אהבה רומנטית

אהבה רומנטית היא תחושה של משיכה, תשוקה ועניין עמוק כלפי אדם אחר. יחסי אהבה רומנטיים כוללים בדרך כלל ביטויים רגשיים ורצון בקרבה פיזית ונפשית למושא האהבה. נהוג לחשוב על אהבה רומנטית כמקור או ההסבר להיווצרותם של קשרים רומנטיים הכוללים לא רק משיכה מינית אלא גם אינטימיות והיכרות. אהבה רומנטית מהווה כיום בחברה המערבית שיקול מרכזי להחלטה לגבי נישואים. בחברות מסוימות זה השיקול הבלעדי להחלטה בתחום זה.
האהבה הרומנטית מופיעה כבר בתנ"ך, במיוחד במגילת שיר השירים. חז"ל פירשו את התיאורים הרומנטיים בשיר השירים כמשל לאהבה בין אלוהים וכנסת ישראל.
מתוצאות מחקרים שנערכו גם בקרב בני אדם וגם בקרב בעלי חיים, ניתן להסיק שהמוטיבציה לקיים קשר זוגי מתמשך קשורה לאותו מנגנון שפועל בהתמכרויות[1].
בשנת 2000 קיבלה קבוצת מדענים כימאים (דונטלה מרצי, אלסנדרה רוסי וג'ובאני בטיסטה קסאנו מאוניברסיטת פיזה והאגופ סורן אקיסקל מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו) את פרס איג נובל הפרודי לכימיה על כך שגילו כי אי אפשר להבדיל בין אהבה רומנטית ברמה הביוכימית לבין הפרעה טורדנית-כפייתית קשה[2].
הגדרות כלליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיונים על ההגדרה המדויקת של אהבה רומנטית ניתן למצוא בספרות, כמו גם ביצירותיהם של פסיכולוגים, פילוסופים, ביוכימאים ומומחים אחרים. אהבה רומנטית היא מונח יחסי, אך לרוב היא נלקחת כהגדרה, המאפשרת להדגיש רגעים ומצבים במערכות יחסים אינטימיות, כאשר אחד המשתתפים במערכות יחסים אלו תורם להם תרומה מוסרית.
- הוספת דרמה למערכת יחסים של אהבה קרובה, עמוקה וחזקה.
- הפסיכולוג צ'ארלס לינדהולם הגדיר את האהבה הרומנטית כ"...משיכה חזקה, הכוללת אידיאליזציה של אחרים, כולל בהקשר ארוטי, עם ציפייה לדימוי זה להישמר בעתיד"[3] .
הגדרה היסטורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי היסטוריונים, המילה האנגלית "רומנטיקה", התפתחה מהניב בצרפתית ופירושה "סיפור בפסוק": המילה מתייחסת לסגנון הדיבור, הכתיבה והאמנות בכיתות האליטה של מוסדות החינוך של אז. בתחילה, מילה זו הייתה פתגם ממוצא לטיני "רומניקוס", כלומר "סגנון רומאי". סיפורי עם אירופיים מימי הביניים שנכתבו בתקופה שלפני סוף המאה ה-17, לרוב עסקו בהרפתקאות הקשורות לאורחות חיי האבירות ולא כללו את רעיון האהבה הרומנטית.
בחברויות פרימיטיביות היה קיים מתח רומנטי ביחסים בין נישואים לבין קיום יחסי מין, אך הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בטאבו הנוגע למחזור החודשי וללידה[4] .

אנתרופולוגים כמו קלוד לוי-שטראוס מראים שישנן צורות מורכבות של חיזור בחברות קדומות כמו בחברות מודרניות. עם זאת, אין עדויות לכך שבני חברות פרימיטיביות יוצרים יחסי אהבה, השונים ממנהגיהם הקבועים, וקרובים לאהבה רומנטית מודרנית[5] .
בוני סמית' מאוניברסיטת ראטגרס, בעבודתה "גבירות ממעמד הפנאי", מציגה טקסי שידוכים ונישואין, שניתן לראות בהם טקסים מדכאים יתר על המידה עבור אנשים מודרניים. היא כותבת: "כשהצעירות ממחוזות הצפון [של צרפת] נישאו, הן עשו את זה ללא אשליות של אהבה ורומנטיקה. הן פעלו במסגרת גידול ושמירה על טוהר הדם לטובת אינטרסים כלכליים, מקצועיים ולעיתים פוליטיים."[6] המהפכה המינית הפחיתה את העימותים שנבעו מליברליזם, אך לא חיסלה אותם.
