טוקי פונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טוקי פונה
toki pona
Toki pona.svg
סמל שפת טוקי פונה
מדינות בכל העולם
דוברים לא ידוע מספר מדויק
שפת אם אין
כתב כתב הלטיני
סִיטֶלֶן פּוֹנָה (מערכת הירוגליפית ייחודית לשפה)
סִיטֶלֶן סִיטֶלֶן (מערכת כתב הברות הירוגליפית ייחודית לשפה)
בנוסף, השפה ניתנת לכתיבה בסוגי כתב שונים בהתאמה לפונולוגיה שלה
משפחה

מתוכננות

טוקי פונה
לאום אין
ראו גם שפהכתברשימת שפות

טוֹקִי פּוֹנָה (toki pona) היא שפה מתוכננת מינימליסטית, בעלת אוצר מילים בן 120 מילים בסיסיות ו-14 פונמות. השפה הומצאה על ידי הבלשנית הקנדית סוניה לאנג (לשעבר סוניה אלן קיסה). טוקי פּונה לא תוכננה כשפת עזר בינלאומית, אלא תוכננה סביב עקרונות של דאואיזם, כאשר הכוונה בתכנון היא לפשטות.

פירוש שמה של השפה בטוקי פּונה הוא טוֹקִי - שפה, או דיבור, פּונָה - טוב, זאת אומרת הדיבור הטוב או השפה הטובה.

מטרותיה העיקריות של השפה הן ניסיון לעצב את דרכי החשיבה של הדובר סביב פשטות: "שפה פשוטה, לדרך חיים פשוטה", וניסיון לעצב שפה בה הדובר אומר מילולית את מה שהוא מתכוון להגיד.

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

איברי הגוף בטוקי פונה
ארצות אירופה בטוקי פונה
הצבעים בטוקי פונה

אחד מהכללים החשובים בטוקי פונה, הוא שצירופי מילים יוצרים סמיכות. לדוגמה, שם העצם יַאן, שמשמעו "אדם", מקבל את המשמעות חבר כאשר באה אחריו המילה פונה בסמיכות 'יַאן פּוֹנַה'. משמעות הסמיכות היא "אדם טוב", ובהשאלה – "חבר", בעוד צירוף הסמיכות 'פּוֹנַה יַאן' מתפרש כ'טוּב האנשים'.

בטוקי פונה, מילים מקבלות את משמעותן התחבירית באמצעות מיקומן במשפט. על מנת להפוך מילה מסוימת לפועל, יש להוסיף לפניה את המילית לִי. המילית 'לִי' מסמנת סיום של רשימת צירופי הסמיכות, כך שיַאן פּוֹנַה לִי קַאמַה' פירושו "איש טוב בא" או "חבר בא". משמעות המילה 'קַאמַה' היא "הגעה" בתור שם עצם ו"להגיע" בתור פועל.

פירושם של המשפטים בטוקי פּונה הוא חופשי למדי, ועשוי להיות תלוי מאוד בהקשר. אמרה שגורה היא 'טוֹקִי פּוֹנַה לִי טוֹקִי פּוֹנַה' אשר ניתן לפרש כ"הדיבור הטוב מדבר היטב" או כ"טוקי פּונה היא שפה טובה".

תהליך ה'בנייה' של שם עצם בטוקי פּונה נעשה בשלבים, כך שכל שלב בנוי על בסיס קודמו. דהיינו, הפסוק השמי מתחיל בשם העצם עצמו - הנושא, ולאחר מכן כל מילה משמשת כתואר שם שהופך את העצם לספציפי יותר ויותר. המילית 'לי' - מסמנת את סיום בניית שם העצם, ותחילת פסוק הפועל, אשר בנייתו דומה.

הנושאים מי ו-סינָה - "אני" ו"אתה" - הם יוצאים מן הכלל ולא דורשים את המילית 'לי' - המילה שאחריהם יכולה להיות כבר פועל. דבר זה יכול לגרום לרב-משמעיות במשפט, דבר שקורה גם בשפות טבעיות רבות.

לדוגמה: שם העצם 'יַאן' בדוגמה פירושו ל'חבר' בצירוף 'יַאן פוֹנַה'; כל מילה עוקבת תשנה כבר את המשמעות המצורפת 'חבר'. מבנה זה גורם לכך שסדר המילים משנה מאוד את המשמעות; לדוגמה, אם נוסיף את המילה 'טוֹמוֹ', שפירושה 'בית' או 'מבנה', נוּכל לבנות את הנושאים: "יַאן פוֹנַה טוֹמוֹ" - 'חבר-בית', אך "יַאן טוֹמוֹ פוֹנַה" - 'איש-בית טוב' או 'בנאי-טוב'.

פעלים יכולים להיות הן פעלים עומדים והן פעלים יוצאים. דהיינו, עם או בלי מושא ישיר. בדומה לעברית: "אני רואה" (ללא מושא) לעומת "אני רואה אֶת הילדה" - בטוקי פונה: "מִי לוּקִין" - "מִי לוּקין אֶ מֶלִי". המילית 'אֶ' מסמנת את סיום הפסוק הפעלי - ותחילת בניית שם עצם נוסף - כמושא ישיר שלו. אפשר להשתמש במילית מספר פעמים: "אני רואה את הילדה ואת הבית" - "מי לוקין אֶ מֶלי אֶ טוֹמוֹ".

