תמרה מסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמרה מסל (ילידת 1965) היא אמנית ישראלית, שהצילום הוא המדיום המרכזי בעבודתה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסל נולדה ב-1965 בבואנוס איירס בארגנטינה, ועלתה לישראל בשנת 1972. בין השנים 1987–1993 למדה אמנות באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל.

מתגוררת ברמת-גן.

עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודות של מסל עוסקות בעיקרן ביחסים עם מדיום הצילום ובניסיון למתוח את גבולות הצילום ולאתגר אותו. מסל עוסקת גם ביחסים עם האובייקט, בפני השטח שלו ובאופן שבו הוא מופיע בצילום. עבודותיה חושפות את הפער בין האובייקט הנייטרלי והטבעי כפי שהוא נתפס בעדשת המצלמה, אל מול האופן בו החברה תופסת אותו. מבחינה אסתטית עבודותיה של מסל מינימליסטיות ואף נזיריות.[1] בעבודותיה מסל בוחנת אובייקטים שונים ומגוונים אל מול עדשת המצלמה: מכוס חלב שנשפך, כלי חשמל במרחב הביתי, נעלי זהב, ועד הגוף המפורק. כמו כן, מסל עוסקת בעבודותיה בנושאים של פמיניזם ומגדר.[2]

תערוכת היחיד הראשונה של מסל הוצגה בקיץ 1994, כשנה לאחר סיום לימודיה, בגלריה בברוכוב בתל אביב. בתערוכה שאצרה אילנה טננבאום הציגה מסל מספר עבודות שבהם הופיע דימוי של ספר לצד נוכחות של גוף נשי מקוטע. בצילום "תחתונים" (1993) נחתך הגוף מקו המותן ועד הירכיים, כשהצילום מספק לצופה הצצה אל קו המפשעה של המצולמת. גם בצילום "חצאית" (1994) שכמו מפתה להציץ ולשלוח מבט אל מתחת לבגד, נוכח אותו מבט ארוטי.[3] בצילומים של מסל הגוף מפורק ומוצג כאובייקט, מסל אף סיפרה כי מה שעניין אותה הוא "להשתמש בגוף כמו כלי, כמו חפץ"[4] ושהיא מתייחסת לגוף באותו אופן שהיא מתייחסת לצלחות מרק.[5] בנוסף, צילומיה של מסל עוסקים גם במעשה הצילום עצמו, ובפוטנציאל שלו לחשוף את הפער בין הנוכחות הפיזית של האובייקט המצולם, ובין האופן שבו הוא נתפס בחברה.

בשנת 2011 הציגה מסל את התערוכה "מופע" במוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה חיפה. בתערוכה, באוצרותה של נעמה חייקין, הוצגה מניפה רחבה של עבודות: מצילומים מוקדמים יותר של מסל משנות ה-90 ועד עבודות מאוחרות יותר. בתערוכה הוצגו מספר סדרות שמאפיינות את העיסוק המורכב של מסל בצילום: לדוגמה סדרה של פוטוגרמות שבהן האובייקט שמונח על נייר הצילום מייצר את הדימוי, סדרת כלי כסף שכוללת צילומים של אובייקטים כסופים, כמו שני כדים וכן צמד צילומים של פמוטים בשני מצבים – ריקים ועם נרות דולקים, סדרה בשם "תנועה" שכוללת צילומים המציגים מרחב נשי עם חפצים של תינוק וכלי מטבח בפעולה, כשבתוך הצילום מתרחשת הכפלה שמייצרת תנועה. סדרה נוספת שהוצגה בתערוכה היא הסדרה "אובייקט" שכוללת בין היתר צילומים מוקדמים של צלחות מרק בשני מצבים- ריק ומלא, צילום של הגוף הנחתך כאובייקט ("תחתונים", "חצאית" ו"גרביים"), וכן צילום מאוחר של טוסטר אובן. בסדרות אלה מסל מאתגרת הן את היבטיו החומריים של הצילום, והן שאלות פילוסופיות הנוגעות למדיום כמו תנועה ופני שטח.

בשנת 2019 הציגה מסל את התערוכה "התנור" בגלריה עודד שתיל בתל אביב. אחת מהעבודות המרכזיות בתערוכה, שגם העניקה לתערוכה את שמה, היא סדרת צילומים שבמרכזה תנור סלילים חשמלי. בצילומים רגליה של האמנית חולפות על פני התנור שמאיר ומחמם אותן. בחשיפה ארוכה יוצרת מסל את התנועה המסתורית שבצילום: רגליים חצי שקופות שמופיעות כמו רוח רפאים, הולכות ומתמזגות אל תוך התנור.[6] כחלק מהעיסוק של מסל בפילוסופיה, מסל קושרת את דימוי התנור ל"הגיונות הפילוסופיה הראשונית" של דקארט שמדמיין את עצמו יושב ומתחמם לצד התנור. בעזרת ההקשר הפילוסופי מסל מעלה שאלות על ממשות: האם התנור באמת מחמם? או שמא מדובר בתעתוע?[7] עבודה נוספת שהוצגה בתערוכה היא צילום של אוגר מת ששולב בטכניקה של פוטומונטאג' עם חלב נשפך, בצילום הזה מותחת מסל את גבולותיו של המדיום, ובאמצעות חיתוך והדבקה יוצרת דימוי חדש. תמה נוספת בתערוכה היא המושג "קופסה שחורה". בצמד צילומים של קופסת אריזה ריקה, מתכתבת מסל עם המושג "קופסה שחורה" ועם הריבוע השחור המפורסם של מלביץ'. בצילומים הללו מסל מאתגרת את המדיום, לצד מונטאג' שנוצר מכמה צילומים היא מייצרת העתק שנעשה בהדפסה זולה, בכך מעלה שאלות על היחסים בין העתק ומקור.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994 – "תמרה מסל", הסטודיו בבורוכוב, הגלריה, תל אביב
  • 1996 – "עבודות", נגא, גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 2000 – "הדובה הגדולה", נגא, גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 2004 – "עבודות 1992-2000", האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצ"ו חיפה ע"ש נרי בלומפילד, חיפה
  • 2007 – "עבודות 1992-2006", אורנים - גלריית המכון לאמנות, טבעון
  • 2008 – "שיחה עם פרופ' רפי קרסו", מוסררה, בית הספר לצילום, ירושלים
  • 2010 – " Old Fashioned" - שלוש תערוכות יחיד: תמרה מסל, חגית אונמני רובינשטיין, יואב אפרתי, גלריה חנינא, תל אביב
  • 2011 – "מופע", המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל-חי
  • 2019 – "התנור", גלריה עודד שתיל, תל אביב.

