הצגת המקור של הדף "Adenoviridae"

{{מיון
|תמונה=[[קובץ:Adenovirus 4.jpg|250px]]
|קבוצה=קבוצה I (נגיפי dsDNA)
|משפחה='''Adenoviridae'''
|סוגים=* ''Atadenovirus''
*''Aviadenovirus''
*''Ichtadenovirus''
*''Mastadenovirus''
*''Siadenovirus''
|כיתוב=צמד נגיפי אדנו מבעד ל[[מיקרוסקופ אלקטרוני]] סורק}}
'''Adenoviridae''' (בעברית: '''נגיפי אדנו'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|148|67258_1|נְגִיף אָדֵנוֹ}}|כיוון=ימין}}) היא [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] של [[נגיף|נגיפי]] [[DNA]] דו-גדילי, חסרי [[מעטפת נגיפית|מעטפת]] ("ערומים"), בגודל של 90–120 [[ננומטר]], המכילים {{מונחון|קפסיד|קפסיד|ליבה המורכבת משכבה חלבונית קשיחה, המגינה על החומר הגנטי של הנגיף מפני נזקי הסביבה השונים}} {{מונחון|איקוסהדרון|איקוסהדרלי|פאון משוכלל בעל עשרים פאות, אשר כל אחת מהן היא משולש שווה-צלעות}}, בעלי תפוצה עולמית.

משפחת ה-Adenoviridae מורכבת מחמישה [[סוג (טקסונומיה)|סוגים]] של הנגיף, להם [[פונדקאי]]ם רבים ב[[בעלי חיים|עולם החי]]:
* ''Atadenovirus'' ([[עופות]], [[זוחלים]] ו[[יונקים]]),
* ''Aviadenovirus'' (עופות),
* ''Ichtadenovirus'' ([[דג]]ים),
* ''Siadenovirus'' ([[דו-חיים]] ועופות),
* ''Mastadenovirus'' (יונקים).

הסוג ''Mastadenovirus'', אשר גורם למחלות כמעט רק ב[[אדם|בני האדם]], מכיל 57 [[תת-מין|זנים]]. וירוסים אלה גורמים למגוון רחב של [[מחלה|מחלות]], החל מ[[הצטננות|הצטננויות]] קלות ב[[מערכת הנשימה|דרכי הנשימה]] וכלה במחלות ויראליות מסכנות חיים כמו [[דלקת ריאות]], וזיהומים ויראליים ב[[עין|עיניים]] וב[[מערכת העיכול]] ב[[ילדות|ילדים]] וב[[בגרות|מבוגרים]] כאחד.

משפחת ה-Adenoviridae התגלתה לראשונה בשנת [[1953]], כאשר ה[[מחקר|חוקרים]] הבחינו ב[[ניוון (רפואה)|ניוון]] של [[תרבית תאים|תרבית]] [[אדנואיד]]ית (מרקמת שקד האף), ולא יכלו לייחס זאת לשום [[פתוגניות|פתוגן]] ידוע, ומכאן מקור שמה.

[[קובץ:Adenovirus.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הדמיית מחשב של מבנה הקפסיד של נגיף אדנו]]

== מבנה ==
[[קובץ:Adeno structure Vector illustration.png|שמאל|ממוזער|220px|המבנה המולקולרי של נגיפי משפחת Adenoviridae]]
נגיפי משפחת ה-Adenoviridae, הם נגיפים חסרי [[מעטפת נגיפית]] ("ערומים"), בגודל של 90–120 ננומטר, המכילים קפסיד איקוסהידרלי. נגיפי המשפחה מכילים [[גנום]] DNA דו-גדילי בעל 35–36 אלף [[נוקלאוטיד|בסיסים]]{{הערה|Shenk T., Fields BN., Knipe DM., Howeley PM et al. (1996). "Fields Virology Vol. 2". Lippincott-Raven Publishers Philadelphia, pp. 2111-2148.}}, פרט לנגיפים מהסוג ''Atadenovirus'' בעלי 30 אלף בסיסים. DNA זה מקודד לכ-20 עד 40 [[חלבון|חלבונים]] שונים (מספר החלבונים משתנה בהתאם לסוג הנגיף). הגנום ארוז, יחד עם מספר חלבוני ליבה, בתוך מעטפת חלבונית קשיחה, הקרויה קפסיד. צורתו של הקפסיד היא {{מונחון|איקוסהדרון|איקוסהידרלי|פאון משוכלל בעל עשרים פאות, אשר כל אחת מהן היא משולש שווה-צלעות}}, והוא מורכב מ-252 תת-יחידות:
*240 חלבונים מסוג Hexon (קרוי גם חלבון II).
*12 חלבונים מסוג Penton (קרוי גם חלבון III).

לכל Penton צמוד, בעודו פונה כלפי חוץ, חלבון מסוג Fiber (קרוי גם חלבון IV), המשמש את הנגיפים להכרת [[קולטן|רצפטורים]] ספציפיים על גבי ה[[תא]]ים, שאליהם הם חודרים. נוכחות חלבוני ה-Fiber מקנים לווירוסים במשפחה צורה של מעין [[ספוטניק 1|לווין]].

חלבונים מבניים נוספים, המהווים חלק מתוך הקפסיד הוויראלי הם: חלבון VI וחלבון VIII (קרואים גם Hexon associated proteins) המצויים בחלקו הפנימי של הקפסיד, חלבון IIIa (קרוי גם Penton associated protein) החוצה את הקפסיד וחלבון IX, המצוי בחלקו החיצוני של הקפסיד.

לחלבוני הליבה של הנגיפים תפקידים בשמירת התקינות והשלמות של המטען הגנטי:
*חלבון V, חלבון VII{{כ}}{{הערה|Hearing et al. (2011). "Adenovirus Core Protein VII Protects the Viral Genome from a DNA Damage Response at Early Times after Infection". Journal of Virology 85(9):4135-42. {{PMID|21345950}}}} וחלבון X (הקרוי גם Mu) - חלבונים דמויי [[היסטון|היסטונים]] (Histone-like proteins), אשר תפקידם העיקרי הוא לעטוף את הגנום הנגיפי ולשמור עליו בפני נזקים פיזיים וכן בפני מנגנונים אנטי-ויראליים בתוך התא, אשר מסוגלים לגרום לפירוק ה-DNA הנגיפי ו/או לאיחוי ה-DNA הנגיפי ל[[מולקולה|מולקולת]] DNA אחת ארוכה, המורכבת ממספר רב של יחידות DNA נגיפיות זהות, בשם קונקטמר (Concatemer).
*חלבון טרמינלי (Terminal protein, בקיצור: TP) - חלבון שנמצא בשני קצוות הגנום, על גבי גדיל 5'. מטרתו היא לגייס את האנזים הנגיפי [[DNA פולימראז]] לאחר תחילת [[שכפול DNA|שכפול ה-DNA]].

== הדבקה ומחזור התרבות ==
מחזור החיים של הנגיפים במשפחה מחולק לשלושה שלבים, בדומה למרבית הנגיפים הידועים: שלב מוקדם, שלב ביניים ושלב מאוחר. השלב המוקדם מתאפיין באינטראקציה של הווירוס עם הרצפטור על פני [[קרום התא|ממברנת התא]], בחדירה, ב[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] וב[[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]] של הגנים הוויראליים המוקדמים. שלב הביניים מתאפיין בשכפול הגנום הוויראלי ואילו השלב המאוחר מתאפיין בשעתוק וסינתזה של חלבונים מבניים, אריזת ויריונים, הרג התא המאכסן ושחרור הווירוסים החדשים אל מחוץ לתא המאכסן.

להלן תיאור מחזור ההדבקה וההתרבות בנגיפי Adenoviridae המדביקים חולייתנים ממחלקת היונקים.