מבנה זה שומר על מינימליזם צוּרני של השפה, והאנטרופּיה של המורכבות בתוכן המשפט מתרכזת בסידורן של המילים. זהו ריכוז הפוך לזה המתקבל בשפות עם יחסות שם, או עם בניינים, בהן מבנה צורני מכיל מידע.

אחרי הופעת המילה 'לִי', מתרחש תהליך דומה בבניית הפועל.

בטוקי פּונה לא קיימים זמנים שונים; ניתן להבין את הזמן מההקשר או ממשפטי התניה. בנוסף, המילים בטוקי פונה אינן מיודעות.

שאלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטוקי פונה יש מילת שאלה אחת בלבד, סֶמֶה (seme) - והיא חסרת כל פירוש. היא מקבלת את תפקידה ממיקומה במשפט, דהיינו, היא מתפקדת כמשתנה בלתי קשור, או "מלא את החסר". על פי מיקומה התחבירי במשפט, מילה זו יכולה לשמש כאחת ממילות השאלה השונות, כגון "מי", "מה", "איזה" ו"כיצד".

דוגמאות:

  • "סינָה לוּקין אֵ יאן סֶמֶה?" - (אתה רואה את-איש-איזה) - "את מי אתה רואה?"

תשובה: "מי לוקין אֵ יאן פונה" (אני רואה את איש טוב) או אֵ יאן פונה

  • "טוֹמוֹ סֵמֵה לי טוֹמוֹ סינה?" (בית איזה הוא בית שלך) - "איזה מן הבתים שלך?"

תשובה: "טומו לילי" (הבית הקטן) או "טומו לילי לי טומו מי" (הבית הקטן - ביתי)

  • "סינה סֵמֵה אֵ אוֹנָה?" (אתה מה אותה?) "מה אתה עושה לה?"

תשובה: "מי אוֹלין אֵ אוֹנָה!" (אני אוהב את-היא) "אני אוהב אותה"

זאת אומרת, השאלה בנויה כמשפט הצהרה, כאשר המילה סֵמֵה הופכת את ההצהרה לבקשה להחליפה במילה קונקרטית.

שאלות כן/לא - מסומנות באחת משתי הדרכים: רק בעזרת אינטונציה עולה (כמו בעברית), או בעזרת הצבת האפשרויות.

"טומו ני לי טומו סינָה?" (בית זה הוא בית-שלך?)

"טומו ני לי פונה אנוּ סֵמֵה?" - "אנוּ" - 'או' -- "בית זה הוא טוב או מה?"

אופציה נוספת היא הצבת הצהרה ושלילתה: "קאלאמה ני לי פונה אלא פונה?" (צליל זה הוא טוב לא-טוב?) - כאן התשובה יכולה להיות "פונה אלא"/"פונה" ("לא טוב"/"טוב")

כתיבה והגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת ההירוגליפית סִיטֶלֶן פּוֹנָה, יחד עם מילות השפה בכתב הלטיני ותרגומן לאנגלית.

ביסודה טוקי פונה היא שפה המיועדת לדיבור ופחות מתוכננת לתקשורת כתובה. למרות זאת, קיימות אפשרויות כתיבה רבות לשפה. הכתב הנפוץ והמקובל ביותר, הוא האלפבית הלטיני, אך ניתן לכתוב את השפה בכל מערכת כתיבה היכולה להתאים לפונולוגיה של השפה. בנוסף, קיימות שתי מערכות הירוגליפיות שפותחו עבור השפה. האחת מכונה סִיטֶלֶן פּוֹנָה (משמעות המילה סִיטֶלֶן היא תמונה, ציור וכל דבר חזותי. במקרה הזה היא במשמעות של כתב וציור) ומכילה הירוגליף מקביל לכל מילה. והשניה הכונה סִיטֶלֶן סִיטֶלֶן היא מערכת של כתב הברות שבה קיים הירוגליף לכל הברה. גם כללי ההגיה של השפה נקבעו באופן מינימליסטי. בטוקי פּונה ישנן חמש תנועות: o, i, e, a ו-u. הגייתן דומה להגיית חמש התנועות המצויות בעברית המודרנית.

כמו כן, קיימים בטוקי פונה תשעה עיצורים שונים בלבד: w, t, s, p, n, m, l ,k ו-j.

הדובר חופשי לבטא את האותיות על פי הנוחיות או הטבעיות שבהגייה, כך: (בתוך // טרנסליצית Sampa)
j - י /j/
k - ק או ג /k/ /g/
l - ל /l/
m - מ /m/
n - נ /n/
p - פּ או בּ /p/ /b/
s - ס או ז /s/ /z/
t - ט או ד /t/ /d/
w - ו או וו /v/ /w/

אוצר המילים של השפה נבחר מתוך מספר שפות, ביניהן אנגלית, קרואטית, סינית (מנדרינית וקנטונזית), טוק פיסין, צרפתית, אספרנטו, פינית, גרמנית ועוד. המילים הותאמו לכלליה הפונולוגיים של טוקי פּונה. דוברים שונים מבטאים מילים בצורה שונה, לעיתים היות שמילה מסוימת מזכירה להם מילה עם משמעות דומה בשפה בה הם דוברים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]