מבחר תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1993 - תערוכת זוכי מלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות, תל אביב
  • 1993 - "החלק המלא של הסימן", הסטודיו בבורוכוב, תל אביב
  • 1994 – "90-70-90", מוזיאון תל אביב לאמנות - ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב
  • 1994 – "מטא-סקס 94 – זהות, גוף ומיניות", מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית, בת-ים
  • 1994 - "עולמות נפרדים", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 1994 - "זמן מקומי 1", גלריה נגא לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 1994 - "ציור מעל ומעבר", מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן, רמת-גן
  • 1996 - "אמנות ישראלית משנות העשרים ועד היום", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 1996- "לאחות את הקרע II - אמניות ישראליות מול מציאות 1996", גלריה ידיים, יפו
  • 1998 – אמנות פוליטית בשנות ה-90", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
  • 1998 – "דו"ח מצב: צילום בישראל היום", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1998 - "המאור הקטן: כלי אור באמנות ישראלית עכשווית", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1999 - "צמוד לגוף", הגלריה של החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה
  • 2000 - "האדם המתלבש", מוזיאון חיפה החדש, חיפה
  • 2001 - "יריעת פלסטיק", א.א. סילבר, סטודיו לאמנות, תל אביב
  • 2001 - "דיאלוג: תערוכה לציון יום האשה הבינלאומי", כנסת ישראל, ירושלים
  • 2001 - תערוכת זוכי פרסי משרד המדע, התרבות והספורט, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2003 – "אפליה מתקנת – מאוסף המוזיאון ושאילות", אולם יוסף ורבקה מאירהוף, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 2003 - "אינטואיציה ", תערוכה נודדת של אמנות לעם
  • 2004 - "אזורים לא זרים: שיגעון ואמנות", המרכז לבריאות הנפש שלוותה, הוד השרון
  • 2005 - "בקשר לגוף", הגלריה של המחלקה לצילום בבית הספר לאמנות המדרשה, מכללת בית ברל, כפר-סבא
  • 2007 - "סטילס 07-08", גלריית המכון לאמנות, המכללה האקדמית לחינוך, אורנים
  • 2007 - "מורים", התחנה לאמנות, רמלה
  • 2008 – "ובסוף נמות – אמנות צעירה בשנות התשעים בישראל", מוזיאון הרצליה לאמנות, בית יד-לבנים, הרצליה
  • 2010 - "אוצרות היומיום", גלריית האורחים בבית הספר לאמנות המדרשה, מכללת בית-ברל, כפר-סבא
  • 2011 - "מופע אור / פוטוגרמות ויצירי כלאיים / חומר ורוח הדברים", הגלריה במוסררה, בית הספר לצילום, ירושלים
  • 2012- "נערה מכוכבת אחר" צלמות ישראליות פורסות עבודותיהן במרחב הציבורי, בת-ים
  • 2013 – "אשת לוט: מבטו של צילום", המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל-חי
  • 2014 - "משולש שיקגו" במלאת 40 שנה לתחילת העבודה על ארוחת הערב החגיגית של ג'ודי שיקגו, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
  • 2015 - "Perpetuum Mobile", גלריה בנימין, תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פימנטל דרור, "על מקור מעשה האמנות של תמרה מסל", בתוך "מופע" (קטלוג תערוכה), אוצרת: חייקין נעמה, גן התעשייה תל-חי: המוזיאון הפתוח לצילום, ספטמבר 2011.
  2. ^ חייקין נעמה, "הצילום כמרחב הופעה", בתוך "מופע" (קטלוג תערוכה), אוצרת: חייקין נעמה, גן התעשייה תל-חי: המוזיאון הפתוח לצילום, 24 ספטמבר, 2011 - 24 אוקטובר, 2011.
  3. ^ טננבאום, אילנה, טקסט מלווה לתערוכה "תמרה מסל", אוצרת: טננבאום אילנה, 8 יולי, 1994 - 31 יולי, 1994.
  4. ^ מסל תמרה, צוטט אצל מימון ורד, "שיוט בחלל הפה", 1995.
  5. ^ מימון ורד, "שיוט בחלל הפה", 1995.
  6. ^ צור עוזי, "עוצם עין אחת | רוח רפאים מבויתת", הארץ, ‏19 פברואר 2019
  7. ^ זית נועה וכץ אבי, טקסט מלווה לתערוכה "התנור", ‏24 ינואר, 2019 - 9 מרץ, 2019