=== שלב מוקדם ===
==== חדירה לתא המאכסן והמעבר לגרעין ====
לאחר היצמדות נגיפי האדנו אל תאי ה[[אפיתל]] של מערכת הנשימה, באמצעות אינטראקציה של חלבוני ה-Fiber הנגיפיים עם [[חלבון טראנסממברנלי|חלבונים טראנסממברנליים]] מסוג CAR{{כ}}{{הערה|Bergelson, Droguett, Horwitz and Finberg. (1997). "Isolation of a common receptor for Coxsackie B viruses and adenoviruses 2 and 5". Science 275(5304):1320-3. {{PMID|9036860}}}} {{כ}}(Coxsackievirus and adenovirus receptor), להם תפקיד חשוב ב[[אדהזיה|הצמדת תאים]] אחד לשני (Adhesion), או עם רצפטורים מסוג: CD86 ,CD80 ,CD46 (רק נגיפים מסוג ''Human adenovirus B''), מתרחשת אינטראקציה משנית של חלבוני ה-Penton עם הקו-רצפטורים התאיים מסוג [[אינטגרין]], בעלי שרשרות אלפא ובטא מסוג α<sub>V</sub>β<sub>3</sub> או α<sub>V</sub>β<sub>5</sub>. אינטראקציה משנית זו מאפשרת למעשה את חדירת הנגיפים אל תוך התא בתהליך של [[אנדוציטוזה]], המושרית על ידי חלבוני קלתרין. בשלב הבא, כתוצאה מהסביבה ה[[חומצה|חומצית]] השוררת בתוך ה[[אנדוזום]], עוברים הנגיפים שלב של השלת הקפסיד (Uncoating) וכך חושפים את תכולתם ב[[ציטופלזמה|ציטוזול]]. חלבוני הליבה, אשר עוטפים את הגנום הנגיפי מכילים רצפים ייחודיים, המזוהים על ידי מנגנוני שינוע בתא, כרצפים המייעדים את החלבון להיכנס לתוך ה[[גרעין התא|גרעין]]. מנגנוני השינוע הללו, המתבססים על פעילות [[מיקרוטובול]]ים וחלבוני עזר מוטוריים, דוגמת [[דינאין|דינאינים]], מחדירים את ה-DNA לתוך הגרעין דרך נקבוביות בקרומית הגרעין, כעבור שעתיים מרגע ההדבקה{{הערה|Meier and Greber. (2004). "Adenovirus endocytosis". Journal of General Medicine 6 Suppl 1:S152-63. {{PMID|14978758}}}}.

==== ביטוי הגנים המוקדמים ====
[[קובץ:Adenoviruses-genome.svg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הגנום של אדנו וירוס]]
מיד עם חדירת ה-DNA הנגיפי לגרעין, מתחיל שעתוק של חמשת הגנים הוויראליים המוקדמים: E4, E3, E2, E1B, E1A באמצעות האנזים [[RNA פולימראז II]] תאי, וכן של מקטעי [[RNA]] קצרים, הקרויים VAI-RNA {{כ}}(Virus-associated RNA I) על ידי האנזים [[RNA פולימראז]] III תאי. חמשת הגנים המוקדמים משועתקים למספר רב של תוצרי [[mRNA]] על ידי שימוש ב[[שחבור חליפי]] ו[[פוליאדנילציה]] משתנה.
*'''E1A''' - הוא הגן הראשון המתבטא לאחר שהגנום הנגיפי מגיע אל גרעין התא המאכסן. הגן מקודד לשני חלבונים עיקריים (243R ו-289R), המשפעלים שעתוק, מורידים את סינתזת ה[[אינטרפרון]] הראשונית בתאים מודבקים{{הערה|Leonard and Sen. (1996). "Effects of adenovirus E1A protein on interferon-signaling". Virology 224(1):25-33. {{PMID|8862396}}}} (עיקר ויסות התגובה החיסונית כלפי הדבקה אדנו ויראלית מתבצע על ידי חלבוני הגן E3) וגורמים לתא המאכסן להתקדם לשלב ה-S ב[[מחזור התא]]. המעבר לשלב ה-S מתאפשר על ידי דיכוי חלבון הרטינובלסטומה (pRB) - חלבון אשר מונע באופן טבעי מהתא להתקדם משלב G1 ל-S על ידי עיכוב [[גורם השעתוק]] E2F{{כ}}{{הערה|Bandara and La Thanque. (1991). "Adenovirus E1a prevents the retinoblastoma gene product from complexing with a cellular transcription factor". Nature 351(6326):494-7:S152-63. {{PMID|1710781}}}}. לתוצרי E1A תפקיד חשוב בשפעול שעתוק של גנים ויראליים ותאיים{{הערה|Shenk and Flint. (1991). "Transcriptional and transforming activities of the adenovirus E1A proteins". Advances in Cancer Research 57:47-85. {{PMID|1835254}}}}. עם זאת, חלבוני E1A אינם כוללים רצף ספציפי של קישור ל-DNA. במקום זאת הם נקשרים ל[[גורם שעתוק|פקטורי שעתוק]] ולחלבונים רגולטוריים שונים, דוגמת פקטור השעתוק AP1 וכך מבקרים את מידת השעתוק של הגנים השונים. פעילותו של E1A מעודדת, בסופו של הדבר, גם את השריית המוות המתוכנן של התא המאכסן, כלומר [[אפופטוזה]]. ביטוי של גנים מוקדמים נוספים של הנגיף עוזר לו להתמודד עם הבעיה ולהחזיק את התא המאכסן בחיים.
*'''E1B''' - הוא הגן שמקודד לשני חלבונים מעכבי אפופטוזה, שפעילותם מונעת את הפעלת המסלולים האפופטוטיים המושרים על ידי E1A. החלבון הראשון, E1B-19kDa, מהווה הומולוג של החלבון התאי [[Bcl-2]]{{כ}}{{הערה|Cuconati and White. (2002). "Viral homologs of BCL-2: role of apoptosis in the regulation of virus infection". Genes and Development 16(19):2465-78. {{PMID|12368257}}}}, הידוע כמעכב אפופטוזה ומונע בכך מוות בטרם עת של התא המאכסן, שעלול לפגוע ביעילות יצור הוויריונים. החלבון שני, E1B-55kDa, נקשר לחלבון מדכא ה[[סרטן (מחלה)|גידולים]] [[p53]] ומונע ממנו לגרום לעצירה בשלב G1 של מחזור התא. E1B-55kDa, ביחד עם חלבון ויראלי נוסף (E4orf6), מעודד פירוק של חלבונים תאיים, המעורבים בהפעלת תגובה לתיקון נזקי DNA, הנגרמת בעקבות יצור מוגבר של DNA דו-גדילי זר בתוך התא המאכסן. בנוסף לכך, E1B-55kDa הוא בעל תפקיד קריטי בבקרת המעבר של mRNA ויראלי מתוך הגרעין לציטופלסמה{{הערה|Dobner and Kzhyshkowska. (2001). "Nuclear export of adenovirus RNA". Current Topics in Microbiology and Immunology. {{PMID|11417126}}}}.
*'''E2''' - הוא הגן שמקודד לשני חלבונים הנחוצים לשכפול ה-DNA הנגיפי (E2A ו-E2B): ה-DNA הנגיפי מסונתז על ידי E2B DNA polymerase. ואילו חלבון E2A הוא [[פפטיד]] קטן במשקל 72kDa הקושר DNA חד-גדילי (הנוצר רגעית בתהליך הרפליקציה), על מנת להגן עליו בפני אנזימים תאיים שמטרתם לפרק DNA חד-גדילי, וכן מבקר שעתוק ותרגום גנים ויראליים בשלבים המאוחרים של ההדבקה{{הערה|Shenk T., Fields BN., Knipe DM., Howeley PM et al. (1996). "Fields Virology Vol. 2.". Lippincott-Raven Publishers: Philadelphia, pp. 2111-2148}}.
*'''E3''' - הוא הגן שאחראי על ויסות [[מערכת החיסון|התגובה של המאכסן]] כלפי הדבקה אדנו ויראלית, ובכך מגן על התא המודבק מפני תגובה חיסונית של הגוף{{הערה|Fessler at al. (2004). "Mechanisms of E3 modulation of immune and inflammatory responses". Current Topics in Microbiology and Immunology. 273:113-35 {{PMID|14674600}}}}. חלבונים המקודדים על ידי E3 משפיעים על תפקודם של קולטנים לאינטרפרון על פני ממברנת התא המאכסן ומבקרים [[מעבר אותות]] תוך תאי, על מנת לדכא הפרשה של פקטורים [[דלקת|פרו-דלקתיים]] מהתא המודבק. כמו כן נמצא כי ביטוי החלבון E3-19kDa גורם לירידה בקולטנים מסוג [[MHC-1]], דבר הגורם לירידה בפעילות הציטוטוקסית של [[תא T ציטוטוקסי|תאי T ציטוטוקסיים]]{{הערה|Lichtenstein and Wold. (2004). "Functions and mechanisms of action of the adenovirus E3 proteins". International Reviews of Immunology. 23(1-2):75-111. {{PMID|14690856}}}}.
*'''E4''' - גן זה מקודד לשבעה חלבונים, הנוצרים כתוצאה משעתוק 6 [[מסגרת קריאה|מסגרות קריאה פתוחות]] ומשחבור חליפי של ה-RNA. לפיכך כל תוצרי הגן נושאים את השם '''E4 open reading frame 1-7''' (בקיצור: '''E4orf1-7'''). שעתוק של יחידת E4 מבוקר על ידי [[קדם|פרומוטר]] בודד, אשר משופעל על ידי E1A ו[[שליח שניוני|השליח השניוני]] [[cAMP]]{{כ}}{{הערה|Shenk et al. (1988). "cAMP acts in synergy with E1A protein to activate transcription of the adenovirus early genes E4 and E1A". Genes and Development 2(12A):1517-28. {{PMID|2850966}}}}, כשעתיים לאחר ההדבקה. בשלבים מאוחרים של ההדבקה [[מעכבי אנזימים|מעוכב]] השעתוק של יחידה E4 הודות לפעילות החלבון E2A ול[[משוב]] שלילי של אחד מחלבוני הגן - E4orf4{{כ}}{{הערה|Bondesson and Akusjarvi. (1996). "Adenovirus E4 open reading frame 4 protein autoregulates E4 transcription by inhibiting E1A transactivation of the E4 promoter". Journal of Virology 70(6):3844-51. {{PMID|8648720}}}}. אולם למרות העיכוב נמשך שעתוק יחידה זו גם בשלבים המאוחרים של ההדבקה.
**'''E4orf1''' - חלבון זה גורם לשפעול האנזים PI3K - [[קינאז|אנזים מזרחן]], הנחוץ לשפעול האנזים Protein kinase B, המוכר גם בתור PKB .PKB הוא אנזים מזרחן בפני עצמו, אשר גורם לשפעול חלבון mTOR, הנחוץ לשם תרגום החלבונים בתא{{הערה|שם=O'Shea|O'Shea et al. (2005). "Adenovirus Overrides Cellular Checkpoints for Protein Translation". Cell Cycle 4(7):883-8. {{PMID|15970698}}}}. על ידי כך מבטיח לעצמו הנגיף את המשך יצור החלבונים הוויראליים הנחוצים לו על מנת להפוך לנגיף בוגר.
**'''E4orf3 ו-E4orf6''' - חלבון E4orf6 נקשר לחלבון E1B-55kDa ואליהם נקשר גם E4orf3. לקומפלקס זה תפקיד חשוב במעבר mRNA של הגנים המאוחרים מהגרעין לציטופלסמה ולשמירה על יציבותו. בנוסף, החלבון E4orf6 נקשר לחלבון p53. כתוצאה מהקישור ביניהם, נמנע האפופטוזה התלוי ב-p53, אשר מושרה על ידי E1A. חלבון E4orf3 נקשר לקומפלקס חלבוני חישת נזקי DNA בתא המאכסן (Mre11-Rad50-Nbs1), שמשתתף בתגובה האנטי-ויראלית, וגורם להיפרדותו{{הערה|Hearing et al. (2004). "Relocalization of the Mre11-Rad50-Nbs1 Complex by the Adenovirus E4 ORF3 Protein Is Required for Viral Replication". Journal of Virology 79(10):6207-15. {{PMID|15858005}}}}. ואילו קישור של E4orf6 לקומפלקס [[אוביקוויטין|Ubiquitin ligase]] תאי משרה, יחד עם E1B-55kDa, פירוק של אותם חלבוני חישת נזקי DNA בתא המאכסן לרבות p53 עצמו{{הערה|Stracker et al. (2002). "Adenovirus oncoproteins inactivate the Mre11-Rad50-NBS1 DNA repair complex". Nature 418(6895):348-52. {{PMID|12124628}}}}.
**'''E4orf4''' - זהו חלבון קטן במשקל של 14kDa. חלבון זה מעורב במספר תהליכים ויראליים, בהם: בקרה שלילית על ביטוי גנים{{הערה|shenk et al. (1992). "Adenovirus E4orf4 Protein Reduces Phosphorylation of c-Fos and E1A Proteins While Simultaneously Reducing the Level of AP-1". Journal of Virology 66(10):5867-78. {{PMID|1326648}}}}, עידוד תרגום החלבונים הנגיפיים בתא על ידי שפעול ישיר של החלבון mTOR{{כ}}{{הערה|שם=O'Shea}}, ובקרה על שחבור ה-mRNA הנגיפי המאוחר. כל זאת דרך אינטראקציה ישירה שלו עם ה[[פוספטאז]] התאי מסוג PP2A{{כ}}{{הערה|Shenck et al. (1993). "Adenovirus E4orf4 protein binds to protein phosphatase 2A, and the complex down regulates E1A-enhanced junB transcription". Journal of Virology 67(12):7556-60. {{PMID|8230475}}}}.

