שפת הבי"ת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שפת הבי"ת היא שפה מוצפנת בה משלבים אחרי כל תנועה את האות ב', מנוקדת כמו אותה תנועה. לדוגמה, במקום לומר "אני רוצה ספר", אומרים: אֲבֲּנִיבִּי רוֹבּוֹצֶבֶּה סֵבֵּפֶבֶּר, דוגמה נוספת היא: אני שר אומרים אבניבי שבר. ניתן להשתמש בכל אות, לאו דווקא באות ב' (שפת הגימל עם האות ג', וכו') ולאו דווקא באות אחת (דוגמת שפת הריש-גימל), אך השימוש באות ב' הוא הנפוץ ביותר.

השפה משמשת ילדים כשפת סתרים, וזאת בדיבור בלבד - לא נהוג להשתמש בה בכתב. שימוש נוסף הוא כמשחק מיומנות דיבור - מי שמתבלבל מפסיד במשחק.

השיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן, ששורת הפזמון שלו נכתבה בשפת הבית: "אבניבי אובוהבב אובותבך", זכה באירוויזיון 1978. עשור קודם לכן נעשה שימוש בשפה בשירה של להקת הנח"ל "רכלניות", שאת מילותיו כתב דוד עתיד[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילות השיר "רכלניות" באתר שירונט