משה אידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה אידל, דצמבר 2008

משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם. חתן פרס ישראל למדעי היהדות, מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מה-1 באוגוסט 2013.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה אידל נולד וגדל בעיירה טרגו ניאמץ, השוכנת בחבל מולדובה שברומניה. למד מגיל שלוש וחצי ב"חדר" ולאחר מכן בבית ספר ממלכתי. אחרי סגירת ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, שכר לו אביו מורה פרטי כדי שימשיך לקבל מושגים בעברית ובתלמוד תורה. הוא הירבה לקרוא בספרים מהספריות הציבוריות המקומיות.

ב-1963, בהיותו בן 16, עלה לישראל עם משפחתו. למד בתיכון בקריית אתא, בצבא שירת בהנדסה קרבית בסדיר ובמילואים, אחרי כן המשיך במילואים בחיל החינוך. בשנים 1970-1967 עשה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטת חיפה, ב-1971 החל מסלול ישיר לדוקטורט בתחום הקבלה באוניברסיטה העברית, קיבל תואר דוקטור (בהצטיינות) ב-1976. נושא עבודת הדוקטור היה: "כתבי רבי אברהם אבולעפיה ומשנתו" והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור שלמה פינס. לימד באוניברסיטת חיפה בשנים 1976-1972. התחיל ללמד באוניברסיטה העברית ב-1974, מונה למרצה ב-1977 ומונה לפרופסור מן המניין ב-1987. לימד גם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאקדמיה לאמנות בצלאל.

שהה בשבתונים כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל, באוניברסיטת פרינסטון, באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, באוניברסיטת פנסילבניה, ובסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה בניו יורק.

אידל הוא יושב ראש ועדות אקדמיות של המרכז למוזיקולוגיה של האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר יהודי רומניה ושל מכון בן-צבי. הוא חבר במכון שלום הרטמן משנת 1989. שימש מספר שנים כעורך כתב העת תרביץ, הוא חבר במערכות של כתבי עת ברומניה שעוסקים במדעי היהדות Studia Hebraica, חבר במערכת כתב העת Revue d'histoire des religions של הקולג' דה פראנס, של כתבי-העת "קבלה", "דעת" ו"פעמים" בארץ. משנת תשס"ו (2006) הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

לאחר יציאתו לגמלאות באוניברסיטה העברית מונה לפרופסור בקתדרת מתנאל לחקר הקבלה בחוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת.

משה אידל נשוי לשושנה, שהיא ציירת ומשוררת, ולהם שלוש בנות.

פרסים וחברויות בהם זכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012 - פרס רוטשילד במדעי היהדות.[1]
  • 2010 - אות הצטיינות (Nihil sine deo) לתרומה לתרבות רומניה מאת מלך רומניה מיחאיל הראשון.
  • 2009 – הענקת ה"אות למצוינות" מטעם נשיא רומניה בשל התרומה לתרבות, עם דרגת קומנדור.
  • 2006 – נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
  • 2003 - פרס חיים ושרה ינקולוביץ לתרבות, עיריית חיפה.
  • 2002 – פרס א.מ.ת במחשבת ישראל.
  • 2001 - פרס נשיא האוניברסיטה העברית על שם בן פורת עבור מצוינות במחקר.
  • 1999 - פרס ישראל למחשבת ישראל.[2]
  • 1995 - פרס גרשם שלום למצוינות במחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
  • 1993 - פרס ביאליק ללימודי יהדות.
  • 1992 – חבר האקדמיה האמריקאית לחקר היהדות.

תוארי דוקטור לשם כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011 - אוניברסיטת טימישווארה ברומניה.
  • 2010 - אוניברסיטת יאשי ברומניה.
  • 2006 – אוניברסיטת ייל.
  • 2004 – אוניברסיטת בוקרשט ברומניה.
  • 2003 - אוניברסיטת חיפה[3].
  • 1998 – אוניברסיטת באבש-בויאי בקלוז'-נאפוקא ברומניה.
  • 1994 - מכון ספרטוס בשיקגו.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של משה אידל עוסקים במחשבה יהודית והם כוללים קבלה, חסידות, מאגיה וקשריה עם המחשבה, והפילוסופיה ופולחן. הוא חוקר את התקופה שמן העת העתיקה לעת החדשה, במרכז התעניינותו מצויות המאה ה-12 עד ה-17. ספריו ומאמריו יצאו לאור ותורגמו בשפות עברית, אנגלית, צרפתית, פולנית, צ'כית, רומנית, איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, קטלאנית ורוסית.

