פוליריתמיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במוזיקה, פוליריתמיקהעברית - ריבוי קצבים) היא השמעה או נגינה של שני קצבים עצמאיים במקביל כאשר אחד מהם הוא משקל אי רציונלי. דוגמה פשוטה לפוליריתמיקה תהיה 3 תווים מרווחים בצורה שווה, מנוגנים באותו הזמן של 2 תווים מרווחים בצורה שווה, כאשר תבנית הקצב של 3 התווים היא מהירה יותר מהתבנית של 2 התווים, והתבניות אורכות אותו זמן. קצב זה נקרא שלוש נגד שתיים. פוליריתמיקות פשוטות אחרות הן 3:4, 4:3, 5:4, 7:4 וכולי.

הפוליריתמיקה, על אף שהיא מופיעה רבות במוזיקה קלאסית במאה העשרים, נכנסה למוזיקה הפופולרית המערבית ממקצבים אפריקאיים ואפיינה את מוזיקת הג'אז, ומאוחר יותר נכנסה גם לרוק המתקדם. כמו כן אפשר למצוא מקורות פוליריתמים רבים במוזיקה לטינית מדרום אמריקה. בגלל המורכבות של הנגינה בפוליריתמיקה היא נדירה למדי עד היום.

צורה נוספת של פוליריתמיקה, שנקראת גם פולימטר (בעברית - ריבוי משקלים), היא כאשר נשמע משפט מוזיקלי שהדגשים הקצביים בו תואמים משקל השונה משאר המוזיקה. דוגמה נפוצה לזה קיימת בג'אז, כאשר מבצע הסולו מנגן במסגרת משקל של 3\4, בעוד שאר הנגנים מנגנים במשקל של 4\4. מוזיקה אפריקנית מסורתית עמוסה, בדרך כלל, בפוליריתמיקה. פרנק זאפה, במיוחד לקראת סוף הקריירה שלו, השתמש בחלוקות פוליריתמיות בצורה מורכבת למדי (לדוגמה: פוליריתמיקה של 11:17), ואף השתמש בחלוקות פוליריתמיות משניות בתוך פוליריתם ראשי (לדוגמה: 3:2 על זוג הרבעים הראשון בחלוקה של 7:4).

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.