תיאום מס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תיאום מס הוא נוהל של רשות המסים בישראל שתכליתו קביעת גובה אחוז מס הכנסה אותו ישלם שכיר שיש לו הכנסה ממספר עבודות. מטרת תיאום המס היא למנוע תשלום מס יתר לאורך שנת המס.

מס הכנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס הכנסה הוא תשלום של אחוז מסוים מהכנסותיו של אדם למדינה. בישראל נהוג מס פרוגרסיבי, כלומר גובה המס שונה לכל חלק של המשכורת - דבר הנקרא "מדרגות מס". ככל שהמשכורת גבוהה יותר כך גם אחוז המס גבוה יותר, ובאופן זה בעלי הכנסות גבוהות ישלמו יותר מס, ובעלי הכנסות נמוכות ישלמו פחות. נכון לשנת 2018 מדרגת המס הראשונה היא משכורת מ-0 ש"ח ועד 6,240 ש"ח בחודש, עליה נגבה מס בשיעור של 10 אחוזים, כלומר ממשכורת של 6,240 ש"ח ייגבו 624 ש"ח מס הכנסה. מי שמרוויח משכורת גבוהה יותר, עד 8,950 ש"ח בחודש, ישלם מס הכנסה על החלק הנוסף בשיעור של 14 אחוזים, כלומר על חלק המשכורת מ-6,241 ש"ח ועד 8,950 ש"ח ישלם 14 אחוזים שהם 379 ש"ח. סך הכל אדם המרוויח 8,950 ש"ח בחודש, ישלם 624 ש"ח על מדרגת המס הראשונה ו- 379 ש"ח על מדרגת המס השנייה - סך הכל 1,003 ש"ח.

תיאום מס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביית מס ההכנסה לעובדים שכירים היא באמצעות המעסיק. על המעסיק לפתוח עבור העובד תיק ניכויים במס הכנסה דרכו הוא מעביר את תשלום המס ישירות לרשות המיסים. כאשר יש לעובד משכורת ממעסיק יחיד, המעסיק יכול לחשב בקלות את גובה אחוז המס שעליו לנכות משכר העובד על פי מדרגות המס. כאשר יש לעובד משכורת ממעסיק נוסף, עליו להצהיר אצל מעסיק זה, בטופס 101, שזו משכורת נוספת, שממנה ינוכה מס הכנסה בשיעור המרבי (בשנת 2018 - 47%).

בדרך כלל אין הצדקה לשיעור מס גבוה זה. תיאום מס מאפשר לעובד להביא למעסיקו הנוסף אישור לניכוי מס בשיעור נמוך יותר, התואם את גובה הכנסתו השנתית האמיתית. דוגמה: אם שכרו הכולל של העובד, משני מקומות העבודה שלו, הוא 6,240 ש"ח בחודש - תקרת מדרגת המס הראשונה, הרי שללא תיאום מס ישלם על משכורתו השנייה מס בשיעור 47 אחוזים, ואילו לאחר תיאום מס ישלם עליה מס בשיעור 10 אחוזים בלבד. בנוסף לתיאום מדרגות המס, נדרשת לעיתים בתיאום המס התייחסות לחלוקת הקלות מס בין שני המעסיקים, למשל גובה הזיכוי שייתן כל מעסיק בגין מגורי העובד ביישוב המזכה בזיכוי לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, או התקרה לכל מעסיק להפרשה פטורה ממס לקרן פנסיה ולקרן השתלמות.

את תיאום המס ניתן לעשות במרבית המקרים באתר האינטרנט של רשות המיסים. במקרים אחרים יש לגשת למשרד פקיד השומה. לשם כך יש להצטייד במספר תיק הניכויים של כל אחד מהמעסיקים ובפרטים אישיים. את האישורים על תיאום מס, הנמסרים לעובד, עליו להעביר לכל אחד ממעסיקיו. באישור רשום כמה אחוזי מס צריך המעסיק לנכות משכרו של העובד, ולעיתים מצורפות הנחיות בעניין הקלות מס לעובד.