החויה המיסטית אצל אברהם אבולעפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של אידל ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 1988, מהדורה מעודכנת שלו פורסמה ב-2002. הספר תורגם גם לאנגלית וראה אור בהוצאת אוניברסיטת מדינת ניו יורק ב-1988, הוא מהווה חלק מעבודת הדוקטורט של אידל והוא מבוסס על ניתוחם של כמאתיים כתבי יד. הספר מנתח את התיאורים של החויה המיסטית אצל אברהם אבולעפיה, מקובל שמיעטו לעסוק בו ואצל אלה שהמשיכו את החסידות והוא מנתח במיוחד את החויות המיסטיות. אבולעפיה התאפיין בחיפוש אחרי חויה נבואית בימי הביניים, באמונה שהוא נביא ומשיח ובשימוש בטכניקות כדי להגיע לחויות מיסטיות אקסטטיות מיידיות, שהוא קרא להן נבואיות.

קבלה: היבטים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה נתפרסם במקורו באנגלית בשנת 1988 ראה אור בתרגום עברי בהוצאת שוקן ב-1993. הספר עוסק בנושאים שונים, בהיבטים חדשים של חקר הקבלה, חלק גדול מהחומר מבוסס על כתבי יד. אידל בדק מה ניתן להוסיף למחקרים הקודמים באופן עקרוני, מונחים כמו התאחדות עם האל, טכניקות מיסטיות, גישות לפרשנות הקבלית, והדרך להשפיע על האל באמצעות הריטואלים היהודים.

אברהם אבולעפיה: לשון תורה והרמנויטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של אידל יצא לאור בהוצאת שוקן ב-1994 והוא עוסק כמו ספרו הקודם על אבולעפיה בנושאי תורה והרמנויטיקה במשנתו. ספר זה הוא עיבוד של חלק מהדוקטורט.

פרקים בקבלה נבואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה יצא לאור בעברית בשנת 1990 ובשפה האנגלית בהוצאת אוניברסיטת מדינת ניו יורק ב-1988 (Studies in Ecstatic Kabbalah). זוהי אסופת מאמרים על האסכולות שיצאו מבית מדרשו של אבולעפיה. הוא עוסק בתלמידיו של אבולעפיה, בסוגיות בהן עסקו תלמידיו, איפה פעלו היחסים בין הקבלה שלו לקבלה בארץ ישראל (היו לאבולעפיה תלמידים שגרו ופעלו בארץ ישראל). בודק את השפעתה של קבלת אבולעפיה באיטליה ואת הקשר בין אחד מתלמידיו לבין הקבלה הערבית.

גולם: מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה יצא לאור באנגלית בשנת 1990 ובהוצאת שוקן בשנת 1996. הספר יצא לאור לראשונה באנגלית ואז תורגם לעברית, צרפתית, איטלקית, רומנית, צ'כית, גרמנית וספרדית. זוהי מונוגרפיה העוסקת בדעות השונות ובטכניקות של יצירת הגולם מהתקופה העתיקה ועד היום. אידל היה שותף לארגון תערוכה בניו יורק בנושא, כתב לה קטלוג, מחקרו התרחב והוא הוציא אותו כספר. תזת הספר היא שליצירת הגולם יש ביטוי של שליטה ברזי השפה העברית, צירופי אותיות של השם המפורש. דיונים על הגולם שימשו סוג להעצמתה של האליטה היהודית מבחינת יכולותיה לעומת אליטות אחרות, הגולם יכול לעזור לשרת והיה תפקיד מסוים לדיונים האלה, לא רק לאגדות שמחזקות את מעמדן של האליטה.

החסידות: בין אקסטזה למאגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה יצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 2000. הוא ראה אור לראשונה באנגלית ב-1995 בהוצאת אוניברסיטת מדינת ניו יורק ולאחר מכן תורגם לעברית ורומנית ועתיד לראות אור בצרפתית. הספר מנסה לתת תיאור של החסידות כסוג של אינטראקציה בין האידאל האקסטטי ובין הפעילות המאגית. אידל מנסה לראות את החסידות כפעילות מסוימת בתוך המיסטיקה היהודית שהדגישה את הסינתזה הזאת בין שני האלמנטים הללו.

