תותח נ"מ 128

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תותח 128 מ"מ- Flak 40
German 12.8 cm Flak 40 - static mount.jpg
תותח 128
סוג נ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
יצרן ריינמטאל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנה 1942 - 1945
דגם קודם תותח 105 מ"מ FlaK 38
מערכה מלחמת עולם שנייה
קליבר 128 מ"מ
אורך 7.835 מטרים
אורך קנה 4.938 מטרים
משקל 17,000 ק"ג
סוגי תחמיש HE,AP,HEAT
משקל פגז 27.9 ק"ג
זווית צידוד 360 מעלות
זווית עלרוד 3°- עד 88°+
מהירות לוע 880 מטר לשנייה
טווח מקסימלי 20,900 מטר (גובה מרבי 14,800 מטר)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תותח נ"מ 128 (כונה גם 12.8cm FlaK 40) הוא תותח נגד מטוסים בקוטר 128 מ"מ מתוצרת גרמניה הנאצית אשר היה תותח הנ"מ הכבד ביותר בצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.

תותח נ"מ 128 עשה שימוש במספר חידושים טכנולוגיים: טעינה אוטומטית חשמלית, כיוון אוטומטי של מרעום הזמן של הפגזים, מנועי צידוד ועלרוד חשמליים שנשלטו מעמדת בקרה סוללתית אשר קיבלה באופן ממוכן נתוני מכ"ם, ונקירה חשמלית אוטומטית של הפגזים.[1]

פיתוח התותח החל בשנת 1936 על ידי חברת ריינמטאל-בורזיש(אנ') תחת שם הפרויקט "GBH 63" והתבסס על מבנהו של תותח 105 מ"מ FlaK 38 מתוצרת החברה. אב הטיפוס הראשון נמסר לניסויים בשנת 1937 והתותח עבר בהצלחה את ניסויי הירי. עם זאת, תוצאות ניסויי השדה העלו כי אינו פרקטי כתותח נייד עקב מגבלות משקל והצורך לפרק את קנהו ולניידו בנפרד. לאור ביצועיו הטובים של התותח הוחלט בכל זאת להכניסו לשירות ובשנת 1941 סופקו התותחים המבצעיים הראשונים.

רובם המכריע של התותחים הוצבו בעמדות נייחות, בין השאר במגדלי נ"מ ייעודיים (Flaktürme) שהגנו על ברלין, המבורג ווינה. כ-200 תותחים הורכבו על קרונות רכבת וכן פותח נגרר ייעודי (Sd.Anh.220) שאפשר את ניוד התותח בשלמותו על גבי כבישים.

סך הכל יוצרו כ-1100 קנים[2] במספר דגמים (חלקם בעלי יותר מקנה אחד). אורך חיי כל קנה נאמד בכ-1000-2000 יריות. הייצור הואץ בשנה האחרונה של המלחמה, ככל הנראה כמענה להגברת מתקפות מפציצי בעלות הברית על ערי גרמניה.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Flak 40/1 - הדגם הנייח והנייד על גבי נגרר ייעודי
  • Flak 40/2 - דגם מתפרק לניוד על גבי מספר נגררים
  • Flak 40/4 - להתקנה על גבי רכבות
  • Flak 40/M - להתקנה על גבי ספינות (ככל הנראה לא נכנס לשימוש)
  • Flak Zwilling 40 - תותח כפול, בעל שני קנים. הותקן בעיקר על מגדלי נ"מ.
  • PaK 40 L/61 - הסבה של התותח לשימוש כחימוש העיקרי של משחית הטנקים הנסיוני Sturer Emil, ממנו נבנו שני אבות טיפוס שהוכנסו ללחימה בחזית המזרחית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע מקיף אודות נשק נ"מ בצבא גרמניה הנאצית, מאתר האינטרנט של האגודה הגרמנית למחקר צבאי-היסטורי (Verein für militärhistorische Forschung e.V)
  2. ^ טבלאות ייצור נשק ותחמושת בגרמניה הנאצית, לפי שנים, נלקח מ- Fritz Hahn: Waffen und Geheimwaffen des Deutschen Heeres 1933-1945. Bernard & Graefe, Koblenz 1986. ISBN 3-89555-128-7