שפתי הפות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפתי הפות
שיוך פות עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה (1926–1947) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שפתי הפותלטינית: Labia) הן רקמות ארוגניות המהוות חלק מהפות. השפתיים הן החלקים היחידים מהפות שנראים מבחוץ, והן מגינות על השופכה, הדגדגן ועל פתח הנרתיק.

צבען, גודלן וצורתן של השפתיים החיצוניות והפנימיות משתנים מאוד מאישה לאישה.

שכבות שפתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השפתיים החיצוניות (labia majora) - בדרך כלל מסתירות חלקית את האזורים האחרים של הפות. צבע העור החיצוני של השפתיים החיצוניות הוא בדרך כלל זהה לגוון העור של האישה. העור הפנימי של השפתיים הוא לעיתים קרובות ורוד או חום. במהלך גיל ההתבגרות גדל שיער ערווה בחלק החיצוני של השפתיים.

תפקידי השפתיים החיצוניות:

  1. הגנה מכנית על האזור הפנימי הרגיש (הפרוזדור הפותי) העשיר בקצוות עצבים תחושתיים.
  2. לשיער הערווה תפקיד מסוים בגירוי מיני של האזור וזאת על ידי תזוזת השיער סביב הפות.
  • השפתיים הפנימיות (labia minora) - שני קפלי רקמה ארוגניים המתחילים בחלק הקדמי של הפות עם הדגדגן, מתארכים ומקיפים את השופכה ואת פתח הנרתיק ומסתיימים מאחורי הנרתיק באזור חיץ הנקבים. השפתיים הפנימיות גדלות ומשנות את צורתן בעיקר בגיל ההתבגרות.

תפקידי השפתיים הפנימיות:

  1. השפתיים הפנימיות הן רקמת זקפה והן שותפות בתחושת העוררות המינית של האישה. בעת גירוי מיני זורם דם לאזור השפתיים הפנימיות ומנפח אותן. מה שמסייע לאשה להגיע לאורגזמה.
  2. השפתיים הפנימיות משמשות להגנת הפרוזדור הפותי מפני גירוי מכני, מניעת יובש ומניעת כניסת מזהמים לפתחי השופכה והנרתיק.
  3. במהלך קיום יחסי מין הם תורמים לגירוי מיני של כל אזור הפרוזדור הפותי, הדגדגן והנרתיק של האישה ואיבר מינו של בן זוגה. גירוי של הדגדגן עשוי להתרחש באמצעות מתח/ משיכה של הדגדגן והעורלה שעליו על ידי משיכת וגירוי השפתיים הפנימיות.
  4. בזמן עוררות מינית הם משומנים על ידי הריר המופרש בנרתיק ומסביבו כדי להפוך את החדירה ללא כאב ולהגן עליהם מפני גירוי.
  5. פתח השופכה הנשי ממוקם בין השפתיים הפנימיות, ובכך הן ממלאות תפקיד חשוב בהנחיית זרם השתן במהלך הטלת השתן הנשית. השפתיים הפנימיות הומולוגיות למשטח השופכה הזכרי של הפין.[1]

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבע, האורך, הגודל, הסימטריה והמראה הכללי של השפתיים החיצוניות והפנימיות משתנים באופן ניכר מאישה לאישה.[2] לעיתים קרובות השפתיים הן אסימטריות. לשפתיים החיצוניות יש נטייה לאבד מנפחן ולהיראות מדולדלות עם השנים. ולשפתיים הפנימיות יש נטייה להתארך או להתכהות עם השנים. כל מראה הוא מקובל ותקין.

למרות השם השפתיים הגדולות והקטנות, השמות המומלצים הם השפתיים החיצוניות והשפתיים והפנימיות, המתארים את השפתיים בצורה יותר מציאותית. אצל נשים רבות השפתים הפנימיות, הנקראות "קטנות", יותר גדולות מהשפתיים הנקראות "גדולות".[3]

על פי ארגון הבריאות העולמי, שינויים כירורגיים ואחרים באיבר המין הנשי (כולל הסרה חלקית או מלאה של חלקים בהם מסיבות לא רפואיות) מוגדרים כ-FGM-Female genital mutilation, משמע "הטלת מום באיבר המין הנשי"[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שפתי הפות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [McNulty, John A. (November 1, 1995). "Sex Organ Homologies". LUMEN. Health Sciences Division, Loyola University Chicago. Retrieved June 23, 2021. השפתיים הקטנות הומולוגיות למשטח השופכה הזכרי של הפין]
  2. ^ Jamie McCartney, הקיר הגדול של הפות, באתר Great Wall of Vagina, ‏2006
  3. ^ האם שפתי הפות שלך נורמליות?, באתר mako, ‏2016-01-13
  4. ^ WHO, Female genital mutilation, https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/female-genital-mutilation
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.