מכיוון שאדם המועסק בשתי עבודות רשום תחת אותו מספר תעודת זהות, קל לרשות המיסים להבחין שנכנס מס הכנסה משני מעסיקים שונים בו זמנית בלי שיש לאותו אדם תיאום מס. כך שניתן לזהות בקלות יחסית אדם שמצהיר על כל עבודה כאילו זו העבודה היחידה שלו.

תיאום דמי ביטוח לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו מס הכנסה גם תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות הם מס פרוגרסיבי, הנגבים דרך הביטוח הלאומי. גם תשלומים אלו מצריכים לעיתים תיאום. בתשלומים לביטוח לאומי יש שתי מדרגות בלבד. נכון ל-2018, המדרגה הראשונה היא מ-0 ש"ח ועד 5,944 ש"ח. במדרגה זו משלם העובד 0.40 אחוזים לביטוח לאומי ו-3.10 אחוזים לביטוח בריאות, שהם 3.50 אחוזים סך הכל. על כל חלק מהשכר מעל 5,944 ש"ח ועד 43,370 ש"ח נדרש העובד לשלם 7.00 אחוזים לביטוח לאומי ו-5.00 אחוזים לביטוח בריאות, שהם סך הכל 12.00 אחוזים. כאשר עובד מועסק בשני מקומות עבודה ללא תיאום, מקום עבודתו השני מחויב לחשב את דמי הביטוח לפי המדרגה הגבוהה, גם אם השכר במקום העבודה הראשון אינו מצדיק זאת. בהתאם לכך יידרש לתאם את דמי ביטוח לאומי רק מי שעובד ביותר ממקום עבודה אחד ושכרו הכולל הוא מעל 43,370 ש"ח בחודש, או מי שעובד ביותר ממקום עבודה אחד ושכרו במקום עבודתו העיקרי נמוך מ-5,944 ש"ח.

דוגמה: עובד מועסק בשני מקומות עבודה. בעבודה הראשונה שכרו 4,000 ש"ח ברוטו לחודש, ובשני שכרו 1,000 ש"ח ברוטו לחודש. מקום העבודה הראשון ינכה ממנו דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בשיעור של 3.5%. בלי תאום ביטוח לאומי מקום העבודה השני ינכה ממנו דמי ביטוח בשיעור 12%, אבל לאחר התיאום ינוכו דמי ביטוח בשיעור 3.5% בלבד.

בדמי ביטוח לאומי קיימת גם הפרשה של המעביד, וגם היא פרוגרסיבית לפי אותן מדרגות. ואולם המעביד אינו מושפע מתיאום דמי הביטוח.

עבודה רק בחלק מחודשי השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב נוסף שבו נדרש תיאום מס, פשוט יותר, הוא של עובד שלא עבד בחלק מחודשי השנה. במקרה זה נדרש תיאום מס משום שחישוב המס הוא שנתי, אך כברירת מחדל רשאי המעסיק לחשב מס רק על החודשים שבהם עבד העובד אצלו. תיאום מס למי שלא עבד מתחילת השנה ניתן לערוך על פי הצהרת העובד, אך במקרה של חוסר עבודה במהלך שנת המס נדרש אישור מפקיד השומה.

החזר מס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם שלא עשה תיאום מס כך שגבו ממנו במשך תקופה מס גבוה ממה שהיה אמור לשלם, רשאי להגיש תביעה להחזר כספי באמצעות מילוי דו"ח שנתי לפקיד השומה. בכל מקרה בו גבו מאדם מס לא מוצדק הוא רשאי לתבוע את הכסף עד 6 שנים אחורה. תיאום מס נעשה במהלך שנת המס, ומונע ניכוי מס עודף. אם לא נעשה תיאום מס במהלך שנת המס, ניתן להגיש עם תום שנת המס דין וחשבון שנתי לפקיד השומה, ולקבל החזר מס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]