==== דיכוי המנגנון האנטי-ויראלי בתא ====
מקטעי ה-VAI-RNA, שגודלם כ-155 בסיסים, אינם מקודדים לשום חלבון ויראלי ועיקר תפקידם הוא לבקר את תהליך השחבור החליפי ותרגום של גנים מוקדמים ומאוחרים וכן לדכא את המנגנון האנטי-ויראלי, שנועד להוריד למינימום את תהליך התרגום של החלבונים ב[[ריבוזום|ריבוזומים]], כמו גם להשרות תגובה אנטי-ויראלית מערכתית של הפרשת [[ציטוקין|ציטוקינים]] פרו-דלקתיים, דוגמת אינטרפרון.{{הערה|Ghadge and Thimmapaya. (1994). "In vitro analysis of virus-associated RNA I (VAI RNA): inhibition of the double-stranded RNA-activated protein kinase PKR by VAI RNA mutants correlates with the in vivo phenotype and the structural integrity of the central domain". Journal of Virology 68(7):4137-51. {{PMID|7911532}}
.}} {{כ}}אותו המנגנון האנטי-ויראלי מושתת על האנזים המזרחן Protein kinase R {{כ}}(PKR), אשר מצוי בתאים במצב של [[מונומר]] בלתי פעיל. חשיפתו למקטעי RNA דו-גדילי, הנוצרים על פי רוב בעת שכפול הגנום של נגיפי RNA וכן בעת שעתוק גנים נגיפיים (במהלך מחזור ההתרבות של אדנו וירוסים עוברים במקביל חמשת הגנים המוקדמים שעתוק. כיוון שעתוקם שונה בעקבות העובדה כי הם נמצאים על גדילי DNA מנוגדים ולכן באופן רגעי נוצרים מקטעי RNA דו-גדילי המזוהים על ידי חלבון ה-PKR) גורמת לו לעבור [[דימר|הומודימריזציה]] ואקטיבציה בצורת זרחון עצמי. PKR פעיל מזרחן את פקטור תחילת התרגום eIF2, אשר מתווך את הקישור של [[tRNA]] הקשור ל[[חומצת אמינו]] [[מתיונין]] (המסמן את תחילת החלבון) לריבוזום. דבר זה גורם לעצירת תרגום החלבונים בתא.

