תאוריית היסודות המוסריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תאוריית היסודות המוסריים היא תיאוריה פסיכולוגית חברתית שטוענת שמקור השוני בתפיסות המוסר של בני האדם, הם יסודות מוסר שונים מולדים ונרכשים. יש אנשים המחזיקים ביסודות מוסר מסוימים ויש המחזיקים באחרים, וכך נקבעת תפיסת המוסר שלהם.[1][2][3] היא הוצעה לראשונה על ידי הפסיכולוגים ג'ונתן היידט, קרייג ג'וזף וג'סי גרהם, שהתבססו על עבודתו של האנתרופולוג התרבותי ריצ'רד שוודר.[4] פיתוחה המשיך לאחר מכן על ידי קבוצת חוקרים שעבדו עליה יחד, והתפרסמה בציבור בספרו של היידט "למה אתם תמיד צודקים".[5] התיאוריה מציעה שש יסודות למוסר: אכפתיות / פגיעה, הוגנות / רמאות, נאמנות / בגידה, סמכות / חתרנות, קדושה / השפלה, חירות / דיכוי.[6][5] מחברי התיאוריה פתוחים להוספה, הפחתה או שינוי של היסודות.[2]

אף על פי שבתחילה "תאוריית היסודות המוסריים" התמקדה בהסבר מקור ההבדלים התרבותיים, חוקרים מאוחרים יותר התמקדו במידה רבה יותר בהסבר מקור השוני בתפיסות הפוליטיות השונות שבני אדם מחזיקים. חלק מהחוקרים הציעו את תאוריית היסודות המוסריים כהסבר להבדלים בחשיבה של תומכי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית (פרוגרסיבים, ליברלים במובן האמריקני), לבין תומכי המפלגה הרופבליקנית בארצות הברית (שמרנים וליברטריאנים ימנים),[7] וטענו שהיא יכולה להסביר דעות שונות בקרב תומכי שתי המפלגות, ודעות משותפות רבות בקרב תומכי מפלגה מסוימת, בנושאים טעונים פוליטית כמו נישואים חד מיניים והפלות.[8]

שני המאמרים המכוננים של התיאוריה הם "התוקף הפרגמטי של הפלורליזם המוסרי" (2013)[2] ו"מיפוי התחום המוסרי" (2011).[9] במאמר הראשון מתארים היידט וגראהם את עבודתם המחקרית כצופים וכאנתרופולוגים, החוקרים את התפתחות התפיסות המוסריות ומציאת הבסיס המשותף בין תפיסות המוסר השונות. במאמר השני הם מתארים ומגנים על השאלון " שאלון יסודות המוסר" אותו הגישו לנחקרים. באמצעות מחקרים אלו שכללו יחד למעלה מ-11,000 אנשים, ממגוון גילאים ותפיסות פוליטיות, הם מצאו תוצאות שתמכו בהערכת המחקר שלהם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית היסודות המוסריים הוצעה לראשונה בשנת 2004 על ידי היידט וג'וזף.[1] התיאוריה הופיעה כתגובת נגד התיאוריה הרציונליסטית ההתפתחותית של המוסר של ללורנס קולברג וז'אן פיאז'ה.[10] בהתבסס על עבודתו של פיאז'ה, קולברג טען במחקרו שתפיסת המוסר של ילדים השתנתה עם הגיל, והציע הסבר דרך ששת שלבי ההתפתחות המוסרית שלו. עבודתו של קולברג הדגישה את הצדק כמושג מפתח בחשיבה המוסרית, הנתפסת כפעילות קוגניטיבית בעיקרה, והפכה לגישה המקובלת בחקר הפסיכולוגי של המוסר, והשפיעה רבות על העבודות שנעשו לאחר מכן בתחום.[5][11] היידט כתב שהוא מצא את התיאוריות של קולברג לא מספקות שכנתקל בהן לראשונה, במוסד אקדמי לתארים מתקדמים, כי הן "היו לוגיות מדי" והתעלמו מהשפעת הרגש על התפיסות המוסריות של בני האדם.