על פי ספרו של הסוציולוג אנתוני גידנס "טרנספורמציה של אינטימיות: מיניות, אהבה וארוטיות בחברה המודרנית", אהבה רומנטית הביאה רעיונות של סיפור סיפורים לחיי אדם. הוא מוסיף כי הסיפור ושעתוקו היו אחד המשמעויות של הרומנטיקה. לדבריו צמיחת האהבה הרומנטית, פחות או יותר, חופפת את הופעתו של הרומן. זה נבע מהעובדה שאהבה רומנטית קשורה לחופש ולכן אידיאלים של אהבה, יוצרים קשר בין חופש לבין מימוש עצמי.

(La Belle Dame sans Merci) בציורו של ג'ון ויליאם ווטרהאוס (1893)
דייוויד שומוויי, בספרו "רומנטיקה, אינטימיות ומשבר הנישואין", מציג מספר טענות לגבי אהבה רומנטית ואינטימיות:
- שיח האינטימיות התפתח בשליש האחרון של המאה העשרים
- שיח זה מספק הסבר לאופן פעולתם של נישואים ומערכות יחסים אחרות.
- לפי שיח האינטימיות, אינטימיות רגשית חשובה יותר מתשוקה. המשמעות היא לא שאינטימיות מחליפה מערכות יחסים רומנטיות, אלא היא מתקיימת לצידן.
- שומוויי טוען כי עם התפתחות הקפיטליזם, יחסים חברתיים ישנים, כולל נישואים, עוברים שינוי. עבור נשים, אין צורך קיומי כמו בעבר "לסבול" במערכת יחסים שאינה טובה ולכן מספר הגירושין עלה משמעותית.
- מצד אחד אהבה רומנטית מרמזת על סוג של הרפתקה ורגשות עזים בעוד שמערכת יחסים אינטימית מספקת תקשורת עמוקה, חברות וחילופי דברים ארוכים.
גם כיום מעורר הקונספט של אהבה רומנטית ויכוחים עיקשים בהגות הפילוסופית העכשווית. שאלות מרכזיות בדיון זה עשויות להיות: מהו מקור האהבה, האם אהבה רומנטית שונה מהותית מסוגים אחרים של רגשות אהבה (לחלופין, האם אהבה רומנטית היא מופע אחד מתוך מופעים מגוונים של אהבה כגון אהבה לזולת), ומה מעמדה המוסרי של האהבה הרומנטית[7]
מקורות המוטיבציה לקיום קשרי אהבה רומנטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוצאות מחקרים שנעשו בבני אדם ובעלי חיים, ניתן להסיק שהמוטיבציה לקיים קשר זוגי מתמשך קשורה לאותו מנגנון שפועל בהתמכרויות. צורת החיים המונוגמית נדירה למדי בעולם החי וככל הנראה מאפיינת רק כחמישה אחוז מבעלי החיים המפותחים. אצל מינים אלו פרט מקיים מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו פרטנר ולרוב הם גם מגדלים צאצאים יחד כך שהטיפול בדור הבא מתחלק בין שני ההורים.
מחקר בבעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים רבים בתחום נעשו בקרב נברן ערבות, מין החי בזוגות אשר שומרים יחד על הטריטוריה המשותפת ומטפלים שניהם בצאצאים. מחקרים שהשוו אותם למין אחר של נברנים שלא מאופיין בהתנהגות מונוגמית, מצאו שינויים גנטיים עקביים שהתרחשו במהלך האבולוציה במינים המונוגמיים אך לא אצל קרובי משפחתם שלא מאופיינים בהתנהגות מונוגמית.
מחקרים אחרים הראו קשר בין פיזור קולטני אוקסיטוצין במוחם של הנברנים לבין העדפותיהם המונוגמיות. אוקסיטוצין מופרש בזמן קיום יחסי מין, לידה, הנקה ומגע פיזי אוהב ומעורב גם במצבי דומיננטיות חברתית ובחרדה המתעוררת בעקבות תבוסה חברתית. אוקסיטוצין קשור גם להתנהגויות הוריות כמו טיפול בצאצאים.
אחד המנגנונים הביולוגיים החיוניים ליחסים מונוגמיים הוא המוטיבציה. מערכת התגמול במוח מבוססת על המוליך העצבי דופמין. באזורים מסוימים במוח, הפרשת דופמין מעוררת תחושת סיפוק, מוטיבציה וקשב. היא חיונית לחיי כולנו, ולחלק מבעלי החיים יש התנהגויות ייחודיות שגורמות להם להפריש דופמין. הכמיהה לאספקת דופמין יכולה לעיתים להוציא את פעילות מערכת התגמול שלנו מאיזון, ולגרום התמכרות[1].
