מיל (יחידת מידה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מייל" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מייל (פירושונים).

מיל או מייל היא יחידת אורך. בשם מיל הייתה קיימת במספר מערכות של יחידות מידה, ושמה נגזר מהמילה הלטינית mille - אלף.

ברומא העתיקה שימש המיל לציין 1,000 מידות אורך רומאיות, שנקראו פאסום (מילולית צעד והכוונה היא ל"צעדים כפולים"), מרחק השווה לכ-1,479 מטר. הנוהג הרומי להציב אבני דרך לאורך הדרכים במרחק מיל אחת מהשנייה מאפשרת לדעת בדיוק רב את מידת המיל הרומי. בהמשך אומץ ה"מיל" על ידי חברות אחרות ונכנס לשיטות אחרות, שבהן לא היה שווה לאלף יחידות קטנות יותר.

כיום נמצאים בשימוש שלושה סוגי מיל:

  • מיל בינלאומי, השווה ל-1,760 יארדים בינלאומיים, או ל-5,280 רגליים בינלאומיות, או ל-1,609.344 מטרים. מיל זה הוא חלק ממערכת היחידות הבריטית.
  • מיל אמריקאי, השווה ל-5,280 רגליים אמריקאיות (survey foot), או ל-1,609.347 מטרים.
  • מיל ימי, המוגדר כאורך של דקת קשת אחת על קו אורך של כדור הארץ והשווה ל-1,852 מטרים.

מידות שהושפעו מהמיל הרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה בשימוש גם המיל הגאוגרפי, אשר הוגדר כאורך של דקת קשת אחת על קו המשווה של כדור הארץ ואשר היה שווה לכ-1,855 מטרים.

בנורווגיה ובשוודיה משמש המיל כיחידת מידה מקובלת השקולה ל-10 קילומטר, אך בעבר נע אורכו בין 10.688 קילומטר בשוודיה ל-11.295 קילומטר בנורווגיה. בעבר הייתה בגרמניה ובארצות סקנדינביה, יחידת מיל שווה ל-4 דקות קשת, או ל-7,421.5 מטרים. ברוסיה הייתה יחידת מיל שווה לשבע ורסטאות, או ל-7,468 מטרים.

המיל התלמודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמודים נעשה שימוש במידת ה"מיל" לציון מרחקים בין מקומות. למשל, "אמר ר' שמעון בן לקיש כדי שילך אדם ממגדל נוניא לטבריא מיל ונימא מיל הא קמ"ל דשיעורא דמיל כממגדל נוניא ועד טבריא"[1], "שמונה עשר מיל כמן טיבריא לציפורי"[2], "שלושת מילין מירושלים ועד בית חורון"[3]. ישנו גם שימוש במידת הזמן של הילוך מיל לנושאים הלכתיים שונים, כגון חמץ ומליחה. הערך המקובל הוא של 18 דקות[4], אך יש גם דעות הסוברות שכדי הילוך מיל הוא 22.5 דקות[5], או 24 דקות[6].

על פי הדעה המקובלת, המיל במידות ומשקלות בהלכה שווה ל-2000 אמות[7]. אולם היו שחלקו על דעה זאת, בהם הרב יואל בן נון ופרופ' יואל אליצור, שטענו שלא ייתכן שהמיל התלמודי שונה באורכו מהמיל הרומי וכי כל ציוני המרחקים בתלמוד מתאימים למיל הרומי ולא ל-2000 אמות (שהם כקילומטר)[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ג', עמוד א'
  2. ^ ירושלמי, תענית, פרק ד'
  3. ^ יומא, פרק ו'
  4. ^ זו דעת בעל תרומת הדשן בחלק א סימן קכג בהגהה, וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים סימן תנט סעיף ב לגבי חמץ, וביורה דעה סימן סט סעיף ו לגבי מליחה.
  5. ^ זו דעת הגר"א בביאור הגר"א לאורח חיים סימן תנט סעיף ב. אך בהמשך דבריו הביא דרך לפיה חישוב ארבעים המילים שאדם הולך ביום הוא מהזריחה עד השקיעה, ולפי דרך זו דעתו בעניין שיעור הליכת מיל היא כדעת תרומת הדשן. החזון אי"ש (הלכות פסח סימן קכג אות א, דיבור המתחיל "או"ח תנ"ט ס"ב") הבין שלמסקנת הגר"א השיעור הוא 18 דקות.
  6. ^ זו דעת הרמב"ם בפירוש המשנה מסכת פסחים פרק ג משנה ב. אך לעומת זאת במשנה, מסכת ברכות, פרק א', משנה א' כתב הרמב"ם שזמן עלות השחר הוא כשעה וחומש לפני הנץ החמה, ומהדברים הללו משמע כשיטת תרומת הדשן שארבעה המילים שמעלות השחר עד הנץ הם 72 דקות וכל מיל הוא 18 דקות.
  7. ^ ראה רש"י מסכת יומא דף סז עמוד א, בפירוש המשנה לרמב"ם, מסכת יומא פרק ו משנה ד, בפסקי ריא"ז מסכת פסחים פרק ג הלכה ב, סמ"ג עשין סימן יח, ט"ז סימן תרפח סעיף קטן ג, ועוד.
  8. ^ יואל אליצור, מקום בפרשה