מיסטיקונים משיחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של אידל ראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל בשנת 1998 (Messianic Mystic) ותורגם ויצא לאור באיטלקית ובצרפתית. הספר עוסק בזיקות בין מיסטיקה לבין משיחיות מתחילתה ועד החסידות. אידל מציג גישה שונה משל גרשום שלום שראה מתח בין משיחיות, שהיא עניין ציבורי, פומבי, לבין מיסטיקה שהיא עניין פרטי. אידל לעומת זאת ניסה להראות שלכל משיח יש תקופה של אינקובציה פנימית עד שהוא נהפך להיות משיח. הוא ראה שלב של התפתחות מיסטית שיכול להוביל לעלייתו על הבמה הציבורית. אידל סובר כי מיסטיקה וציבוריות אינם דברים נפרדים, אלא יכולים להשתלב.

שלמות כובשת: קבלה ופרשנותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת ייל בשנת 2002 (Absorbing Perfection; Kabbalah and Interpertation) וזכה בפרס קורת (מטעם קרן קורת), תורגם ויצא לאור ברומנית, עתיד להתפרסם בעברית ב-2009. הספר עוסק במעמדה של פרשנות הקבלה במחשבה החסידית והקבלית. הוא מתאר טכניקות של פרשנות רדיקלית קיצונית, כמו גימטריה וצרופי אותיות.

ר' מנחם רקנטי המקובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה יצא לאור בעברית בהוצאת שוקן בשנת 1998. אידל ערך כאן תיאור ראשון של כל הידוע במחקר על ר' מנחם רקנאטי, שהיה אחד מגדולי המקובלים באיטליה ודן בהשפעתו על מקובלים אחרים.

קבלה וארוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של אידל יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת ייל ב-2005 (Kabblah and Eros) ותורגם ויצא לאור ברומנית ואיטלקית, בשנת 2009 עתיד לראות אור בעברית, בגרמנית ובספרדית. הספר מסייע לסווג את המודלים השונים בין אהבה וארוס, כשארוס מוגדר כמיזוג בין אהבה ומין. אידל מציג מודלים שונים של ארוס: ישנם מקובלים שאומרים שהאהבה החזקה ביותר היא זו המרגיש האדם לאימו, אחרים סבורים כי האהבה החזקה ביותר היא לאישה, אחרים מחזיקים בדעה כי האהבה החזקה ביותר היא זו שחש עם ישראל כלפי אלוהים. ישנן תפישות שלהן השפעות אפלטוניות חזקות ותפישות שהמין חזק יותר מאהבה.

שרשראות קסומות: טכניקות וריטואלים במיסטיקה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה ראה אור בשפה האנגלית בלוס אנג'לס ב-2005 (Enchanted Chains: Techniques and Rituals in Jewish Mysticism). הספר הוא פריה של סדרת הרצאות שנשא אידל בקולג' דה פראנס ב-2001. הוא יצא לאור בצרפתית ב-2006 וברומנית 2009 ועתיד לראות אור גם בעברית. הוא עוסק בתפישות המקובלים את המציאות כרצף אחד, על ידי דימויים כמו חבל ושרשרת. בספרות הזו אדם שהוא למטה יכול להשפיע על מה שקורה למעלה כיוון שהמציאות היא רציפה, כאשר האדם יכול להחזיק בחבל ולנענע את המציאות. אידל מציג בספר את המחשבה הקבלית כהרבה יותר דינמית מאשר הקבלה האירופית-האפלטונית, שהיא הרבה יותר סטטית ולא ניתן להשפיע עליה. המקובלים האמינו שהם יכולים לשנות את המציאות על ידי מעשיהם.

העלייה למרומים במיסטיקה היהודית: עמודים, קוים, וסולמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה הוא תוצא של סדרת הרצאות שנשא אידל בבודפשט והוא יצא לאור בשפה האנגלית בהוצאת האוניברסיטה האירופאית המרכזית ב-2005 (Ascensions on High in Jewish Mysticism: Pillars, Lines, Ladders) בבודפשט וניו-יורק. הספר עוסק בעליית הנשמה והגוף לעולמות של מעלה, החל מהתקופה העתיקה ועד הבעש"ט. זהו גם סוג של מיפוי של דעות שונות, מה עולה, כיצד הוא עולה ומה הוא רואה שם.

