שפה בסכנת הכחדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שפה בסכנת הכחדה היא שפה שלה דוברים מעטים ביותר, עד כדי סכנה שהשימוש בה יופסק לחלוטין והיא תיעלם, תהליך המכונה היכחדות שפה.

הגדרת שפה בסכנת הכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שאין כלל מוחלט להגדרת שפה כלשהי כ"בסכנת הכחדה", יש שני קריטריונים מרכזיים:

  1. מספר הדוברים של השפה
  2. גיל הדוברים

שפת איינו, לדוגמה, היא שפה בסכנת הכחדה: רק 300 דוברים שלה נותרו, ומתוכם רק 15 מדברים בה ביומיום. בני נוער מעטים דוברים אותה באופן שוטף.

ייתכן ששפה תוגדר בסכנה אף על פי שיש מאות אלפי אנשים שיודעים אותה, מכיוון שהילדים אינם לומדים אותה, או שיש מגמה כללית להחלפת השפה בשפה אחרת. באינדונזיה, למשל, יש כמה שפות הנמצאות בסכנה מפאת תהליך המעבר לשפה הלאומית או לניב מלאי מקומי.

לעומת זאת, שפה עשויה שלא להיחשב לשפה בסכנה למרות שיש לה רק 100 דוברים, אם היא השפה העיקרית של הקהילה, ואף הילדים בקהילה דוברים אותה.

הגורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

8 המדינות הצבועות באדום מכילות יותר מחצי של כלל השפות האנושיות. האזורים הצבועים בכחול בהיר הם בעלי מגוון השפות הגדול ביותר בעולם

הגורם העיקרי למיעוט השימוש בשפה הוא הגלובליזציה. בגלל הגלובליזציה יש השפעה גדולה יותר של אמצעי התקשורת גם על מקומות מרוחקים שלפני כן היה קשה להעביר אליהם מידע, ולכן השפות הנפוצות יותר - אלו שבשימוש על ידי רוב האוכלוסייה באזור - מחליפות את השפות המקומיות. בנוסף, ההורים לא מעבירים את השפה הלאה משום שהם רוצים להעניק לילדיהם כלים טובים יותר להצליח, כלכלית, בעתיד.

גורם נוסף עשוי להיות עמדת הממשל לגבי השפה. ביוון, לדוגמה, שרר שנים רבות איסור על דיבור או שירה במקדונית.

הוויכוח על השפות בסכנת הכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הבלשנים מסכימים כי מבין בערך 6,000-7,000 שפות הקיימות בעולם כיום, כ-3,000 נמצאות בסכנת הכחדה.

יש הטוענים כי היכחדות השפות היא בעייתית וצריך למנוע אותה, אפילו במחיר גבוה מאוד אם יש צורך. יש סיבות שונות שתומכי דעה זו מביאים, וביניהן:

  • מספר עצום של שפות מייצגות שטח גדול ולא ממופה שעליו יכולים פילוסופים, בלשנים ומדענים קוגניטיביים לשרטט את היכולות והמגבלות המלאות של הנפש.
  • שפות מגלמות את התרבות והידע הייחודיים של האזור בו הן מדוברות.
  • שפות משמשות כעדות להבנת ההיסטוריה האנושית.

מאידך, יש החושבים שתהליך זה איננו בעייתי, ואף צריך לעודד אותו. מיעוט שפות יקל על התקשורת בין עמים, ויוזיל את עלויות פיתוח מוצרים למדינות שונות, וכך יחסוך לחברות כסף רב. תומכיה הקיצוניים של עמדה זו טוענים כי צריכה להיות שפה אחת בלבד שמשותפת לכל העולם, מה שייצור את היעילות הכלכלית הטובה ביותר - כי כך יימנעו העלויות הקשורות לשוני בשפה.

אוניברסיטת לונדון הקימה ארכיון דיגיטלי לשפות שבסכנת הכחדה ובראשו עומדת מנדנה סייפדיניפור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפה בסכנת הכחדה בוויקישיתוף