תאוריית המטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: משפטים לא ברורים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תאוריית המטרה או תורת המטרה היא תאוריה בפסיכולוגיה חברתית המסבירה מצבים של הגברת מוטיבציה באמצעות תהליכים של הצבת מטרות ועיצוב התנהגות מתאימה לצורך השגתן. דמות מרכזית בפיתוח תאוריה הוא אדווין לוק.

הנחה בסיסית בתורת המטרה היא שהתנהגות ופעילות אנושית מכוונת על ידי תהליכי חשיבה מודעים. לוק הציג ארבעה עקרונות שלפיהם ניתן למדוד ביצוע של מטרה:

  1. קושי המטרה - המידה בה המטרה מאתגרת ודורשת מאמץ להשגתה
  2. ספציפיות המטרה - המידה שבה המטרה מוגדרת בצורה ברורה, רצוי כמותית
  3. קבלת המטרה - המידה שבה האינדיבידואל מקבל את המטרה כחלק מהוויתו ומזדהה עמה ברמות הכי גבוהות
  4. מחויבות למטרה - המידה שבה לאינדיבידואל יש עניין אישי להשיג את המטרה ולבצעה בהצלחה

על המטרה להיות ניתנת להשגה ולהשגת המטרה צריך להתלוות חיזוק חיובי. אם שני התנאים הללו מתקיימים, אזי ככל שהמטרה תהיה קשה יותר, ספציפית יותר, בת רמת קבלה ורמת מחויבות גבוהות יותר, כך רמת הביצוע תהא גבוהה יותר.

לוק הציג בתחילה את שני העקרונות הראשונים, והוסיף לאחר מכן את שני העקרונות הנוספים. ככל הנראה השניים הראשונים הם המשפיעים יותר על המוטיבציה ועל רמת הביצוע.

לפי הנחות התאוריה, מוטיבציה היא מנגנון המקשר בין תודעה לבין פעולה תכליתית המכוונת להשגת מטרות מודעות ומוגדרות - השגת מטרה ספציפית וברורה בלוח זמנים נתון היא גורם לביצוע, להפעלת התנהגות אנושית.

קיימות מספר סוגי מטרות המגבירים מוטיבציה לביצוע: מטרות מיידיות, מטרות ביניים, מטרות סופיות. מטרה סופית שואפת להשיג ביצוע ברור, ואילו מטרות מיידיות או מטרות ביניים הן בדרך כלל פירוק של המטרות הסופיות. לא כל התנהגות ארגונית מוסברת באמצעות מטרות, אולם לוק סבר שמטרות מסבירות הרבה התנהגויות כאלה.

במאמץ להשיג מטרה פועלים מנגנוני הערכה דומים לאלה שבתורת הציפיות, אולם לוק סבר כי למטרה יש כוח מניע ישיר ואילו הציפיות הן כוח מניע עקיף. לפי לוק, צורך משפיע על ערך ואילו ערך משפיע על מטרה - הנחות אלו מהוות רציונל לשני העקרונות הראשונים שניסח בתאוריה.