תסביך אלוהים
תסביך אלוהים הוא אמונה בלתי מעורערת, המאופיינת ברגשות מנופחים ועקביים של יכולת אישית יוצאת דופן, פריווילגיה, וחסינות מפני טעויות. אדם עם תסביך זה עשוי לסרב להודות באפשרות שהוא טעה או שנכשל, גם לנוכח ראיות שלא ניתן להפריך, בעיות בלתי הפיכות או משימות קשות ובלתי אפשריות. אדם עם תסביך זה הוא דוגמטי ביותר בהשקפותיו, כלומר האדם מדבר על דעותיו האישיות כאילו היו נכונות ללא עוררין. אדם עם תסביך זה עשוי לזלזל במוסכמות ודרישות החברה, ועשוי לבקש התחשבות או הרשאות מיוחדות.[1]
תסביך אלוהים הוא לא מונח קליני, והוא אינו מופיע במדריכי האבחון השונים.
המונח המקצועי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח הוצע לראשונה על ידי ארנסט ג'ונס, על מנת לתאר אדם שמאמין שהוא אלוהים. ארנסט ככל הנראה השתמש במונח כדי לתאר את מה שמוכר היום כהפרעת אישיות נרקיסיסטית.[1] עם זאת, ההמשגות והתפיסות המקובלות לגבי נרקיסיזם פתולוגי השתנו מאוד במהלך השנים והמונח הפך לשגור בפסיכולוגיה הפופולרית. המשגות עכשוויות של נרקיסיזם פתולוגי מתארות קושי בסיסי בגיבוש הזהות האישית, ופנייה תכופה לאחרים לצורך וויסות הערכה עצמית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תסביך נחיתות - תופעה הפוכה
- אומניפוטנטיות
- רשימת הפסיכופתיה המעודכנת
- גרנדיוזיות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Jones, Ernest, 1879-1958,, Essays in applied psycho-analysis, [Place of publication not identified], עמ' 472, ISBN 1-4067-0338-9