הבן: תכונת הבן והמיסטיקה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה יצא לאור ב-2007 בשפה האנגלית בהוצאת בלונדון וניו-יורק Continuum (Ben: Sonship and Jewish Mysticism) וב-2008 בספרדית וב-2010 ברומנית. במיסטיקה היהודית יש דיונים רבים על בן האלוהים, שממשיכים מסורות קדומות יותר והמסורות האלה שונות מהנצרות ואינן השפעה נוצרית. אידל ניסה לעשות מיפוי של הקטגוריות והמודלים השונים של דיון בבן האלוהים. יש כאלה שסבורים שבן האלוהים זה כוח קוסמי, קשר קוסמי ושהאדם מתקשר לקסם הזה. יש כאלה שסבורים שהבן הוא מלאך, יש כאלה שסבורים שהוא ספירה, יש בחסידות שסבורים שהצדיק הוא בן האל.

הקבלה באיטליה: 1510-1280[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של אידל (La Cabala in Italia) ראה אור באיטלקית בפירנצה בשנת 2007 וב-2010 באנגלית בהוצאת אוניברסיטת ייל.[4]

מקובלים של לילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר ראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2006 והוא עוסק בחוויות ליליות של מקובלים וטכניקות להשיגן.

עולם המלאכים: בין התגלות להתעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו ספרו האחרון של אידל שראה אור בעברית, הוא התפרסם בהוצאת ספרי חמד של ידיעות אחרונות ב-2008 והוא אסופת מאמרים שראו אור לפני כן באכסניות שונות, אידל אסף אותם, הרחיבם ועידכנם. הספר עוסק בתפקיד המלאכים במיסטיקה היהודית ובהשפעת התפישות האלה גם בעולם הנוצרי. ההנחה היא שלמלאכים יש תפקיד כפול: תפקיד אחד שליחים ומגלים את רצון האל ותפקיד שני שאנשים מתעלים והופכים להיות לצדיקים. זוהי קטגוריית ביניים שמתווכת בין האל לאדם, מאפשרת לאל לרדת ולאדם לעלות.

מחקריו העכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום כותב אידל ספר על הבעש"ט וחושף בכתבי-יד את חיבוריו של ר' נחמיה בן שלמה הנביא מארפורט, מראשית המאה ה-13. בקרוב יראה אור ספר מחקרים על מחברים רומניים כגון מירצ'אה אליאדה ומיכאיל סבסטיאן (Mihail Sebastian).

ספרים אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Daniel Abrams, "Phenomenology of Jewish Mysticism: Moshe Idel's Methodology in Perspective" Kabbalah, vol. 20 (2009), pp. 7-146
  • Essays in Honor of Moshe Idel, editors Sandu Frunză and Michaela Frunză, Editura Provopress, Cluj-Napoca 2008.
  • Sorin Antohi în dialog cu Moshe Idel, Ceea ce ne uneşte, Istorii, biografii, idei Polirom, Iaşi, 2006.
  • Petru Moldovan, Moshe Idel: Dinamica misticii iudaice, Editura Provopress, Cluj-Napoca, 2005.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו
  • שלשלאות קסומות: טכניקות וריטואלים במיסטיקה היהודית, מכון שלום הרטמן, 2015.
  • שלמויות בולעות: קבלה ופרשנות, הסדרה לחקר הקבלה - פרופ' משה אידל, מאנגלית: תרצה ארזי, מהדורה מעודכנת בעריכת המחבר, ידיעות ספרים, 2012.
  • קבלה וארוס, הוצאת שוקן, 2010.
  • עולם המלאכים: בין התגלות להתעלות, תל אביב : משכל, 2008. ‬
  • מקובלים של לילה, ירושלים, הוצאת כרמל, 2006.
  • החסידות בין אקסטזה למאגיה, ירושלים: הוצאת שוקן, תשס"א 2000.
  • ר' מנחם רקנטי המקובל, ירושלים, הוצאת שוקן, תשנ"ח 1998.
  • גולם: מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי, ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ו 1996.
  • אברהם אבולעפיה: לשון תורה והרמנויטיקה, ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ד 1994.
  • קבלה: היבטים חדשים, ירושלים, הוצאת שוקן, תשנ"ג 1993.
  • משיחיות ומיסטיקה. תל אביב, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ב 1992.
  • פרקים בקבלה נבואית, ירושלים, אקדמון, 1990.
  • החויה המיסטית אצל אברהם אבולעפיה, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ב 2002. מהדורה שנייה מורחבת מעודכנת (הראשונה פורסמה בשנת 1988).

