תחום אי-רציפות וייכרט-גוטנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוקיינוסקרום כדור הארץקרום כדור הארץמעטפת כדור הארץגלעין כדור הארץתחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברגתחום אי הרציפות ג'פריסאסתנוספירהליתוספירהתחום אי הרציפות מוהו
תרשים אינטראקטיבי של מבנה כדור הארץ

תחום אי־רציפות וייכרט–גוטנברג הוא אחד משלושת תחומי אי־הרציפות שנמצאו בכדור הארץ. תחום זה נמצא בעומק של 2,900 ק"מ מתחת לפני השטח, והוא נחשב לגבול המפריד בין מעטפת כדור הארץ לגלעין.

התחום התגלה על ידי שני גיאופיזיקאים, גרמני ואמריקאי, ועל שמם הוא קרוי. חוקרים אלו מצאו שגם גלים סייסמיים מסוג P ו-R (ולא רק גלי S) הנוצרים ברעידת אדמה אינם מגיעים כלל, או שהם מגיעים בעוצמה חלשה מאוד, לאזורים מסוימים ("אזורי הצל") בחלקו השני של כדור הארץ. מתופעה זו הסיקו החוקרים כי בקרבת מחצית הדרך למרכז כדור הארץ, ישנו תחום אי רציפות אשר מפריד בין המעטפת הקשיחה, לבין הגלעין הנוזלי (בחלקו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.