חוקרים מאוניברסיטת קולורדו בולדר בחנו את הקשר בין מערכת התגמול להיקף המאמץ שישקיעו הנברנים כדי להגיע לפרטנר שלהם. הנברנים היו צריכים להשקיע מאמץ כדי להגיע לפרטנר שלהם (ללחוץ על דוושה או לטפס מעל מכשול). כשמעבר למכשול חיכו להם בן או בת הזוג, הנברנים התאמצו להגיע אליו ובמקביל מצאו החוקרים הפרשת דופמין אצל הנברנים. כשמעבר למכשול היה נברן שאיננו בן הזוג, הפרשת הדופמין פחתה[8].
מחקר בבני אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר שנערך בקרב אנשים שנמצאו במערכת יחסים מתמשכת של עשר שנים לפחות, נמצא כי כשהנחקרים צפו בתמונות של בן הזוג או בת הזוג שלהם, פעלו במוחם אזורים הקשורים למערכת התגמול אך כשהם צפו בתמונות של חברים או מכרים לא נרשמה במערכת הזאת פעילות חריגה[9]. ממצאים דומים עלו גם ממחקרים שבדקו את פעילות המוח של נחקרים שהיו בתחילת קשר זוגי: כשהנחקרים צפו בתמונות של בני זוגם הטריים או של דמות מוכרת שרגשותיהם אליה נייטרליים. בנוסף כשהם נשאלו עד כמה הם מאוהבים באדם השני, עוצמת הפעילות המוחית באזורי מערכת התגמול הייתה קשורה למידת האהבה שעליה דיווחו המשתתפים[1].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסיכולוגיה עברית - מאמרים מקצועיים בנושאי פסיכולוגיה, כולל אהבה וזוגיות
- מאמרים אקדמיים בתחום הפסיכואנליזה והאהבה
- Kierkegaard, Søren. Stages on Life’s Way. Transl. Walter Lowrie, D.D. Princeton: Princeton University Press, 1940.
- Nietzsche, Friedrich. Human, All Too Human. Transl. R.J. Hollingdale. Cambridge: Cambridge University, 2nd Edition, 1996.
- Wiseman, Boris. Introducing Lévi-Strauss. New York: Totem Books, 1998.
- Francesco Alberoni, Falling in love, New York: Random House, 1983.
- Brad Hayden, «falling in love» Canada, Random place, 2007 Made possible by Cora-lee Reid.
- de Munck, Victor, and Andrey Korotayev. Sexual Equality and Romantic Love: A Reanalysis of Rosenblatt’s Study on the Function of Romantic Love // Cross-Cultural Research 33 (1999): 265—277.
- David Shumway, Modern Love: Romance, Intimacy, and the Marriage Crisis, New York: NYU Press, 2003
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קשת סגל, חצי בן אדם: למה אנחנו רודפים אחרי האהבה?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 09.08.2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 להתמכר לאהבה, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2024-02-14
- ^ "The 2000 Ig Nobel Prize Winners". Improbable Research. אורכב מ-המקור ב-2012-02-26. נבדק ב-2011-10-30.
- ^ In: Daniel Jordan Smith (2001), "Romance, parenthood, and gender in a modern African society", Ethnology, Vol. 40, pp. 129-151
- ^ Power and Sexual Fear in Primitive Societies Margrit Eichler Journal of Marriage and the Family, Vol. 37, No. 4, Special Section: Macrosociology of the Family (Nov., 1975), pp. 917—926.
- ^ Lévi-Strauss pioneered the scientific study of the betrothal of cross cousins in such societies, as a way of solving such technical problems as the avunculate and the incest taboo (Introducing Lévi-Strauss), pp. 22-35.
- ^ Bonnie G. Smith, Ladies of the Leisure Class: Ladies of the Leisure Class: The Bourgeoises of Northern France in the 19th Century, Princeton University Press, 1981
- ^ Krishek, S. (2014). In defence of a faith-like model of love: a reply to John Lippitt’s “Kierkegaard and the problem of special relationships: Ferreira, Krishek, and the ‘God filter”’. International journal for philosophy of religion, 75, 155-166.
- ^ Anne F. Pierce, David S. W. Protter, Yurika L. Watanabe, Gabriel D. Chapel, Ryan T. Cameron, Zoe R. Donaldson, Nucleus accumbens dopamine release reflects the selective nature of pair bonds, Current Biology 34, 2024-02-05, עמ' 519–530.e5 doi: 10.1016/j.cub.2023.12.041
- ^ Bianca P. Acevedo, Arthur Aron, Helen E. Fisher, Lucy L. Brown, Neural correlates of long-term intense romantic love, Social Cognitive and Affective Neuroscience 7, 2012-02-01, עמ' 145–159 doi: 10.1093/scan/nsq092
רגשות | |
---|---|
| |
מצב רוח • אפקט |