=== שלב ביניים ===
[[קובץ:Adenovirus strand displacement.svg|ממוזער|350px|סכימת שכפול ה-DNA של נגיפי האדנו]]
[[קובץ:HADV-5 replication foci.JPG|שמאל|ממוזער|220px|צביעה פלואורוסצנטית של חלבון קושר ה-DNA, במשקל 72kDa, של הנגיף ''Human adenovirus type 5'' חושף שלל מוקדי שכפול של הנגיף בתוך גרעיני תאים מסוג W162]]
לאחר הסינתזה של חלבוני ה-E2B מתחיל שלב שכפול הגנום. השכפול מתבצע בשיטת ה-Strand displacement{{כ}}{{הערה|Liu, Naismith and Hay. (2003). "Adenovirus DNA replication". Current Topics in Microbiology and Immunology 272:131-64. {{PMID|12747549}}}}, כדי לשכפל את שני הגדילים בו זמנית ללא השימוש ב[[מקטעי אוקזקי]] (ראו תרשים מצורף). התהליך מתחיל בניתוק 6 [[קשר מימן|קשרי מימן]] בקצוות ה-5' של הדו-גדיל ובגיוס קומפלקס חלבוני שכפול, המורכב מחלבונים תאיים ונגיפיים, לאתר התחלת השכפול על ידי חלבון הליבה TP. קומפלקס זה מורכב מהחלבונים הבאים: E2B DNA polymerase, {{כ}}Preterminal protein{{כ}} (pTP){{כ}}, Nuclear factor 1{{כ}} (NF-1) ו-Octamer transcription factor 1{{כ}} (Oct-1). אתר תחילת השכפול של הנגיף מכיל רצף של נוקלאוטידי CATCAT בקצוות ה-5' ורצף של נוקלאוטידי GTAGTA בקצוות ה-3'. מיד עם גיוס הקומפלקס החלבוני לאתר תחילת השכפול, מחבר E2B DNA polymerase נוקלאוטיד מסוג ציטידין מונופוספט (dCMP) לחלבון ה-pTP. בשלב זה מתמקם pTP על גבי קצה 3' של ה-DNA הנגיפי, כך שנוקלאוטיד ה-dCMP יוצר קשר מימן עם ה[[גואנין]] בגדיל הנגדי (1). נוכחות pTP יחד עם dCMP מהווה [[תחל]] ל-E2B DNA polymerase, אשר מתחיל לסנתז גדיל חדש מקצה 5' לקצה 3'. במקביל, לגדיל השני נצמדים חלבוני E2A, על מנת להגן עליו בפני אנזימים תאיים שמטרתם לפרק DNA חד-גדילי (2). בתום שכפול גדיל חדש אחד, מתעקל הגדיל השני (זה אשר מצופה בחלבוני E2A) לצורת בועה. צורה זו מתאפשרת הודות ליצירת קשרי מימן בין רצפי ה-CATCAT בקצה 5' לבין רצפי ה-GTAGTA בקצה 3' (3). בתום יצירת קשרי המימן הללו, מגויס קומפלקס חלבוני השכפול פעם נוספת, דבר אשר מוביל לסנתזת הגדיל השני מקצה 5' ל-3', בדומה לגדיל הראשון, ללא שימוש במקטעי אוקזקי (4).

תהליך השכפול הנ"ל אינו מניב DNA נגיפי מוגמר, שכן בגמר השכפול חלק ניכר מהגנום הנגיפי מכיל את החלבון pTP בקצה ה-5' של ה-DNA{{כ}} (5). על מנת שה-DNA הנגיפי יהפוך למוגמר, על חלבוני ה-pTP לעבור חיתוך באמצעות ה[[פרוטאז]] הנגיפי L3 protease{{כ}}{{הערה|Yeh-Kai et al. (1983). "Genetic identification of an endoproteinase encoded by the adenovirus genomen". Journal of Molecular Biology 167(1):217-22. {{PMID|6306252}}
.}}. חיתוך זה מניב את חלבוני ה-TP{{כ}}{{הערה|Hay et al. (1997). "Role of preterminal protein processing in adenovirus replication". Journal of Virology 71(9):6381-9. {{PMID|9261355}}
.}}{{כ}} (6). אולם היות ש-L3 protease מתבטא כחלק מהחלבונים הויראליים המאוחרים, פירוש הדבר הוא שה-DNA הנגיפי עובר "הבשלה" סופית רק בשלב המאוחר של ההדבקה.

שלב זה מתרחש 4-6 שעות לאחר ההדבקה ומוביל לסינתזה של כ-100,000 עותקי DNA אדנו ויראלי חדשים בתא{{הערה|Weitzman and Ornelles. (2005). "Inactivating intracellular antiviral responses during adenovirus infection". Oncogene 24(52):7686-96. {{PMID|16299529}}.}}.

=== שלב מאוחר ===
השלב המאוחר מתחיל כ-20 שעות לאחר ההדבקה ומתאפיין בעיקר בסינתזת חלבונים מבניים (חלבוני קפסיד), לתוכם ייארז הגנום הנגיפי. מאפיין נוסף של השלב המאוחר הוא "הבשלת" הגנום הנגיפי בעקבות סינתזת החלבון L3 protease. מקור כל החלבונים המאוחרים (למעלה מ-40) הוא בגן יחיד, בעל פרומוטר בודד, אשר עובר שחבור חליפי.

שלב זה מתאפיין בהמשך בקרה ויראלית צמודה אחר תהליך התרגום בריבוזומים. בעקבות ביטוי החלבונים המוקדמים E4orf3 ו-E4orf6/E1b55kDa חלה סינתזה יעילה של החלבון הנגיפי המאוחר L4 100kDa. חלבון זה גורם לירידה משמעותית בתרגום mRNA תאי בריבוזומים, בעקבות היעדר זרחון פקטור תחילת התרגום eIF4F{{כ}}{{הערה|Schneider et al. (1991). "Adenovirus inhibition of cellular protein synthesis involves inactivation of cap-binding protein". Cell 65(2):271-80. {{PMID|1849798}}}}. פקטור זה מורכב מקומפלקס של חלבונים: eIF4A - אנזים [[הליקאז]], eI4B - חלבון קופקטור ל-eI4A, {{כ}}eI4E - חלבון מזהה קצה 5' של ה-mRNA {{כ}}(Cap-binding protein) ו-eI4G - חלבון פיגום המזהה את קצה 3' של ה-mRNA (זנב [[פוליאדנילציה|רב-אדנול]]). החלבון הוויראלי L4 100kDa מנתק את האנזים המזרחן MNK-1 מפקטור eI4F ובכך מונע את זרחון eI4E{{כ}}{{הערה|Cuesta and Schneider. (2000). "Adenovirus-specific translation by displacement of kinase Mnk1 from cap-initiation complex eIF4F". The EMBO Journal 19(13):3465-74. {{PMID|10880459}}}}. היעדר זרחון eI4E גורם כאמור לירידה בתרגום ה-mRNA התאי, שכן על מנת שהתרגום יתרחש על החלבון eI4E להיות מזורחן (ולזהות את [[5' Cap|ה-"CAP" של ה-mRNA]]). בהקשר זה חשוב לציין כי גם ה-mRNA הנגיפי מכיל "CAP" בקצה 5', אולם תהליך תרגומו אינו נפגע כתוצאה מהיעדר הזרחון של eI4E. הסיבה לכך היא שימוש במנגנון הוויראלי Ribosome shunting, אשר מאלץ את הריבוזומים בתא לפסוח על ה-"CAP" של ה-mRNA הנגיפי, כלומר להתחיל את התרגום באופן מיידי{{הערה|Schneider and Mohr. (2003). "Translation initiation and viral tricks". Trends in Biochemical Sciences 28(3):130-6. {{PMID|12633992}}}}.

