תאורגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תיאורגיהיוונית: theurgia) פירושה עשיית מופתים, מעשי קסמים, מגיה, התערבות כוחות על־טבעיים או אלוהיים בחיי האדם. וביהדות פירושה היא ההנחה האומרת כי האדם יכול וחייב להשתתף במעשי הבורא באמצעות הפעלת נוכחותו בעולם ובאמצעות קיום מצוות (אחד הפירושים של "נברא בצלם")[1].

על פי ג'ובני פיקו דלה מירנדולה התאורגיה, היא מאגיה אלוהית הנסמכת על ברית עם מלאכים או אלים[2].

ניתן לתרגם תאורגיה כ"מדע או אמנות של המעשים האלוהיים" והיא הפן המעשי של אמנות האלכימיה ההרמטית. ייתר על כן, אלכימיה היא ה"מפתח" לתאורגיה. המטרה הסופית של מה שעתיד להיות מאוחד עם מקבילים גבוהים יותר המוביל להשגת ההכרה האלוהית[3].

פרופסור משה אידל מסביר, כי ישנן שתי משמעויות עיקריות למונח זה בחקר הדתות. משמעות אחת למושג תאורגיה היא השפעת מעשי האדם על העולם האלוהי, והמשמעות השנייה היא עליית נפש האדם לעולם העליון באמצעות ריטואלים[4][5].

שורשי הרעיון ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי הרעיון התיאורגי בתרבות היהודית נעוצים בספרות הרבנית. ביטוי לכך הוא המדרש: "כל זמן שישראל עושין רצונו של הקב"ה הן מוסיפין כח בגבורה"[6], ה'גבורה' - היא כינוי לאל. על פי המדרש ישראל יכולים כאשר הם מקיימים את רצון האל להעצים את כוחו, והיינו האדם משפיע על האלוהות. אמנם ביטויים מסוג זה אינם מצויים לרוב בחז"ל, אך היוו נקודת מוצא לפיתוחים רחבים בספרות הקבלה. המקובלים העבירו רעיונות שבספרות חז"ל היו קיימים בשוליים, אל מרכז הבמה ההגותית שלהם[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי מילון ספיר בערך תאורגיה.
  2. ^ Garstin p. v
  3. ^ Garstin p. v
  4. ^ משה אידל, עולם המלאכים - בין התגלות להתעלות, עמ' 154
  5. ^ מבוא לקבלה, המיסטיקה היהודית מראשיתה ועד דור גירוש ספרד, בהוצאת האו"פ, פרק 1: מבוא עמוד 42
  6. ^ פסיקתא דרב כהנא, פיסקה כה; מהדורת מנדלבוים, עמ' 380-379; והשווה איכה רבה א, לג שם הנוסח: "בזמן שישראל".
  7. ^ מבוא לקבלה, המיסטיקה היהודית מראשיתה ועד דור גירוש ספרד, בהוצאת האו"פ, פרק 1: מבוא עמוד 63-64.
P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.