ספריו בשפות אירופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abraham Abulafia, An Ecstatic Kabbalist, Two Studies, ed., Moshe Lazar, (Labyrinthos, CA. 2002).
  • Absorbing Perfections, Kabbalah and Interpretation, (Yale University Press, New Haven, 2002).
  • Perfecţiuni care Absorb: Cabala şi interpretare tr. Horia Popescu, [Polirom, Iasi, 2004].
  • Ascensions on High in Jewish Mysticism: Pillars, Lines, Ladders (CEU, Budapest, 2005).
  • Ascensiuni la Cer în mistica evreiască, Stâlpi, linii, scări, tr. M-M. Angelescu (Polirom, 2008).
  • Golem; Jewish magical and mystical traditions on the artificial anthropoid. [Albany, State University of New York Press, 1990]
  • Le Golem tr. Cyrille Aslanoff, [Paris, Le Cerf, 1992].
  • Golem tr. Rola Mahler-Beilis, (Hasefer, Bucharest, 2003)
  • Il Golem, tr. Antonella Salomone (Einaudi, Torino, 2006)
  • Golem, trs. Petr Tomasek – Tereza Cerna, (Vysehgrad, Prague, 2007)
  • Der Golem, tr. Christian Wiese, (Suhrkampf, Frankfurt, 2007).
  • Golem, tr. Florinda Goldberg (Siruela, Madrid, 2008)
  • Enchanted Chains: Techniques and Rituals in Jewish Mysticism (The Cherub Press, Los Angeles, 2005)
  • Chaines enchantées, Essai sur la mystique juive, tr. Jean-Francois Sene, (Bayard, Paris, 2007).
  • Hasidism: Between Ecstasy and Magic [SUNY Press, Albany, 1994].
  • Hasidism: Între Extază şi Magie, tr. Any Florea, (Hasefer, Bucureşti, 2001).
  • Kabbalah and Eros (Yale University Press, New Haven, 2005).
  • Cabala şi Eros tr. Cătălin Patrosie, (Hasefer, Bucureşti, 2004).
  • Eros e Qabbala, tr. Elisabetta Sevi (Adelphi, Milan, 2007).
  • Kabbalah; New Perspective [Yale University Press, New Haven and London, 1988].
  • Cabbala, Nuove prospective, tr. Fabrizio Lelli, [Giuntina, Firenze, 1996].
    • Cabala: nuove prospective ed. Elisabetta Zevi, tr. Fabrizio Lelli, (Adelphi, Milano, 2010) מהדורה שנייה של התרגום האיטלקי, קבלה: היבטים חדשים, מורחבת ומעדכנת.
  • Cabala, Nouvelles Perspectives, tr. Charles Mopsik, (Le Cerf, Paris, 1998).
  • Cabala: Noi Perspective, tr. Claudia Dumitriu (Nemira, Bucharest, 2000).
  • Cabala, Novas Perspectivas, tr. Margarida Goldzstajn, (Editores Perspectiva, Rio de Janeiro, 2000)
  • Kabala, Nove Prohledy tr. David Biernot, (Vishegrad, Prague, 2004).
  • Cabala, Nuevas Perspectivas tr. Maria Tabuyo – Agustin Lopez, (Siruela, Madrid, 2005).
  • Kabala, Nowe Perspectywy tr. Mikolaj Krawczyk, (Nomos, Krakow, 2006).
  • 2010 Каббала : новые перспективы- Kabbala : novye perspektivy; Идель, Моше. Моше Идель. ; Moshe Idel; Assot︠s︡iat︠s︡ii︠a︡ "Mosty kulʹtury".; Universiṭah ha-ʻIvrit bi-Yerushalayim. Russkoe obshchestvo druzeĭ. Publisher:"Гешарим" ; "Мосты культуры", Moskva : "Gesharim" ; Ierusalim : "Mosty kulʹtury".
  • Cabala ed Erotismo, tr. Tiziana Villani, (I Cabiri, Milano, 1993)
  • Language, Torah and Hermeneutics in Abraham Abulafia. tr. Menahem Kallus. Albany, State University of New York Press, 1989.)
  • Maimonides et la mystique juive, tr. Charles Mopsik [Paris, Cerf, 1991,Patrimoines. Judaisme)
  • Maimonide e la mistica ebraica tr. Roberto Gatti, (Il Melangolo, 2000)
  • Maimonide şi mistica evreiască, tr. Mihaela Căluş (Dacia, Cluj, 2001)
  • Messianisme et mystique, tr. Catherine Chalier, (le Cerf, Paris, 1994)
  • Messianismo y Misticismo tr. Miriam Eisenfeld, (Riopierdas Ediciciones, Barcelona, 1994)
  • Mesianism şi mistică tr. Ticu Goldstein, (Hasefer, Bucarest, 1997)
  • The Mystical Experience in Abraham Abulafia. Tr. from the Hebrew by Jonathan Chipman. Albany, State University of New York Press, 1988).
  • L'expérience mystique d'Abraham Aboulafia. Tr. by Suzanne Tovel- Abitbol, (Editions du Cerf, Paris, 1989].
  • L'Experienza mistica in Abraham Abulafia tr. Pierluigi Fiorini (Jaca Book, Milano, 1992].