בתום השלב המאוחר נארזים הוויריונים הבוגרים לתוך הקפסיד בגרעין התא, עד אשר מגיעים למסה קריטית, דבר הגורם לפיצוץ ממברנת הגרעין ומאוחר יותר לממברנת התא ולשחרור הנגיפים הבוגרים מהתא המאכסן. על פי רוב, מסנתזים נגיפי Adenoviridae כמות גדולה של חלבוני מבנה ביחס לגנומים הויראליים המשוכפלים. עודף של חלבוני מבנה מצטברים בגרעין התא ויוצרים את [[אפקט ציטופתי#אפקטים ציטופתיים קלאסיים|גופיפי ההסגר]] (Inclusion bodies), כחלק מהאפקט הציטופתי המושרה על ידי הנגיף בתרבית תאים.

== פתוגנזה ==
=== מחלות בבני האדם ===
משפחת ה-Adenoviridae מכילה 5 סוגים של נגיפים, המסוגלים לחולל מגוון רחב של מחלות בקרב בעלי החיים. להלן המחלות להן גורמים זני ה-''Mastadenovirus'', המדביקים בני אדם{{הערה|David O.White, Frank J. Fenner, "Medical Virology fourth edition", (1994). Academic Press, Inc. San Diego, California p. 311.}}:
*דלקות בדרכי הנשימה ([[דלקת לוע]], [[דלקת גרון]], [[דלקת סימפונונות]], [[דלקת ריאות]]) - זנים: 1-7, 14, 21 (זנים 1-2, 4-5 ו-7 הם המחוללים השכיחים ביותר).
*דלקת [[לחמית]] העין - זנים: 1-4, 6-8, 11, 14, 19, 37 (זנים 3-4, 8 ו-37 הם המחוללים השכיחים ביותר).
*דלקת בדרכי העיכול - זנים: 31, 40-41, 43-47, 52 (זנים 40 ו-41 הם המחוללים השכיחים ביותר).
*[[דלקת בדרכי השתן]] ([[דלקת שלפוחית השתן]] ו[[דלקת השופכה]]) ו[[מערכת המין|המין]] (דלקת [[צוואר הרחם]]) - זנים: 2, 8, 11, 21, 19, 37 (זנים 11 ו-37 הם המחוללים השכיחים ביותר בהתאמה).
*[[דלקת קרום המוח]] ו[[אנצפליטיס]] - זנים: 7, 12, 32.
*[[הפטיטיס]] - זנים: 1-2, 5 (היארעות המחלה נדירה, מתרחשת בעיקר בקרב מושתלי כבד).
*[[השמנה]] - במחקר שבוצע בשנת [[2005]] נטען לראשונה כי נצפה קשר ישיר בין נוכחות נוגדנים ספציפיים כנגד זן 36 לבין השמנה (ב-30% מאנשים הסובלים מ[[השמנת יתר]] נמצאו [[נוגדן|נוגדנים]] כנגד זן 36), אולם באופן פרדוקסלי נצפתה ירידה ברמת ה[[טריגליצריד]]ים וה[[כולסטרול]] באותם האנשים{{הערה|Dhurandhar et al. (2007). "Human adenovirus-36 is associated with increased body weight and paradoxical reduction of serum lipids." International Journal of Obesity. 29(3):281-6. {{PMID|15611785}}}}. חיזוק נוסף למעורבותו של זן 36 בהשמנה התקבל על סמך מספר מחקרים בהם בוצעה הדבקה מכוונת של [[חולדה|חולדות]], [[עכבר]]ים, תרנגולות, ו[[קוף|קופים]] בזן 36. הדבקה זו הובילה לעליה משמעותית בהשמנת המינים הנ"ל{{הערה|Atkinson et al. (2005). "Viruses as an etiology of obesity." Mayo Clinic Proceedings. Mayo Clinic. 82(10):1192-8. {{PMID|17908526}}}}. מנגנון ההשמנה, בו משתתף הנגיף, טרם הובן סופית, אולם ככל הנראה לחלבון המוקדם E4orf1 תפקיד מרכזי בתהליך{{הערה|Dhurandhar et al. (2008). "Human adenovirus Ad-36 induces adipogenesis via its E4 orf-1 gene." International Journal of Obesity. 32(3):397-406. {{PMID|17984979}}}}.

=== מחלות בכלביים ===
להלן המחלות להן גורמים זני ה-''Mastadenovirus'' ב[[כלביים]]:
*הפטיטיס - דלקת כבד זיהומית המלווה ב[[אנצפלופתיה כבדית]], [[צהבת]], [[חום (תסמין)|חום]] גבוה, [[שיעול]], [[בטן]] נוקשה ואיבוד [[תיאבון]]. מחלה זו נגרמת כתוצאה מהדבקות ב-''Canine adenovirus type 1'' ועלולה לעיתים לגרום למות החיה{{הערה|Decaro, Martella and Buonavoglia. (2008). "Canine adenoviruses and herpesvirus." The Veterinary Clinics of North America. Small Animal Practice. 38(4):799-814. {{PMID|18501279}}}}.
*דלקת ב[[קרנית]] העין (''Canine adenovirus type 1'').
*[[דלקת כלי דם]] (''Canine adenovirus type 1'').
*[[שעלת המכלאות]] - דלקת בדרכי נשימה העליונות, הנגרמת, בין היתר, כתוצאה מהדבקות ב-''Canine adenovirus type 2''{{כ}}{{הערה|Martella and Buonavoglia. (2007). "Canine respiratory viruses". Veterinary Research. 38(2):355-73. {{PMID|17296161}}}}.

=== מחלות בעופות ===
להלן המחלות להן גורמים מיני ה-''Aviadenovirus'', המדביקים עופות:
*דלקות בדרכי הנשימה ([[דלקת סימפונות]] - Quail Bronchitis).
*תסמונת ירידה בהטלה (Egg drop syndrome) - הטלת [[ביצה|ביצים]] ירודה, או מנגד הטלת ביצים בעלות גודל, צורה, מרקם וצבע חריגים. המחלה נגרמת כתוצאה מהדבקות ב-''Duck adenovirus type 1'', השייך לסוג ''Atadenovirus''{{כ}}{{הערה|שם=hebrewRTL-cfsph|מתוך עלון המידע אודות תסמונת ירידה בהטלה של The Center for Food Security and Public Health{{כ}} (28 במרץ 2006): "http://www.cfsph.iastate.edu/Factsheets/pdfs/egg_drop_syndrome.pdf".}}.
*דלקות בדרכי העיכול (Haemorrhagic Enteritis) - דלקת [[מעיים]] חריפה המלווה ב[[שלשול]] [[דם|דמי]].
*הפטיטיס (Inclusion Body Hepatitis) - דלקת כבד זיהומית הנגרמת כתוצאה מהדבקות במיני ה-''Fowl adenovirus'' {{כ}}(''Fowl adenovirus type 2'' הוא המחולל השכיח ביותר){{כ}}{{הערה|Imai et al. (2011). "Inclusion body hepatitis caused by fowl adenovirus in broiler chickens in Japan, 2009-2010". Avian Diseases 55(4):719-23. {{PMID|22313000}}}}.
*[[טחול]] מוגדל ([[פסיונים|Pheasant]] Marble Spleen Disease){{כ}}{{הערה|Daniels and IItis. (1977). "Adenovirus of ring-necked pheasants: purification and partial characterization of marble spleen disease virus". Infection and Immunity 16(2):701-5. {{PMID|193796}}}}.
*[[דלקת לבלב]].
*דלקת [[חדרי המוח]].

