדם; השימוש בו מוגבל לשפות מתוכננות, כגון, שיחדש, סונה, טוקי פונה ו- aUI. לגבי ההשפות האינדיאניות הילידיות נאוואטל ושפת שחורי הרגל נטען בעבר כי הן מציגות תכונות אוליגוסינתטיות (בעיקר על ידי בנג'מין לי וורף) בשפות כאלה, הוא טען, "אוצר המילים מורכב מפונמות ורעיון רחב או מערכת מורכבת של רעיונות הקשורים זה בזה המתאימים להתנהגות זו".[1] עם זאת, הקהילה הבלשנית דחתה במידה רבה טענות אלה, והעדיפה לסווג את נאוואטל ושפת שחורי הרגל כפוליסינתטיים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gullunuo Leronnr, [https://revistas.uchile.cl/index.php/LM/article/viewFile/45904/47928 Benjamin L. Whorf and the idea of linguistic relativity]
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.