  • Abraham Abulafia und die mystische Erfahrung, tr. Eva-Marie Thimme, (Surkampf, Frankfurt am Main, 1994)
  • Studies in Ecstatic Kabbalah. [Albany, N.Y., State University of New York Press, 1988]
  • Messianic Mystics (Yale University Press, New Haven, London, 1998).
  • Mistici messianici, tr. Fabrizio Lelli, (Adelphi, Milano, 2004).
  • Les mystiques messianiques tr. Cyril Aslanov (Calmann-Levi, Paris, 2005).
  • Les Chemines de la Cabale, Entretiens, M. Idel - Victor Malka, (Albin Michel, Paris, 2000).
  • I percorsi della Cabbala, tr. Daniele Capuano, (La Parola, Roma, 2007).
  • Mystical Union and Monotheistic Faith, An Ecumenical Dialogue, eds. M. Idel-B. McGinn [New York, Macmillan, 1989, second edition, Continuum 1996].
  • Nahmanide: esegeta e cabbalista, eds. M. Idel - M. Perani (Giuntina, Firenze, 1997)
  • Jewish Mystical Leaders and Leadership, eds. M. Idel - M. Ostow, (Jason Aronson, Northvale 1998).
  • Der Magus, eds. Anthony Grafton - Moshe Idel, (Akademie Verlage, Berlin, 2000).
  • R. Natan ben Sa'adya Harar, Le Porte de la Giustitia, tr. M. Mottolese (Adelphi, Milano, 2001).
  • Les Kabbalistes de la Nuit, tr. Olivier Sedeyn, (Allia, Paris, 2003).
  • Cabaliştii Nocturni tr. Ana-Elena Ilinca (Provopress, Cluj-Napoca, 2005).
  • Cabalistas da Noite tr. Pedro Sinde, (Pena Perfeita, Lisbona, 2005).
  • Ceea ce ne uneşte, Convorbiri cu Sorin Antohi (Polirom, Iaşi, 2006)
  • La cabbala in Italia (1280-1510), tr. Fabrizio Lelli, (Giuntina, Firenze, 2007).
  • Ben: Sonship and Jewish Mysticism (Continuum, London, New York, 2007)
  • Moshe Idel, Fiul lui Dumnezeu si mistica evreiasca, tr. Maria Magdalena Anghelescu, (Polirom, Iasi, 2010)
  • Ben: Filiacion y misticismo judio tr. Carolina Kohan, (Lilmod, Buenos Aires, 2008).
  • Lanţuri vrăjite, Tehnici şi ritualuri în mistica evreiască, tr. Ana-Elena Moldovan, (Hasefer, Bucharest, 2009).
  • Càbala y Eros, tr. Pablo Garcia Acosta (Siruela, Madrid 2009).
  • Kabbala und Eros tr. Elke Morlok, (Surkamp, Frankfurt 2009).
  • Paradisul in misticismul iudaic, tr. Antoaneta Ralian (Est, Bucharest, 2009).
  • Cábala hebrea y cabala Cristiana, tr. Carolina Cohan, (Lilmod, Buenos Aires, 2010)
  • Old Worlds, New Mirrors, On Jewish Mysticism and Twentieth-Century Thought (University of Pennsylvania Press, Philadelphia, 2009).
  • Kabbalah in Italy 1280-1510, (Yale University Press, New Haven, 2011).
  • L'Union mystique dans le judaïsme le christianisme et l'Islam : Recherches transversals, eds. M. Idel-B. McGinn, (ed. Lessius, Bruxelles, 2011).
  • Saturn's Jews, On the Withches' Sabbat and Sabbateanism (Continuum, London, New York, 2011).
  • Gli ebrei di Saturno, Shabbat, sabba e sabbatianismo, tr. F. Lelli – E. Zevi (Giuntina, Firenze, 2012).
  • Alte Welten, Neue Bilder, Juedische Mystik und die Gedankenwelt des 20. Jahrhunderts, tr. E-M. Thimme, (Judischer Verlag, Berlin, 2012).
  • Nahmanide, De la perfection de la loi, tr. R. Gutman, suive de Cabale, Halakhah et autorité spirituelle chez Nahmanide par M. Idel, (Éclat, Paris, 2012).
  • Cammini verso l’alto nella mistica ebraica, tr. G. Regalzi, (Jaca Book, Milano, 2013).
  • Lumi vechi, oglinzi noi, tr. A. Carac, (Hasefer, Bucarest, 2013).
  • Evrei lui Saturn, tr. C. Dumitru (Polirom, Iassi, 2013).
  • Mircea Eliade: From Myth to Magic (Peter Lang, New York, 2014).
  • Mircea Eliade: de la magie la mit, tr. Maria-Magdalena Angelescu, (Iassi, Polirom, 2014).  
  • Il figlio nel misticismo ebraico, tr. Enrico Lucca, vol. 2 (Verona, Campostrini,  2014).
  • Representing God, eds. H. Samuelson-Tirosh  - A. Hughes, (Leiden, Brill, 2014).  
  • Il paradiso nella mistica ebraica  tr. R. Lista, (Il Carubbo, 2014). 