=== אופן ההידבקות ===
היות שאתרי המטרה של נגיפי משפחת ה-Adenoviridae הם רבים, קיימות מספר דרכים שבהן ניתן [[הידבקות|להידבק]] בנגיפים: דרך ה[[פה]] על ידי [[תרסיס]] ב[[אוויר]], דרך העיניים על ידי תרסיס אוויר, באמצעות מגע עם [[נוזל]] מזוהם בנגיפים ([[בריכת שחייה|בריכות שחייה]] שמכילות [[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] נמוך מהנדרש של [[כלור]]), על ידי צריכת [[מזון]] או [[מים]] נגועים בנגיפים ([[מחזור צואה-פה|הדבקה פיקאלית-אוראלית]]), בדרך אנכית, כלומר מעבר הנגיף מ[[אם (משפחה)|האם]] ל[[עובר]] (''Duck Adenovirus A'' בלבד), וכן דרך קיום [[יחסי מין]] (נגיפי ''Mastadenovirus'' אשר גורמים לדלקת במערכת המין). בשנת [[2007]] בוצע מחקר בו נטען לראשונה כי [[אמבה|אמבות]] מהסוג ''[[Acanthamoeba]]'' מסוגלות לאכסן את הזנים ההומניים: 1, 2, 8 ו-37. מחקר זה קושר לראשונה בין מחלת ה-Acanthamoeba keratitis - דלקת [[קרנית]] אשר נגרמת כתוצאה מהידבקות ב-''Acanthamoeba'' לדלקות בלחמית העין הנגרמות על ידי נוכחות זני הנגיף 8 ו-37. לפיכך תגלית זו מציגה את האמבות כחיות מאגר פוטנציאליות של נגיפי ''Mastadenovirus{{כ}}''{{הערה|Valladares et al. (2007). "Detection of Four Adenovirus Serotypes within Water-Isolated Strains of Acanthamoeba in the Canary Islands, Spain". Tropical Medicine and Hygiene 77(4):753-6. {{PMID|17978083}}}}.

לאחר ההדבקה, הנגיפים דוגרים ומתרבים ב[[גוף האדם|גוף]] במשך פרק זמן של 5-8 ימים. מרבית המחלות הנשימתיות חולפות מעצמן כעבור מספר ימים, אולם חלק מהזנים מוגדרים אלימים יותר מהאחרים (למשל זנים 4 ו-7), ועלולים לגרום למחלות נשימתיות קשות בילדים מתחת לגיל 5. כמו כן, דלקות דרכי העיכול, הנגרמות על ידי זנים 40-41 מצריכות לעיתים קרובות אשפוז ב[[בית חולים]].

== מניעה ==
בהיותם נגיפים "ערומים", מפגינים נגיפי Adenoviridae שרידות גבוהה מאוד בתנאי הסביבה. הדבר מאפשר להם להתקיים פרק זמן ממושך יחסית מחוץ לגוף המאכסן (שבוע ב[[טמפרטורה]] של 36°C, {{כ}}3-8 שבועות בטמפרטורה של 25°C, למעלה מחודשיים בטמפרטורה של 4°C). שרידות זו מתבטאת בעמידות גבוהה לתנאי יובש, [[לחות]] ו[[על-סגול|קרינת UV]] (יוצא הדופן הוא זן 40, אשר נמצא רגיש לקרינת UV) כמו גם ל[[כימיקל]]ים שונים, לרבות: [[כוהל|כהלים]], ריכוז נמוך של כלור, [[בסיס (כימיה)|בסיסים]] וחומצות. עם זאת, נגיפי האדנו מגלים רגישות רבה לכימיקלים דוגמת: [[נתרן תת-כלורי]] בריכוז של 1%, Sodium dodecyl sulfate בריכוז של 0.25%, גלוטראלדהיד בריכוז 2% ו[[פורמלין]]. היות שרוב נגיפי Adenoviridae מועברים דרך האוויר על ידי תרסיס, שמירה על [[היגיינה]] נאותה, הכוללת שטיפת [[כף יד|ידיים]] קבועה וכיסוי הפה וה[[אף]] ברגע שיעול ו[[עיטוש]], מהווה אמצעי יעיל ביותר לשמירה בפני ההידבקות. שטיפת [[ירק]]ות ו[[פרי|פירות]] וכן [[בישול]] מזון ו[[הרתחה|הרתחת המים]] מהווים מניעה בפני הדבקות בזנים 40-41 (חימום ל-56°C במשך 30 דקות, או מנגד חימום ל-60°C במשך 2 דקות מספיק כדי להרוס את נגיפי האדנו){{הערה|שם=hebrewRTL-phac1|מתוך [[גיליון בטיחות חומרים]] אודות זני ''Mastadenovirus''{{כ}}: 1, 2, 3, 4, 5 ו-7 של Public Health Agency of Canada: "http://www.phac-aspc.gc.ca/lab-bio/res/psds-ftss/msds3e-eng.php"}}{{הערה|שם=hebrewRTL-phac2|מתוך גיליון בטיחות חומרים אודות זני ''Mastadenovirus''{{כ}}: 40, 41 של Public Health Agency of Canada: "http://www.phac-aspc.gc.ca/lab-bio/res/psds-ftss/adenovirus-eng.php"}}.

עבודה עם נגיפי ''Mastadenovirus'' נחשבת לבעלת סיכון ביולוגי ברמה 2 (Biosafety level 2).

== אבחנה ==
כיום נהוג להשתמש במספר שיטות לזיהוי הנגיף, הן [[סרולוגיה|סרולוגיות]] והן שיטות של וירולוגיה קלאסית.
[[קובץ:Cytopathic effect.JPG|שמאל|ממוזער|220px|אפקט ציטופתי מסוג התעגלות והתרוממות, שמשרה הנגיף ''Human adenovirus type 5'' בעת הדבקת תאי W162. קבוצת תאים בלתי מודבקים (מסומנים בחץ אדום) נראית בתמונה השמאלית. התאים מוארכים וצמודים היטב ל[[צלחת פטרי|צלחת]] ואילו תאים מודבקים, הנראים בתמונה הימנית נפוחים, עגולים ופחות צמודים לצלחת]]
*'''בידוד הנגיף בתרבית''' - בשיטה זו מדגירים [[ליחה|כיח]] מהגרון על [[שורת תאים]] סרטניים כגון HEP2 או [[תאי הילה|HeLa]], לקבלת [[אפקט ציטופתי]] ייחודי של התעגלות והתנפחות, אשר ירמוז על נוכחות הנגיף בתרבית. החיסרון המרכזי בשיטה זו הוא פרק הזמן הממושך אשר לוקח לתרבית התאים לבטא את האפקט הציטופתי (עד שבוע מרגע הדבקת התרבית). עם זאת יש לציין כי לא ניתן לגדל את הזנים 40, 41 בתרבית תאים.
*'''אימונופלואורסצנציה ישירה''' - בשיטה זו מדגירים [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדנים מונוקלונליים]] כנגד חלבוני ה-Fiber הנושאים מולקולה [[פלואורסצנציה|פלואורסצנטית]] (לרוב מסוג FITC). לאחר בדיקה תחת [[מיקרוסקופ]] [[אולטרה סגול]], ניתן לאשר או לשלול נוכחות אדנו ויראלית. היתרון המשמעותי של השיטה הזו על פני הקודמת נעוץ במהירות הבדיקה (תוצאות ניתן לראות כעבור שעה). זוהי השיטה המועדפת מבחינת אבחון הנגיף ב[[מעבדה|מעבדות]] הקליניות במסגרת בתי החולים.
*'''אימונוכרומטוגרפיה''' - בשיטה זו מטפטפים דוגמה מ[[צואה|צואת]] החולה ישירות על גבי משטח הבדיקה, אשר מצופה בנוגדנים ספציפיים כנגד הזנים 40 ו-41, אשר גורמים כאמור לדלקות בדרכי העיכול. אם נוצרת אינטראקציה בין הנוגדנים והנגיפים בדוגמה, מופיע פס צבע כתשובה חיובית. היתרון המרכזי בשיטה נעוץ אף הוא במהירות הבדיקה (תוצאות ניתן לראות כעבור 10 דקות){{הערה|שם=hebrewRTL-rbiop|הנתונים נכונים עבור ערכת אימונוכרומטוגרפיה מהירה לאיתור [[Rotavirus]] ואדנו וירוס (RIDA Quick Rotavirus/Adenovirus Combi - N1003) של חברת r-biopharm: "http://www.r-biopharm.com/product_site.php?product_id=68&product_class_one=QW50aWdlbiBEZXRlY3Rpb24=&product_class_two=VmlydXNlcw==&product_class_three=&product_class_four=&product_range=Food%20and%20Feed%20Analysis&PHPSESSID=e834f512871716dd749d086730076456}}.
*'''שיטת EIA (קיצור של: Enzyme immunoassay on antigen)''' - בשיטה זו חרוזים מצופים בנוגדנים מונוקלונליים כנגד חלבוני ה-Fiber מגיבים עם כיח מהחולה. אם יש נוכחות נגיף בכיח יתקבל ביטוי צבע שנמדד מאוחר יותר ל[[בליעת אור]]ך גל של האור. היתרון המרכזי של השיטה, פרט למהירות היחסית בה מתבצעת הבדיקה (כחצי שעה), היא היכולת לזהות בין מיני הנגיף השונים ולאבחן כמויות קטנות מאוד של נגיף בכיח (10ng - 50ng בלבד).
*'''[[PCR]]''' - הגברת רצף DNA ייחודי לנגיף. היתרון של השיטה, על אף היותה יחסית מורכבת ויקרה, היא הקטנת האפשרות לקבלת טעויות בזיהוי הנגיף העלולות להתקבל בשיטות האבחון לעיל (כלומר מניעת False Negative או False Positive).

