BET
 | |
| פרטי הערוץ | |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| תאריך השקה |
1980, 1 ביולי 1983 |
| בעלות |
Paramount Media Networks |
| משרד ראשי |
וושינגטון די. סי. |
|
www | |
  | |
BET (ראשי תיבות של Black Entertainment Television) הוא ערוץ כבלים אמריקאי המיועד לקהל אפרו-אמריקאי. הערוץ בבעלות קבוצת המדיה BET, חברה בת של קבוצת CBS של פרמאונט גלובל. הערוץ הושק במקור כחלק מתוכנית ב-25 בינואר 1980, ולבסוף הפך לערוץ עצמאי ב-1 ביולי 1983.
נכון לנובמבר 2023, BET זמין לכ-67 מיליון משקי בית בעלי טלוויזיה בתשלום בארצות הברית, ירידה משיאו ב-2011, אז היה זמין ב-92 מיליון משקי בית.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו כלוביסט של תעשיית הכבלים, רוברט ל. ג'ונסון, יליד פריפורט, אילינוי, החליט להקים רשת טלוויזיה בכבלים. ג'ונסון קיבל הלוואה של 15,000 דולר (שווה ערך ל-55,648 דולר ב-2023) והשקעה של 500,000 דולר (שווה ערך ל-1,854,921 דולר ב-2023) ממנכ"ל המדיה ג'ון מלון כדי להקים את הרשת.[2]הרשת, שנקראה Black Entertainment Television (BET), הושקה ב-25 בינואר 1980. שריל ד. מילר עיצבה את הלוגו של הרשת, שהכיל כוכב לסמל את "כוח הכוכב השחור".[3][4]
בתחילה שודרה הרשת שעתיים בשבוע כחלק מתוכנית של רשת הספורט מדיסון סקוור גארדן (ששינתה את שמה ל-USA Network שלושה חודשים לאחר השקת BET)[5], והמערך של הרשת כלל וידאו קליפים ושידורים חוזרים של קומדיות שחורות פופולריות.[2]
ב-1983, BET הפכה לערוץ עצמאי, לא תלוי בשום ערוץ או תוכנית אחרת, אף על פי שהמשיכה לחלוק מקום בערוץ עם רשתות כבלים אחרות במערכות כבלים מקומיות עקב מחסור במקומות לערוצים בלוח השידורים שלהם, עד לתקופת הכבלים הדיגיטליים שאפשרה קיבולת ערוצים גדולה יותר. בחלק מהשווקים, הערוץ לא הגיע כלל עד לתחילת שנות ה-2010, ו-ויאקום ראתה חובה בניהול משא ומתן לנשיאת ערוצי BET יחד עם רשתות המדיה של ויאקום, עקב טענות חלק מהספקים כי היה חוסר ביקוש כללי לערוץ, או שהייתה אוכלוסייה אפרו-אמריקאית נמוכה עד לא קיימת בתחום השירות שלהם.
BET השיקה תוכנית חדשות, BET News, ב-1986, עם פול ברי כמגיש הראשון שלה. ברי היה גם מגיש מקומי ב-WJLA-TV בוושינגטון, באותה תקופה. אד גורדון הפך למגיש ב-1988. גורדון הנחה מאוחר יותר תוכניות ואירועים מיוחדים אחרים ב-BET, כמו For Black Men Only: The Aftermath, הקשור למהומות לוס אנג'לס ב-1992, ותוכנית ראיונות חוזרת, Conversations with Ed Gordon.[6] ב-1996, תוכנית האירוח BET Tonight החלה עם טוויס סמיילי כמנחה; ב-2001, אד גורדון החליף את סמיילי כמנחה התוכנית.
ב-1991, הרשת הפכה לחברת הטלוויזיה הראשונה בשליטה שחורה שנרשמה בבורסה של ניו יורק. בסוף שנות ה-90, הרשת התרחבה עם השקת רשתות כבלים דיגיטליות: מה שהוא כיום ערוץ כללי בשם BET Her הושק במקור כ"BET on Jazz" (מאוחר יותר בשם "BET Jazz", "BET J", ו-"Centric"), שנוצר במקור להציג תוכניות הקשורות למוזיקת ג'אז, במיוחד של מוזיקאים שחורים אמריקאים. ב-1997, BET נכנסה למיזם משותף עם Starz (אז בבעלות Liberty Media של ג'ון מלון, אך מאוחר יותר נרכשה על ידי Lionsgate) כדי להקים שירות רב ערוצי של ערוץ הפרימיום המציג סרטים המיועדים לשחורים אמריקאים בשם "BET Movies: Starz! 3" (מאוחר יותר בשם "Black Starz" לאחר ש-BET פרשה מהשותפות לאחר רכישתה על ידי ויאקום, אז הבעלים של המתחרה שואוטיים, וכיום בשם "Starz InBlack").
