שרירי הלעיסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארבעת שרירי הלעיסה: שריר המלעס, שריר הצדע, שריר כנפה הצידי ושריר הכנפה התיכון. שרירים אלה מתחברים אל שני צידי הלסת כך שמכל שריר יש שניים, אחד מכל צד של הראש ובסך הכל שמונה.

שרירי הלעיסהאנגלית: Muscles of mastication) הם קבוצה של ארבעה זוגות שרירים משורטטים, אחד מכל צד של הראש, אשר אחראיים על הזזת המפרק הלסתי רקתי לצורך פועלות הדיבור והלעיסה. קבוצת שרירים אלה כוללת את שריר המלעס (Masseter Muscle), שריר הכנפה הצידי (Lateral Pterygoid Muscle), שריר הכנפה התיכון (Medial Pterygoid Muscle) ושריר הצדע (Temporalis Muscle).

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרירי הלעיסה מורכבים בעיקר מארבעה שרירים משורטטים שמתחברים אל הלסת התחתונה. שרירי הלעיסה כוללים:

קבוצת שרירים זו גורמת לתנועת הלסת התחתונה על גבי המפרק לסתי-רקתי. זהו מפרק מורכב אשר מאפשר את תנועת הלסת התחתונה לכל המישורים, אפשרות זו עוזרת בפעולת הלעיסה והפונטיקה.

עצבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה משרירי ההבעה, שמעוצבבים על ידי עצב הפנים (Facial nerve, עצב VII), שרירי הלעיסה מעוצבבים על ידי עצב הלסת התחתנה של העצב המשולש (Mandibular branch of Trigeminal nerve, עצב V). שוני זה נובע ממקור התפתחותי שונה של עצבים אלה. בעוד שרירי הלעיסה התפתחו מקשת הלוע הראשונה (1st Pharyngeal arch), שרירי ההבעה התפתחו מקשת הלוע השנייה (2nd Pharyngeal arch).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרירי הלעיסה בוויקישיתוף