לדלג לתוכן

תקבולת יאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תקבולת יאנוסאנגלית: Janus parallelism) או תקבולת דו פרצופית (או משנה הוראה דו-כיווני)[1] היא אמצעי ספרותי, המתרחש כאשר מילה נושאת שתי משמעויות מקבילות (או יותר): האחת על פי מה שנכתב לפניה, והשניה על פי הנכתב לאחריה. התקבולת מופיעה רבות בתנ"ך, בעיקר בספר איוב וספר תהלים.[2][3] טכניקה זו מכונה כך על שם האל הרומי יאנוס, בעל שני הפרצופים, אחד מביט מלפנים ואחד לאחור.

לדוגמה:

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ

המילה "זמיר" משמשת על פי המשפט הראשון כמונח של זמירה (גיזום) של הניצנים עת הגיעה עונת האביב המלבלבת, וכזימרה (שירה) - "קול התור" של הציפורים החוזרות (מנדודיהן באפריקה) עם בוא הקיץ, על פי המשפט השלישי.

דוגמה נוספת:

אִם הִתְרָחַצְתִּי במו שָׁלֶג
וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי
אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי

בתקבולת זו המילה "בבֹר" משמשת במובן בורית (סבון) על פי השורה הראשונה אשר הנושא בה הוא רחיצה, וכבור על פי השורה האחרונה (שחת).

האמצעי התגלה לראשונה על ידי דוד ילין[4], ופותח אצל כורש גורדון[5].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמוס פריש, משמעות הסיום הכפול של מגילת רות ותרומתו להבנתה, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו סו, 2021, עמ' 116–143‏, JSTOR 27190807
  2. ^ Book: Janus Parallelism in the Book of Job, faculty.washington.edu
  3. ^ נפתלי ש' משל, אירוניה דרמטית וכפל משמעות בספר איוב, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כה, 2017, עמ' 107-139 (מידע בקטלוג רמב"י)
  4. ^ ד' ילין, משנֵה־ההוראה בתנ"ך, תרביץ ה', תרצ"ד, עמ' עמ׳ 1-17 (מידע בקטלוג רמב"י)
  5. ^ C.H. Gordon, New Directions, Bulletin of the American Society of Papyrologists 15 (1978), pp 59-66.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות ובנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.