צבי בן-יעקב (צנחן)
תבנית:חייל צבי בן יעקב (22 בפברואר 1922 - דצמבר 1944 או ינואר 1945), מצנחני היישוב שנרצח בידי הנאצים במחנה הריכוז מאוטהאוזן.
צבי בן יעקב נולד בשם יינדריך (היינריך) גרינהוט, בבְרטִיסְלאבה שבסלובקיה לשרה ויעקב. אמו נפטרה כשהיה בן שש. עד גיל 14 למד בישיבה, אבל משהורע מצבה הכלכלי של משפחתו, נאלץ לעזוב את הישיבה ולעבוד במפעל טקסטיל. באותן שנים הצטרף לתנועת הנוער הציונית בית"ר, אך בהשפעתו של שליח מארץ ישראל, עבר לבלאו וייס ובה פעל כמדריך. כמקובל בתנועות הנוער הציוניות סיגל לעצמו שם עברי – צבי. בגיל 16 יצא להכשרה חלוצית לקראת העלייה ובשנת 1939 עלה לארץ ישראל והתחתן עם חברתו, מיכל. ב-1944 נולדה בתו אדווה, אותה לא זכה להכיר.
במהלך מלחמת העולם השנייה נהגו הבריטים להצניח שליחים מהיישוב היהודי לארצות מוצאם. שליחים אלה נועדו לסייע למאמץ המלחמתי הבריטי. צבי בן יעקב היה בקבוצת 37 הצנחנים אשר בה היו חברים גם חנה סנש, אנצו סרני ואחרים. ב-15 בספטמבר 1944 הוא הוצנח על ידי הבריטים במסגרת "מבצע אמסטרדם" יחד עם חיים חרמש ורפאל רייס, בהרי סלובקיה. שם נתפס אחרי פעילות פרטיזנית קצרה.
מהכלא הנאצי בסלובקיה, הצליח צבי להבריח מכתב אחרון לאשתו ובו כתב, בין השאר:
"מ' יקרה! בשעת הכתיבה גורלי עוד לוט בערפל. אם לא יגלו את יהדותי, יהיה הכל בסדר; אזי אבוא לאיזה מחנה-ריכוז ולאחר זמן לא ארוך אחזור אליכם הביתה. אך אם לא כן יהיה הדבר, אז גם גורלי חתום. אין אני ירא מפני המוות. את החשבון אתו עשיתי לפני זמן ארוך, עוד לפני שיצאתי לתפקיד. אם הוטל עלי למות, בשקט אלך למוות; אין אני אלא אח לאלפים אשר קדמו לי. אני יודע שלא קל יהיה לך הדבר, אך הזמן הוא רופא טוב. מ', אין אני יודע אם יש לנו בן או בת. על כל פנים, אני יודע שהוא נמצא בידיים טובות ונאמנות. רצוני, שלא תתאבלי זמן רב... ועוד רצון אחד לי: אנא, אל יעשו ממני גיבור לאומי, כי לא גבורה הייתה זאת. רק כאן ראיתי עד כמה חלשים אנחנו מכדי להיקרא גיבורים. לא גבורה הייתה זאת. כל אחד היה הולך, לו הוטל עליו, וגם אני הלכתי, לפי צו השעה. גם רפי וחביבה שותפים לדעתי זאת, לרצוני זה. בזה אני רוצה להיפרד מכם כחברכם, כבעלך וכאבא לילדנו הבלתי-נודע לי. תמונתך תלווה אותי עד נשימתי האחרונה. דרישת-שלום לבבית לכל החברים והקרובים... אני תקווה שתהיו קיבוץ ימי, קיבוץ דייגים גדול וגדל. ובזה אני נפרד גם ממולדתי היקרה לי, שאליה אני קשור בכל הנימים.
חברך ואבי ילדך, צבי"
בסוף דצמבר 1944 או בינואר 1945, הובל למאוטהאוזן ונרצח שם. יום מותו ומקום קבורתו לא נודעו וגופתו לא נמצאה. מצבה לזכרו של הצנחן צבי בן-יעקב מצויה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, בחלקה של שבעת צנחני היישוב שנפלו במילוי תפקידם. בדברי הספדו כתב בין היתר טבנקין:
"שבעה צנחנים הם שלא חזרו. מי יודע מה עוללו להם! אבל בטוחים אנו שעמדו בכבוד. אין נחמה אבל יש ביטחון שכזאת הייתה צריכה להיות גאוות שליחותנו. אין להם קבר כאן, אבל הם חיים עמנו פה. עולמם עולמנו. בתוכנו ובשליחותנו הלכו ופעלו ובלכתם מטילים הם שליחות עלינו".
הנצחה
מעט רחובות בערים שונות נקראים על שמו. כחברתו חנה סנש הותיר אחריו שיר, "בשדה ביער" [1] שלא זוכה להשמעות.
קישורים חיצוניים
- צבי בן יעקב. מאמר מאת תהילה עופר, באתר הצנחנים.