שפות אמרינדיאניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קטע מתוך טקסט הכתוב בשפת המאיה, מתוך קודקס דרזדן, המאה ה-11

שפות אמרינדיאניות הן כלל השפות המדוברות בידי ילידי אמריקה האינדיאנים, מגרינלנד ואלסקה בקצה הצפוני של היבשות ועד לקצה הדרומי של דרום אמריקה. קבוצת שפות אלו כוללות עשרות רבות משפחות שונות, כמו גם שפות מבודדות ושפות שאינן מסווגות רבות.

חוקרים הציעו לשייך את כלל השפות האמרינדיאניות לתוך שלש מקרו-משפחות: אסקימו-אלאוט, נה-דנה ואמרינד. אולם גישה זו נדחתה בידי מרבית חוקרי השפות.

השפה המדוברת ביותר מכלל השפות האמרינדיאניות היא הקצ'ואה עם כ-7 מיליון דוברים ברחבי העולם, אולם מרבית השפות האמרינדיאניות הן בסכנת הכחדה או שנכחדו לחלוטין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אינדיאנים

קודם למפגש הראשון עם התרבות האירופאית, החל מהמאה ה-11 אז התיישבו נורדים בגרינלנד ולאחר-מכן על ידי כריסטופר קולומבוס במאה ה-15, דוברו ברחבי אמריקה אלפי שפות שונות. חלקן אף פיתחו כתב, לדוגמה: כתבי המאיה. לחלק מהשפות היו מיליוני דוברים, דוגמת שפות הנאוואטל והגוארני, ולחלקן מאות בודדות.

לאחר ההתיישבות האירופאית באמריקה, הפכו במהרה השפות האירופאית לשפות השולטות והמדוברות ברחבי היבשת, לעיתים בעקבות מסע מכוון של השלטונות האירופאים להפצת השפות האירופאיות על חשבון השפות הילידיות. כיום, באף אחת ממדינות אמריקה השפה השלטת אינה שפה ילידית, אם כי במספר מדינות ניתן מעמד רשמי לשפה הילידית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפות אמרינדיאניות בוויקישיתוף