תו (בישום)

תווים (באנגלית: Notes) בבישום, הם תיאור של ריחות שניתן לחוש בעת השימוש בבושם. תווים מופרדים לשלושה סוגים: תווים עליונים/ראשיים (דומיננטיים), תווים אמצעיים (ידועים גם כ"לב" הניחוח) ותווים בסיסיים; המציינים קבוצות ריח שונות, שניתן לחוש בעת השימוש בניחוח או בושם. תווים אלו נוצרים בקפידה, תוך מתן דגש על תהליך האידוי שלהם. נוכחות של תו אחד עשויה לשנות את תפיסתו של האחר – למשל, נוכחות של תווי בסיס או אמצע מסוימים, תשנה את העליונים ולהפך.

רעיון התווים משמש בעיקר לשיווק ניחוחות ובשמים. כמו כן, תהליך האידוי של כל אחד מסוגי התווים שונה.

תווים עליונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תווים עליונים נקראים בפירמידה, "תווי הראש". הם מורגשים בעת השימוש בבושם. הם מורכבים ממולקולות קטנות וקלות שמתאדות במהירות. הם יוצרים את הריח הראשוני הנודף מהאדם לאחר השימוש בבושם, ולכן הם מוגדרים כ"חשובים מאוד", כחלק ממכירת הבושם. הם בדרך כלל בעלי גוון ריח חד ודומיננטי. ניחוחות של הדר וג'ינג'ר הם תווים עליונים נפוצים.^[1]^[2]

אף על פי שלא מורגשים בצורה בולטת, תווי האמצע והבסיס משפיעים רבות על הניחוח התווים העליונים.

תווים אמצעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכונים גם "תווי הלב", הם הריחות הראשונים המורגשים, שניות אחדות לפני שהתווים העליונים הופכים לדומיננטיים. המטרה של התווים האמצעיים היא להתאים את ריח העליונים והבסיסיים באופן מאוזן. ריח התווים האמצעיים מתפוגג בדרך כלל לאחר עשרים דקות עד שעה, מרגע השימוש בניחוח או הבושם. ניחוחות של ורדים ולבנדר הם תווים אמצעיים נפוצים.^[3]^[4]

תווים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותם תווי בסיס בלבד, תפקידם בבושם הוא כשמם: לבסס את הריח הסופי כך שלאחר השימוש בבושם, הם מורגשים גם כן. המטרה שלהם הוא לגרום לתווים הנמצאים מעליהם (אמצעיים ועליונים) להחזיק זמן רב יותר ולא להתפוגג תוך זמן קצר. תווים אלה מורכבים ממולקולות גדולות וכבדות שמתאדות באיטיות.