מכירה לויאקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2001, הרשת נרכשה על ידי תאגיד המדיה ויאקום (שמאוחר יותר הפכה לחלק מפרמאונט גלובל) תמורת 3 מיליארד דולר. ב-2005, ג'ונסון פרש מהרשת, והעביר את תאריו של נשיא ומנכ"ל לסגנית הנשיא לשעבר של BET, דברה ל. לי.
ב-2002, הרשת השיקה שני ערוצים מוזיקליים נוספים: BET Hip-Hop ו-BET Gospel. BET גם השיקה סדרות מקוריות באותה תקופה, כולל תוכניות ריאליטי Baldwin Hills ו-Hell Date, תוכנית תחרויות Sunday Best, ותוכנית דיון בסגנון בית העירייה Hip Hop vs. America.[7] נשיא הבידור של BET רג'ינלד הדלין התפטר מהרשת ב-11 בספטמבר 2008. הוא הוחלף על ידי סטיבן היל, שגם היה סגן נשיא בכיר לתוכניות מוזיקה וכישרונות.[8] BET הודיעה במרץ 2010 כי אד גורדון יחזור לרשת להנחות "מגוון תוכניות חדשות ואירועים מיוחדים".[9]
במרץ 2017, נשיא התוכניות סטיבן היל וסגנית הנשיא הבכירה לתוכניות מקוריות זולה מאשריקי התפטרו שניהם. קוני אורלנדו, סגנית הנשיא הבכירה לתוכניות מיוחדות, מוזיקה וחדשות, מונתה לנשיאת התוכניות הזמנית.[10]
ביולי 2017, ויאקום חתמה על עסקאות פיתוח סרטים וטלוויזיה חדשות עם טיילר פרי לאחר פקיעת ההסכם הקיים שלו עם חברת דיסקברי. ב-2019. כחלק מעסקה זו, פרי יפיק את The Oval ו-Sistas עבור BET וישותף בבעלות על שירות הסטרימינג החדש של הרשת, BET+.[11]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "U.S. cable network households (universe), 1990 – 2023". wrestlenomics.com. 14 במאי 2024. נבדק ב-28 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Johnson, Robert; Dumaine, Brian (2002-10-01). "The Market Nobody Wanted". Fortune Small Business. נבדק ב-2008-09-08.
- ^ Schneider, Michael (2021-06-28). "BET Launches New Logo, Branding Effort in Time for BET Awards". Variety (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-28 ביוני 2021. נבדק ב-2021-07-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cheryl D. Miller's Design Journey". AIGA | the professional association for design. 16 בנובמבר 2015. נבדק ב-2020-06-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pulley, Brett (2005-10-05). The Billion Dollar BET: Robert Johnson and the Inside Story of Black Entertainment Television (באנגלית). John Wiley & Sons. ISBN 9780471735977.
- ^ Johnson, Anne Janette (1996). "Gordon, Ed 1960 –". Contemporary Black Biography. נבדק ב-2 ביולי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Deggans, Eric (24 ביולי 2007). "BET diversifies with confidence". St. Petersburg Times. נבדק ב-30 בדצמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wiltz, Teresa; Farhi, Paul (2008-09-12). "BET President Resigns". The Washington Post. p. C7. נבדק ב-2008-09-12.
- ^ Bland, Bridget (8 במרץ 2010). "Ed Gordon: Returning to BET News". Black Voices. AOL. אורכב מ-המקור ב-17 בדצמבר 2010. נבדק ב-2 ביולי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hipes, Patrick (2017-03-29). "BET Programming Shakeup: President Stephen Hill & EVP Zola Mashariki Exit". Deadline (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-27.
- ^ Andreeva, Nellie (2017-07-14). "Tyler Perry Inks Mega Film & Television Deal With Viacom". Deadline (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-11-20.