בהקשר האבחנתי חשוב לציין, שהיות ונגיפי האדנו עלולים להישאר בגוף גם לאחר היעלמות סימני המחלה, אבחנה חיובית לעיתים אינה משקפת את המצב ה[[בריאות]]י של הפרט.

== טיפול וחיסון ==
כיום לא קיים טיפול [[תרופה|תרופתי]] נגד נגיפים במשפחת Adenoviridae. עיקר ה[[טיפול רפואי|טיפול הרפואי]] מתבסס על טיפול תומך ב[[תסמין|סימפטומים]] הנלווים, דוגמת הורדת חום ו[[שיכוך כאב]]ים.

בעבר פותח [[חיסון]] נגד הזנים 4 ו-7 של הסוג ''Mastadenovirus'', הנחשבים לאלימים ביותר לבני האדם{{הערה|Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (July 2001). "Two fatal cases of adenovirus-related illness in previously healthy young adults--Illinois, 2000". Morbidity and mortality weekly report 50(26):553-5. {{PMID|11456329}}}} (מחוללי מחלות בדרכי הנשימה). החיסון ניתן ל[[צבא ארצות הברית|חיילי ארצות הברית]] בין השנים [[1971]]–[[1999]]{{הערה|Russell et al. (2006). "Vaccine-preventable adenoviral respiratory illness in US military recruits, 1999–2004". Vaccine 24(15):2835-42. {{PMID|16480793}}}}, אולם הופסק כאשר החברה שסיפקה חיסונים אלה הפסיקה את ייצורם. ב-[[16 במרץ]] [[2011]] אושר מתן החיסון זה, שפותח מחדש בהתבסס על החיסון המקורי משנת 1971, על ידי [[טבע תעשיות פרמצבטיות]]{{הערה|מכתב אישור רשמי מ[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] אודות מתן החיסון (16 במרץ 2011): "http://www.fda.gov/BiologicsBloodVaccines/Vaccines/approvedProducts/ucm247511.htm".}}.

לנגיפי Adenoviridae מהסוג ''Aviadenovirus'' מצויים כיום שני חיסונים זמינים: חיסון על בסיס וירוס מוחלש וחיסון על בסיס וירוס מומת. חיסונים אלה ניתנים לעופות על מנת למנוע תחלואה בתסמונת הטלה ירודה ובדלקות של מערכת העיכול.

לזני הנגיף CAdV-1 ו-CAdV-2 מהסוג ''Mastadenovirus'' קיים כיום חיסון על בסיס וירוס CAdV-2 מוחלש, הניתן ל[[כלב הבית|כלבים]] במסגרת חיסון ה-DA2PPC.

== ניצול למטרות מחקר ==
[[קובץ:Gene therapy.jpg|ממוזער|180px|החדרת וקטור גנטי לתוך התא תוך שימוש באדנו וירוס כנושא הווקטור במסגרת [[ריפוי גני]].]]
היות שרצפטורי ה-CAR, אותם מנצלים נגיפי משפחת ה-Adenoviridae על מנת לחדור לתוך תאי האפיתל בגוף, מצויים על מגוון רחב של תאים בגוף, עולה פוטנציאל החדירה של נגיפי האדנו. עובדה זו מנוצלת על ידי חוקרים רבים על מנת להשתמש בנגיפי המשפחה (לרוב בזן 5 בסוג ''Mastadenovirus'') לשם החדרת [[פלסמיד]]ים סינתטיים, המבטאים גנים שונים, כשיטת [[נשא (ביולוגיה מולקולרית)|טרנספקציה]] מקובלת ובמסגרת ריפוי גני{{הערה|Hunt et al. (2001). "Adenoviral Gene Therapy". The Oncologist 7(1):46-59. {{PMID|11854546}}}}.

