תאורגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תיאורגיהיוונית: theurgia) פירושה עשיית מופתים, מעשי קסמים, מאגיה, התערבות כוחות על־טבעיים או אלוהיים בחיי האדם. בקבלה פירושה היא ההנחה האומרת כי האדם יכול וצריך להשתתף במעשי הבורא ובהנהגתו את עולמו באמצעות הפעלת נוכחותו בעולם ובאמצעות קיום מצוות (זהו אחד הפירושים לצלם האלוהים בו נברא האדם)[1].

על פי הפילוסוף האיטלקי ג'ובני פיקו דלה מירנדולה, התיאורגיה היא מאגיה אלוהית הנסמכת על ברית עם מלאכים או אלים[2].

ניתן לתרגם תיאורגיה כ"מדע או אמנות של המעשים האלוהיים" והיא הפן המעשי של אמנות האלכימיה ההרמטית. ייתר על כן, אלכימיה היא ה"מפתח" לתיאורגיה. המטרה הסופית של מה שעתיד להיות מאוחד עם מקבילים גבוהים יותר המוביל להשגת ההכרה האלוהית[3].

פרופסור משה אידל מסביר, כי ישנן שתי משמעויות עיקריות למונח זה בחקר הדתות. משמעות אחת למושג תיאורגיה היא השפעת מעשי האדם על העולם האלוהי, והמשמעות השנייה היא עליית נפש האדם לעולם העליון באמצעות ריטואלים[4][5].

שורשי הרעיון ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי הרעיון התיאורגי בתרבות היהודית נעוצים בספרות חז"ל. ביטוי לכך הוא המדרש: "כל זמן שישראל עושין רצונו של הקב"ה הן מוסיפין כח בגבורה"[6], ה'גבורה' - היא כינוי לאל. על פי המדרש ישראל יכולים כאשר הם מקיימים את רצון האל להעצים את כוחו, והיינו האדם משפיע על האלוהות. אמנם ביטויים מסוג זה אינם מצויים לרוב בחז"ל, אך היוו נקודת מוצא לפיתוחים רחבים בספרות הקבלה. המקובלים העבירו רעיונות שבספרות חז"ל היו קיימים בשוליים, אל מרכז הבמה ההגותית שלהם[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי מילון ספיר בערך תאורגיה.
  2. ^ Garstin p. v
  3. ^ Garstin p. v
  4. ^ משה אידל, עולם המלאכים - בין התגלות להתעלות, עמ' 154
  5. ^ מבוא לקבלה, המיסטיקה היהודית מראשיתה ועד דור גירוש ספרד, בהוצאת האו"פ, פרק 1: מבוא עמוד 42
  6. ^ פסיקתא דרב כהנא, פיסקה כה; מהדורת מנדלבוים, עמ' 380-379; והשווה איכה רבה א, לג שם הנוסח: "בזמן שישראל".
  7. ^ מבוא לקבלה, המיסטיקה היהודית מראשיתה ועד דור גירוש ספרד, בהוצאת האו"פ, פרק 1: מבוא עמוד 63-64.
P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.