בניגוד לתיאוריות המוסר המקובלות בפסיכולוגיה, האנתרופולוג ריצ'רד שוודר פיתח סדרה של תיאוריות המדגישות את ההשפעה של השונות התרבותית על שיפוטים מוסריים, אך טען כי צורות תרבותיות שונות של מוסר נשענות על "שלושה אשכולות ברורים אך קוהרנטיים של תפיסות מוסריות". הוא תייג אותם כאתיקה של אוטונומיה, קהילה ואלוהות.[4][12] גישתו של שוודר נתנה השראה להיידט להתחיל לחקור הבדלים מוסריים בין תרבויות, כולל במחקרים אמפיריים בברזיל ובפילדלפיה.[13] עבודה זו הובילה את היידט להתחיל לפתח את גישתו האינטואיציה החברתית למוסר.[10] גישה זו, שעמדה בניגוד חריף לעבודתו הרציונליסטית של קולברג, הציעה ש"שיפוט מוסרי נגרם על ידי אינטואיציות מוסריות מהירות" בעוד שההנמקה המוסרית פשוט משמשת כרציונליזציה פוסט-הוקית של שיפוטים שכבר נוצרו.[10] עבודתו של היידט וההתמקדות שלו בשיפוטים מהירים, אינטואיטיביים ורגשיים הפכו מהר מאוד למשפיעים בחקר התחום, ומשכו את תשומת לבם של חוקרים רבים.[14]

כשהיידט וחוקרים שתמכו בתיאוריה שלו, עבדו במסגרת הגישה האינטואיציה החברתית, הם החלו להקדיש תשומת לב למקורות האינטואיציות שלדעתם עומדות בבסיס השיפוטים המוסריים. במאמר שפורסם ב-2004 בכתב העת Daedalus,[1] סקרו היידט וג'וזף עבודות על שורשי המוסר, כולל עבודתם של פרנס דה ואל, דונלד בראון ושוודר, וכן את תאוריית המודלים ההתייחסותיים של אלן פיסק[15] והתיאוריה של שלום שוורץ על ערכי היסוד האנושיים.[16] מהסקירה שלהם על הקווים המנחים של מחקרים קודמים אלה, הם הסיקו שלכל הפרטים יש ארבע אינטואיציות אתיות, שנוצרו בתהליך האבולוציה האנושית כתגובות לאתגרים הסתגלותיים.[1] הם תייגו את ארבע האינטואיציות האתיות הללו כסבל, היררכיה, הדדיות וטוהר.

בהסתמך על רעיון המוכנות, טענו היידט וג'וזף שכל אחת מהאינטואיציה האתית יצרה מודל קוגניטיבי, שהתפתחותה עוצבה על ידי התרבות.[1][17] הם כתבו שכל מודל יכול "לספק מעט יותר מהבזקי השפעה כאשר נתקלים בדפוסים מסוימים בעולם החברתי", בעוד שתהליך למידה תרבותי עיצב את תגובתו של כל אדם להבזקים הללו. המוסר מתפצל מכיוון שתרבויות שונות מנצלות את ארבעת "אבני הבניין" שמספקים המודלים בצורה שונה.[1] המאמר שלהם בכתב העת "דדלוס" היה ההצגה הראשונה של תאוריית היסודות המוסריים[1] שאותה פיתחו ועידנו מאז היידט, גרהם, ג'וזף ואחרים. למשל על ידי פיצול אתיקה של היררכיה שהוצעה במקור כאחד מהיסודות המוסריים לשניים – קהילה וסמכות, ועל ידי הוספת יסוד שישי – יסוד החירות.[2]

היסודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרף המתאר תשובות סקר שנערך בארצות הברית ומחזק את תאוריית היסודות המוסריים. דמוקרטיים ראו במוסר אי פגיעה בזולת והוגנות. רפובליקנים ראו במוסר גם כזה הכולל כיבוד סמכות, חשיבות הקהילה וטוהר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Haidt, Jonathan; Craig Joseph (Fall 2004). "Intuitive ethics: how innately prepared intuitions generate culturally variable virtues" (PDF). Daedalus. 133 (4): 55–66. doi:10.1162/0011526042365555. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-09-09. נבדק ב-2012-10-13.
  2. ^ 1 2 3 4 Graham, J.; Haidt, J.; Koleva, S.; Motyl, M.; Iyer, R.; Wojcik, S.; Ditto, P.H. (2013). "Moral Foundations Theory: The pragmatic validity of moral pluralism" (PDF). Advances in Experimental Social Psychology. 47: 55–130 [103–104, 107. doi:10.1016/b978-0-12-407236-7.00002-4. ISBN 9780124072367. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-07-31. נבדק ב-2017-03-08.
  3. ^ Graham, Jesse; Haidt, Jonathan; Motyl, Matt; Meindl, Peter; Iskiwitch, Carol; Mooijman, Marlon (2018). "Moral Foundations Theory: On the advantages of moral pluralism over moral monism". In Gray, Kurt; Graham, Jesse (eds.). The Atlas of Moral Psychology: Mapping Good and Evil in the Mind. New York: Guilford Press. pp. 211–222.
  4. ^ 1 2 Shweder, Richard; Much, Nancy; Mahapatra, Manamohan; Park, Lawrence (1997). "The "big three" of morality (autonomy, community, divinity) and the "big three" explanations of suffering.". In Brandt, Allan; Rozin, Paul (eds.). Morality and Health. Routledge. pp. 119–169.
  5. ^ 1 2 3 Haidt, Jonathan (2012). The Righteous Mind: Why Good People are Divided By Politics and Religion. New York: Pantheon Books. pp. 9–11. ISBN 9780307377906.
  6. ^ Iyer, Ravi; Koleva, Spassena; Graham, Jesse; Ditto, Peter; Haidt, Jonathan (2012). "Understanding Libertarian Morality: The Psychological Dispositions of Self-Identified Libertarians". PLOS ONE. 7 (8): e42366. Bibcode:2012PLoSO...742366I. doi:10.1371/journal.pone.0042366. PMC 3424229. PMID 22927928.
  7. ^ Graham, Jesse; Haidt, Jonathan; Nosek, Brian A. (2009). "Liberals and conservatives rely on different sets of moral foundations". Journal of Personality and Social Psychology. 96 (5): 1029–1046. doi:10.1037/a0015141. PMID 19379034.
  8. ^ Koleva, Spassena P.; Graham, Jesse; Iyer, Ravi; Ditto, Peter H.; Haidt, Jonathan (באפריל 2012). "Tracing the threads: How five moral concerns (especially Purity) help explain culture war attitudes". Journal of Research in Personality. 46 (2): 184–194. doi:10.1016/j.jrp.2012.01.006. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Graham, Jesse; Nosek, Brian A.; Haidt, Jonathan; Iyer, Ravi; Koleva, Spassena; Ditto, Peter H. (2011). "Mapping the moral domain" (PDF). Journal of Personality and Social Psychology. 101 (2): 366–385. doi:10.1037/a0021847. PMC 3116962. PMID 21244182. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-08-09. נבדק ב-2017-03-08.
  10. ^ 1 2 3 Haidt, Jonathan (באוקטובר 2001). "The Emotional Dog and Its Rational Tail: A Social Intuitionist Approach to Moral Judgement" (PDF). Psychological Review. 108 (4): 814–34. CiteSeerX 10.1.1.620.5536. doi:10.1037/0033-295x.108.4.814. PMID 11699120. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-07-29. נבדק ב-2012-10-13. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Donleavy, Gabriel (ביולי 2008). "No Man's Land: Exploring the Space between Gilligan and Kohlberg". Journal of Business Ethics. 80 (4): 807–822. doi:10.1007/s10551-007-9470-9. JSTOR 25482183. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Shweder, Richard; Jonathan Haidt (בנובמבר 1993). "Commentary to Feature Review: The Future of Moral Psychology: Truth, Intuition, and the Pluralist Way". Psychological Science. 4 (6): 360–365. doi:10.1111/j.1467-9280.1993.tb00582.x. JSTOR 40062563. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Haidt, Jonathan; Koller, Silvia Helena; Dias, Maria G. (1993). "Affect, culture, and morality, or is it wrong to eat your dog?". Journal of Personality and Social Psychology. 65 (4): 613–628. doi:10.1037/0022-3514.65.4.613. PMID 8229648.
  14. ^ Miller, Greg (9 במאי 2008). "The Roots of Morality". Science. 320 (5877): 734–737. doi:10.1126/science.320.5877.734. PMID 18467565. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Fiske, Alan P. (1992). "The four elementary forms of sociality: Framework for a unified theory of social relations". Psychological Review. 99 (4): 689–723. doi:10.1037/0033-295X.99.4.689. PMID 1454904.
  16. ^ Schwartz, Shalom H. (1992), "Universals in the Content and Structure of Values: Theoretical Advances and Empirical Tests in 20 Countries", Advances in Experimental Social Psychology Volume 25, Advances in Experimental Social Psychology, vol. 25, Elsevier, pp. 1–65, doi:10.1016/s0065-2601(08)60281-6, ISBN 9780120152254
  17. ^ Haidt, Jonathan; Joseph, Craig (2007). "The moral mind: How five sets of innate intuitions guide the development of many culture-specific virtues, and perhaps even modules". In Carruthers, P; Laurence, S; Stich, S (eds.). The Innate Mind, Volume 3: Foundations and the Future. Oxford University Press. pp. 367–391. doi:10.1093/acprof:oso/9780195332834.003.0019. ISBN 9780195332834.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תאוריית_היסודות_המוסריים&oldid=37840061"