תקני ISO 9000

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך מתייחס לתקן הישן.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רשימת תקני ISO

תקני ISO 9000 הם סדרת תקני איכות בינלאומיים המוגדרים על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO). הסדרה מחולקת לחמישה תקנים נפרדים המתייחסים זה לזה, והיא מתאימה לכל סוגי הטכנולוגיות ולכל סוגי הספקים (יצרנים ונותני שירותים), תוך הצגת דרישות המינימום. לצורך ההשלמה יש להוסיף לה דרישות ספציפיות לפי אופי המוצר, השירות והטכנולוגיית הייצור. מכון התקנים הישראלי מגדיר תקנים המקבילים לסדרת 9000 של ISO, והם נמצאים החל מתקן ישראלי 2000 והלאה.

חלוקה למשפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 פירסמה הוועדה את תקני ניהול האיכות. לפי גישה זו כל המוצרים בעולם מחולקים לארבע משפחות מוצרים בסיסיים:

  1. חומרה (Hardware) - מוצרים הכוללים ייצור חלקים ומכלולים. זהו התקן הרגיל שלא נזקק למסמכי פרשנות.
  2. תוכנה (Software) - מוצרים, כגון תוכנת מחשב, הכוללים מידע כתוב או מוקלט.
  3. חומרים תהליכיים (Processed Materials) - מוצרים סופיים או מוצרי ביניים, הכוללים מוצקים, נוזלים או גזים.
  4. שירותים (Services) - מוצרם לא מוחשיים, כגון: תכנון, מכירה, ניהול, הובלות, שיפורים והדרכות.

בהתאם להחלטה זו הוכנה לכל קטגוריה בנפרד מסמכי פרשנות בהתאם לנושא, שהיא למעשה הרחבה ופיתוח של תקני הבסיס.

חמשת תקני הסדרה מחולקים לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה שני תקני הדרכה כלליים: ISO 9000 ו-ISO 9004, ושלושה תקני הסמכה המשמשים כחוזים סמויים בין הלקוח לספק: ISO 9001 ,ISO 9002 ו-ISO 9003.

ת"י ISO 9000 - 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדריך מייעץ לצורך הגדרה של מערכת התקנים. התקן מהווה מדריך לבחירה של המודל הנאות מבין שלושת המודלים: ISO 9001, ISO 9002, ISO 9003.

ת"י ISO 9001-2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך חמשת התקנים בסדרה תקן זה הוא התקן הרחב ביותר , הוא מקיף את כל מחזור חיי המוצר. והוא הראשון מתוך שלושה תקנים הדנים במערכת איכות, שבהן משתמשים לצורך הבטחת האיכות החיצונית.

"הבטחת איכות חיצונית" הינה המונח המקובל לפעילויות שמטרתן לתת ללקוח ביטחון, שמערכת האיכות של הספק תוודא מראש שהמוצר או השירות יתאימו לדרישות האיכות המוצהרת.

תקן ISO 9001 הוא מודל להבטחת איכות בתיכון (Design), פיתוח, ייצור, התקנה, מתן שירות ובתחזוקה. הדרישות המוגדרות בתקן זה מיועדות למנוע אי התאמות בכל שלבי מחזור האיכות מהתכנון ועד למתן השירות והתחזוקה. התקן ישים בהקשרים החוזיים, כאשר החוזה מחייב מפורשות מאמץ בקרת תכנון לפי דרישות הלקוח.

ת"י ISO 9002-2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל להבטחת איכות בייצור ובהתקנה. משתמשים במודל זה כאשר על הספק להבטיח את ההתאמה לדרישות המוגדרות במשך שלבי הייצור וההתקנה. תקן זה הוא הנפוץ ביותר.

ת"י ISO 9003-2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל להבטחת איכות בבחינה ובבדיקות הסופיות. משתמשים במודל זה כאשר על הספק להבטיח את ההתאמה לדרישות המוגדרות רק בשלבי הבחינה והבדיקה הסופיות, כאשר המפעל מייצר בטכנולוגיה שלו לפני תכנון הלקוח.

ת"י ISO 9004-2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקן למטרות לא חוזיות . התקן מהווה מדריך למערכת איכות כוללת: ניסוחיו פשוטים יותר, פחות הנדסיים ומורכבים, והדבר מקל ומסייע בהבנתו וביישומו.

העקרונות הניהוליים המהווים בסיס לסדרת ת"י 9000:2000 ISO[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה עקרונות של ניהול איכות הגורמים לכל ארגון לשפר ביצועים ולהגדיל רווחים באמצעות שיפור מערכת האיכות:

  1. התמקדות בלקוח - על הארגון להבין את צורכי הלקוח, מכיוון שהלקוח הוא מקור ההכנסה שלו, חובה על הארגון לבצע התאמה (קסטומיזציה) על פי צורכי הלקוח למוצר/שירות.
  2. מנהיגות - המנהיגים בארגון הם שקובעים את הסדר והאחידות. עליהם ליצור אווירה טובה בארגון ,להקים ישיבות מטה, ולהעלות את כל הבעיות בארגון. כמו כן, לדאוג שהעבודה מתבצעת על פי הנהלים.
  3. מעורבות עובדים - חובה על ההנהלה לערב את העובדים בכל מה שקורה בארגון, הבעיה הנפוצה ביותר על כל עובד היא חוסר וודאות, לכן צריך לעדכן את צוותי העובדים בחברה בכל הליך שקורה, חוץ מזה שזה מעלה את ההרגשה האישית של כל עובד-שהוא מרגיש שהוא חיוני. לסיכום, המעורבות היא בעיקר להעלאת המוטיבציה של העובד.
  4. גישה תהליכית - תוצאות טובות יותר מושגות כאשר פעילויות ומשאבים שקשורים אחד בשני פועלים יחד - כתהליך מסודר.
  5. גישה מערכתית לניהול - זיהוי, הבנה וניהול של תהליכים הקשורים ביניהם כמערכת, תורמים לאפקטיביות וליעילות הארגון בהשגת מטרותיו.
  6. שיפור מתמיד - שיפור מתמיד של כלל ביצועי הארגון אמור להיות מטרה קבועה של הארגון.
  7. גישה עובדתית לקבלת החלטות - החלטות אפקטיביות מבוססות על ניתוח נתונים ומידע.
  8. יחסים עם ספק המבוססים על תועלת הדדית - הארגון והספקים שלו תלויים זה בזה וביסוס היחסים ביניהם על תועלת הדדית, מגביר את יכולתם ליצירת ערך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]