500 Miles High
| סינגל בביצוע צ'יק קוריאה | |
| מתוך האלבום Light as a Feather | |
| יצא לאור |
1972  |
|---|---|
| סוגה |
ג'אז פיוזן |
  | |
Miles High 500 הוא שיר ג'אז פיוז'ן, שנכתב על ידי נוויל פוטר והולחן על ידי פסנתרן הג'אז האמריקאי צ'יק קוריאה ולהקתו Return to Forever. השיר הוקלט בשנת 1972 כחלק מאלבומה השני ופורץ הדרך של הלהקה, Light as a Feather, ושוחרר בשנת 1973[1]. השיר מושר על ידי הזמרת הברזילאית פלורה פורים. ברבות השנים הפך השיר למוכר עד כדי הגעתו למעמד של סטנדרט ג'אז[2][3].
קומפוזיציה ומילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"500 Miles High" (בעברית: "בגובה 500 מיילים") הוא אחד משלושה קטעים באלבום של להקת Return to Forever ובראשה קוריאה, "Light as a Feather", הכוללים את שירתה של זמרת הג'אז הברזילאית פלורה פורים[4].
הביצוע המקורי, שאורך יותר מתשע דקות, הוא אינסטרומנטלי ברובו, מכיל שלושה בתים, ובנוי בצורה הקלאסית של סטנדרט ג'אז: החלק המרכזי של השיר הוא הבתים, שמנוגנים כולם ברצף בזה אחר זה ומכונים "Head" ("ראש"). בתחילת השיר, לפני הכניסה לבתים, מופיעה הקדמה שמנגן קוריאה על פסנתר הפנדר רודס ברובטו, כלומר ללא קצב אחיד[2]. לאחריהם מגיע שלב האלתורים, בו מאלתרים בזה אחר זה ג'ו פארל על הסקסופון, צ'יק קוריאה על הפסנתר החשמלי וסטנלי קלארק על הקונטרבס. אחרי שלב האלתורים, חוזרים חברי הלהקה לנגן פעם נוספת את ה-"Head".
השיר עצמו הוא שילוב של כמה אלמנטים מוזיקליים, בהם מוזיקה לטינית ופיוז'ן. אף שהוא נקשר לעיתים לתרבות הסמים (אנ')[1], מילות השיר, שכתב נוויל פוטר, מבטאות בכלל אהבה רומנטית.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייקל ג'. נסטוס מאתר AllMusic כינה את השיר "יפה", אך כתב שהוא "הפך למרבה הצער להמנון סמים היפי"[1]. המבקר טום מון כתב על השיר "מילים שמיימיות תואמות היטב לצלילים"[5]. גם הרנן מ. קמפבל מהמגזין האינטרנטי "Sputnic Music" שיבח את השיר, ותיאר אותו כ"מוצף במוזיקליות נפיצה וספונטנית"[6]. בהמשך הגדיל קמפבל וכתב כי האלבום בכללותו הוא "קלאסיקה שאי אפשר להכחיש", וכי הוא "עדות לכך ש-'Return To Forever' הם, ויהיו תמיד, אחת הלהקות המובהקות ביותר בז'אנר"[6]. מבקר המוזיקה דייב וורלי שיבח את השיר, והתייחס בפרט לסולו הפסנתר החשמלי של קוריאה, באומרו: "הסולו של צ'יק הוא דוגמה יוצאת מהכלל להמצאה מלודית של פוסט-בופ, עם השימוש בפנטטוניקה, כרומטיות ותנועה פוליריתמית".
ריצ'רד ג'יי לון כתב על השיר כי "מנגינות כמו '500 Miles High' [...] הן תרומות משמעותיות לרפרטואר בימינו. בכל הקטעים הללו קוריאה מראה על אהבה למנגינות חזקות, מבנים מוזיקליים מורכבים, אלמנטים ספרדיים וברזילאים וצליל קבוצתי קליל ומאוורר"[7]. בספרו של איאן קר, "המדריך המחוספס לג'אז" ("The Rough Guide to Jazz") מתואר "500 Miles High", יחד עם שיריו הנוספים של קוריאה, "Spain" ו"Captain Marvel", כ"יצירותיו הטובות ביותר של קוריאה"[8].
בספרו של ג'רי קוקר, "אלמנטים של שפת הג'אז למאלתר המתפתח" ("Elements of the Jazz Language for the Developing Improvisor") הוא משתמש בשיר כדוגמה להכללה הרמונית[9].
בשנת 2009 פרסם המרצה והמוזיקאי דון גלנדן מהאוניברסיטה לאמנות בפילדלפיה סרטון ובו הוא מנתח את השיר על הפסנתר[10].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Light as a Feather - Chick Corea, Return to Forever | Songs, Reviews, Credits | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2021-07-01
- ^ 1 2 Ron, 500 Miles High (from The Jazz Pianist’s Ultimate Guide To The Real Book), Keyboard Improv (באנגלית אמריקאית)
- ^ Leonard Feather, The biographical encyclopedia of jazz, Oxford University Press, 1999, עמ' 335, ISBN 978-0-19-507418-5
- ^ Light as a Feather | Chick Corea (באנגלית אמריקאית)
- ^ Light as a Feather | 1000 Recordings to Hear Before You Die, archive.is, 2014-01-06
- ^ 1 2 Chick Corea and Return To Forever - Light as a Feather (album review ) | Sputnikmusic, www.sputnikmusic.com
- ^ Richard J. Lawn, Experiencing Jazz: eBook Only, Routledge, 2013-03-20, עמ' 333, ISBN 978-1-135-04269-1. (באנגלית)
- ^ Ian Carr, Digby Fairweather, Brian Priestley, Ian Jazz Carr, The rough guide to jazz, New York ; London : Rough Guides, 2004, עמ' 174, ISBN 978-1-84353-256-9
- ^ Jerry Coker, Elements of the jazz language for the developing improvisor, Alfred Music Publishing, 1991, עמ' 49, ISBN 978-1-57623-875-2. (באנגלית)
- ^ Don Glanden - Analysis of Chick Corea's Solo - 500 Hundred Miles High, נבדק ב-2021-07-01
| הקודם: 2011: הרבי הנקוק - "A Change Is Gonna Come" |
פרס גראמי לביצוע הג'אז המאולתר הטוב ביותר 2012: צ'יק קוריאה - "500 Miles High" |
הבא: 2013: גארי ברטון וצ'יק קוריאה: "Hot House" |