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיקראה בחקר הרמב"ם, ערכו חלק א' י"נ אפשטיין, חלק ב' מ' אידל, (מאגנס, ירושלים, תשמ"ה)
  • מחקרים בהגות יהודית, עורכים: שרה א' הלר וילנסקי, משה אידל. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ט 1989.
  • ספר היובל לשלמה פינס: במלאת לו שמונים שנה. עורכים: משה אידל, זאב הרוי, אליעזר שביד. ירושלים, תשמ"ח 1988 - תש"ן 1990.
  • חיים וירשובסקי, בין השיטין, קבלה, קבלה נוצרית, שבתאות, ערך משה אידל, (מאגנס, ירושלים, תש"ן
  • מנחה לשרה: מחקרים בפילוסופיה יהודית ובקבלה, מוגשים לפרופסור שרה א' הלר וילנסקי. בעריכת משה אידל, דבורה דימנט, שלום רוזנברג. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ד 1994.
  • המיתוס ביהדות: היסטוריה, הגות, ספרות, עורכים: משה אידל, איתמר גרינולד (ערך והתקין ישראל חזני). ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ד.
  • ספר צפנת פענח/יוסף בן משה אלאשקר, מבוא משה אידל. ירושלים, תשנ"א 1991.
  • הכתבים העבריים של בעל תקוני זהר ורעיא מהימנא, ההדיר והוסיף הערות אפרים גוטליב, ערך והקדים מבוא משה אידל, (ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשס"ג).
  • Emsayos Sobre Cabala y Misticismo Judio,eds., Yom Tov Assis Moshe Idel ,Leonardo Shenkman (Lilmod, Buenos Aires, 2006)
  • Cabala, Cabalismo e cabalistas, eds. M. Idel, Yom Tov Assis, Leonardo Senkman, Cyril Aslanov, J. Guinsburg, (Perspectiva, San Paolo, 2008).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]