== מיון ==
משפחת ה-Adenoviridae מתחלקת ל-5 סוגים. לכל סוג קיימת קבוצת פונדקאים טיפוסית, אותה הוא מדביק
{{הערה|שם=hebrewRTL-ncbi|מבוסס על המאגר הטקסונומי של [[NCBI]]: "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/Taxonomy/Browser/wwwtax.cgi?id=10508}}{{הערה|שם=hebrewRTL-uniprot|מבוסס על המאגר הטקסונומי של [[UniProt]]: "http://www.uniprot.org/browse/uniprot/by/taxonomy/?query=adenoviridae}}.
{|
|- valign="top"
|
*'''''Atadenovirus''''' - סוג זה ידוע כמדביק [[בעלי חוליות|חולייתנים]] מ[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקת]] ה:[[עופות]], [[זוחלים]] ו[[יונקים]]. סוג זה מתחלק ל-4 [[מין (טקסונומיה)|מינים]], כשכל מין מתחלק בפני עצמו לתת-מינים נוספים.
**''[[פרים|(Bovine]] adenovirus D (BAdV-D''
***''Bovine adenovirus type: 4-5, 8''
**''[[ברווזיים|(Duck]] adenovirus A (DAdV-A''
***''Duck adenovirus type 1''
**''[[כבש (סוג)|(Ovine]] adenovirus D (OAdV-D''
***''[[עז הבית|Goat]] adenovirus type 1''
***''Ovine adenovirus type 7''
**''(Possum adenovirus (PoAdV''
***''Possum adenovirus 1''
'''מינים וזנים לא מסווגים בסוג ''Atadenovirus'''''
**''[[חרדוניים|Agamid]] adenovirus 1 (AgAdV1), Ben, Well''
**''(Bovine adenovirus E (BAdV-E''
***''Bovine adenovirus type 6''
**''(Bovine adenovirus F (BAdV-F''
***''Bovine adenovirus type 7''
**''[[אייליים|Cervine]] adenovirus''
***''Odocoileus adenovirus 1''
**''Central netted dragon adenovirus 1''
**''[[זיקיתיים|Chameleon]] adenovirus''
***''Chameleon adenovirus type 1''
**''Death adder adenovirus''
**''Eublepharid adenovirus 1''
**''Gekko adenovirus''
***''Gekkonid adenovirus type 1''
**''2 ,Helodermatid adenovirus 1''
**''[[חומטיים|Scincid]] adenovirus 1''
**''[[נחשים|Snake]] adenovirus''
***''Snake adenovirus type: 1-3, Viperid Leipzig/13/2006, Parias/Hungary/2008''
***''[[כוח (לטאה)|Varanid]] adenovirus Leipzig/12/2007''
**''Western bearded dragon adenovirus 1''
*'''''Aviadenovirus''''' - סוג זה ידוע כמדביק חולייתנים ממחלקת העופות בלבד. העופות הרגישים במיוחד לסוג זה הם: [[תרנגול הבית|תרנגולות]], [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], [[ברווזיים|ברווזים]], [[אווז]]ים ו[[פסיונים]]. סוג זה מתחלק ל-6 מינים.
**''[[בז|Falcon]] adenovirus A''
***''[[בזיים|Falconid]] adenovirus type 1''
***''Northern Aplomado falcon adenovirus''
***''Orange-breasted falcon adenovirus''
***''Teita falcon adenovirus''
**''Fowl adenovirus A''
***''Fowl adenovirus type 1''
**''Fowl adenovirus B''
***''Fowl adenovirus type 5''
**''Fowl adenovirus C''
***''Fowl adenovirus type: 4, 10''
**''Fowl adenovirus D''
***''11 ,Fowl adenovirus type: 2-3, 9''
**''Fowl adenovirus E''
***''Fowl adenovirus type: 6-8''
'''מינים לא מסווגים בסוג ''Aviadenovirus'''''
**''Fowl adenovirus 12''
***''Fowl adenovirus 617/AD/02/chicken/India''
**''Fowl adenovirus 1422''
**''Fowl adenovirus 507/AD/01/quail/India, 528/AD/01/turkey/India''
**''Fowl adenovirus DDO-2007''
**''4-Fowl adenovirus HR1''
**''[[אווז|Goose]] adenovirus Y81G4''
**''Meyer's parrot adenovirus 1''
**''[[יוניים|Pigeon]] adenovirus 1''
**''[[תוכאים|Psittacine]] adenovirus 1''
**''[[תרנגול הודו|Turkey]] adenovirus 1, 2''
*'''''Ichtadenovirus''''' - סוג זה ידוע כמדביק חולייתנים ממחלקת ה[[דג]]ים בלבד. סוג זה מכיל מין אחד.
**''[[חדקניים|Sturgeon]] adenovirus A''
|
*'''''Mastadenovirus''''' - סוג זה ידוע כמדביק חולייתנים ממחלקת היונקים וביניהם גם בני האדם. בבני אדם סוג זה מתחלק ל-7 מינים, כשכל מין מתחלק בפני עצמו לתת-מינים נוספים - 57 בסך הכל.
**''(Bovine adenovirus A (BAdV-A''
***''Bovine adenovirus type 1''
**(Bovine adenovirus B (BAdV-B''
***''Bovine adenovirus type 3''
**(''Bovine adenovirus C (BAdV-C''
***''Bovine adenovirus type 10''
**''[[כלב הבית|(Canine]] adenovirus (CAdV''
***''(Canine adenovirus type 1 (CAdV-1''
***''(Canine adenovirus type 2 (CAdV-2''
**''[[סוס (סוג)|Equine]] adenovirus A''
***''Equine adenovirus type 1''
**''Equine adenovirus B''
***''Equine adenovirus type 2''
**''[[האדם הנבון|(Human]] adenovirus A (HAdV-A''
***''Human adenovirus type: 12, 18, 31''
**''(Human adenovirus B (HAdV-B''
***''Human adenovirus type: 3, 7, 11, 14, 16, 21, 34-35, 50, 55''
**''(Human adenovirus C (HAdV-C''
***''Human adenovirus type: 1-2, 5-6, 57''
**''(Human adenovirus D (HAdV-D''
***''Human adenovirus type: 8-10, 13, 15, 17, 19-20, 22-30, 32-33, [[אדנו וירוס 36|36]]-39, 42-49, 51, 53-54, 56''
**''(Human adenovirus E (HAdV-E''
***''Human adenovirus type 4''
**''(Human adenovirus F (HAdV-F''
***''Human adenovirus type: 40-41''
**''(Human adenovirus G (HAdV-G''
***''Human adenovirus type: 52''
**''Murine adenovirus A''
***''Murine adenovirus type 1''
**''Murine adenovirus C''
***''Murine adenovirus type 3''
**''Ovine adenovirus A''
***''Bovine adenovirus type 2''
***''Ovine adenovirus type: 2-5''
**''Ovine adenovirus B''
***''Ovine adenovirus type 1''
**''[[חזיריים|Porcine]] adenovirus''
***''Porcine adenovirus Wisconsin''
**''Porcine adenovirus A''
***''3 ,Porcine adenovirus type: 1''
**''Porcine adenovirus B''
***''Porcine adenovirus type 4''
**''Porcine adenovirus C''
***''Porcine adenovirus type 5''
**''Tree shrew adenovirus''
***''Tree shrew adenovirus 1''
'''מינים וזנים לא מסווגים בסוג ''Mastadenovirus'''''
**''Adenovirus red squirrel/DEU/JK-2011''
**''[[אלפקה|Alpaca]] adenovirus CA/2007, GBR/3387_02''
**''[[עטלפים|Bat]] adenovirus 1-2, GF-4''
**''Bovine adenovirus WIa-c''
**''[[אריה ים קליפורני|California sea lion]] adenovirus-1''
**''Callithrix pygmaea adenovirus HUN/2009''
**''[[יעלים|Caprine]] adenovirus 2''
**''Common noctule adenovirus HUN/2007''
**''Greater horseshoe bat adenovirus HUN/2009''
**''Grey long-eared bat adenovirus Kupa/2010''
**''[[קביה|Guinea pig]] adenovirus''
**''Lesser horseshoe bat adenovirus Teresztenye/2010''
**''[[עכבר|Mouse]] adenovirus 2 strain K87''
**''Murine adenovirus 2''
**''[[אריה ים דרום-אמריקני|Otaria flavescens]] adenovirus Spain/2010''
**''(''Ovine adenovirus C (OAdV-C''
***''Ovine adenovirus type 6''
**''[[פוקניים|Phocoena]] adenovirus 1''
**''[[ארנב|Rabbit]] adenovirus Wisconsin''
**''[[שימפנזה|Chimpanzee]] adenovirus''
**''Colobus guereza adenovirus type: 1-3''
**''Cynomolgus adenovirus 1''
**''[[גורילת הרים|Gorilla gorilla beringei]] adenovirus 3-6''
**''Gorilla gorilla gorilla adenovirus 1-2''
**''[[מקוק סרטנים|Macaca fascicularis]] adenovirus 1''
**''[[מקוק רזוס|Macaca mulatta]] adenovirus 1''
**''[[שימפנזה מצוי|Pan troglodytes]] adenovirus 3, 63''
**''Pan troglodytes schweinfurthii adenovirus 1-2, 6-7, 9-14''
**''8 ,Pan troglodytes verus adenovirus 3-5''
**''[[בבון מצרים|Papio hamadryas]] adenovirus 1''
**''Piliocolobus badius adenovirus 1-3''
**''[[טמרין|Saguinus]] adenovirus 1''
**''Simian adenovirus A''
***''Simian adenovirus type: 3, 48''
**''Simian adenovirus F''
***''Simian adenovirus type: 49-50''
**''Simian adenovirus JJL/China/2008, 2, 4, 6-11, 13-14, 18-20, 26-46''
***''Simian adenovirus type: 27.1-27.2, 28.1-28.2, 31.1-31.2, 35.1-35.2, 37.1-37.2, 40.1-40.2, 41.1-41.2, 42.1-42.3''
|
*'''''Siadenovirus''''' - סוג זה ידוע כמדביק חולייתנים ממחלקת ה[[דו-חיים]] והעופות.
**''[[חסרי זנב|(Frog]] adenovirus C (FrAdV-C''
***''Frog adenovirus type 1''
**''[[עופות דורסים|Raptor]] adenovirus A''
**''Turkey adenovirus A''
***''Avirulent turkey hemorrhagic enteritis virus''
***''(Turkey adenovirus type 3 (TAdV-3''
'''מינים וזנים לא מסווגים בסוג ''Siadenovirus'''''
**''[[תוכון|Budgerigar]] adenovirus 1''
**''[[ירגזי מצוי|Great tit]] adenovirus 1''
**''Plum headed parakeet adenovirus 1''
**''Sulawesi tortoise adenovirus 1''
|}

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* David O.White, Frank J. Fenner, '''Medical Virology''' fourth edition, 1994. {{ISBN|0-12-746642-8}}
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Adenoviridae}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [http://viralzone.expasy.org/all_by_species/4.html נגיפי Adenoviridae באתר ViralZone]
* [http://www.youtube.com/watch?v=u4voQOn0k8Y&feature=BFa&list=UUzixN5p-QfH-C8_w0yG2DMw&lf=plpp_video סרטון של חברת Abnova המדגים עבודה עם נגיפי Adenoviridae הומאניים במעבדה]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{ערך מומלץ}}
{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:נגיפים]]