לדלג לתוכן

Bright-line rule

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Bright-line rule (מילולית: "כלל קו בהיר") הוא כלל או תקן מוגדרים בבירור, המורכב מגורמים אובייקטיביים, אשר מותיר מעט או לא מקום לפרשנות משתנה. המטרה של Bright-line rule היא לייצר תוצאות צפויות ועקביות ביישום שלו. המונח "Bright-line" ("קו בהיר") במובן זה מופיע בדרך כלל בהקשר משפטי .

כללים אלה הם בדרך כלל סטנדרטים שנקבעו על ידי בתי משפט בתקדים משפטיים או על ידי בתי מחוקקים בהוראות חוק. בית המשפט העליון של ארצות הברית מעמת לעיתים קרובות את כללים שהם Bright-line עם ההפך שלהם: כללים הנתונים למבחני איזון (או "בדיקות קו עדין"), כאשר התוצאה תלויה בשקלול של מספר גורמים - מה שעלול להוביל ליישום לא עקבי של החוק או להפחית את האובייקטיביות.

פולמוס בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, יש ויכוח משפטי בין מלומדים בין הגישה המבכרת חוקים של Bright-line לבין זו המבכרת את מבחני האיזון. בעוד כמה חוקרי משפט, כמו שופט בית המשפט העליון לשעבר אנטונין סקאליה, הביעו העדפה חזקה לכללים הבהירים והודאות שהם משיאים, אחרים טוענים לעיתים קרובות שכללים אלה הם פשטניים מדי וכרוכים במחירים קשים בהיבטים של צדק ותוצאות קשות. שופט בית המשפט העליון, סטיבן ברייר, ציין כי קיימות נסיבות שבהן יישום כללי Bright-line יהיה בלתי הולם, וקבע כי "אף מערכת חוקית אחת לא תוכל לתפוס את המורכבות המשתנה תדיר של חיי אדם".[1]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעניין מירנדה נגד אריזונה (1966), נקבעה הלכה שניתנת להגדרה ככלל שהוא Bright-line. דעת הרוב באותו מקרה חייבה את גורמי אכיפת החוק לתת לחשוד בפלילים מה שמכונה כיום אזהרת מירנדה על זכויותיהם כאשר החשוד נמצא במעצר, וכאשר החשוד עומד להיחקר.

ניו זילנד - חוק מיסוי (מבחן Bright-line עבור קרקע למגורים) משנת 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק המיסוי (מבחן Bright-line למגורים) 2015 הוא סוג של חקיקה בנושא מס רווחי הון בניו זילנד.[2] החוק התקין מבחן משפטי שניתן להגדירו ככלל Bright-line. כשהוצג בבית המחוקק, זה תואר כ" term used in law for a clearly-defined rule or standard, using objective factors, which is designed to produce predictable and consistent results".[3]

מקרים בולטים המכילים Bright-line rules[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Goldberg v. Kelly (1970) קבע כי דרישת ההליך הוגן מחייבת דיון הוכחות לפני שניתן יהיה לשלול ממקבל קצבאות רווחה ממשלתיות מסוימות מהטבות מסוג זה.[4]
  • Michigan v. Summers (1981) קבע כי למטרות התיקון הרביעי, צו לחיפוש אחר סחורות המבוססות על חשד סביר נושאת עימה באופן מרומז את הסמכות המוגבלת לעצור את יושבי המקום תוך כדי חיפוש סביר.
  • SEC v. Chenery Corp., 332 U.S. 194 (1947)
  • Aguilar v. Texas, 378 U.S. 108 (1964)
  • Miranda v. Arizona, 384 U.S. 436 (1966)
  • Katko v. Briney, 183 N.W.2d 657 (Iowa 1971)
  • Heckler v. Campbell, 461 U.S. 458 (1983)
  • Bowen v. Georgetown University Hospital, 488 U.S. 204 (1988)
  • Evans v. the United Kingdom
  • Kyllo v. United States, 533 U.S. 27 (2001)
  • Arizona v. Gant, 556 U.S. 332 (2009)

מקרים בולטים שאינם מיישמים Bright-line rules[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • District of Columbia v. Heller (אנ')

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Georgia v. Randolph, 547 U.S. 103, 125, 126 S. Ct. 1515, 1529, 164 L. Ed. 2d 208, 229 (2006) (Breyer, J., concurring).
  2. ^ "Taxation (Bright-line Test for Residential Land) Act 2015 No 111, Public Act – New Zealand Legislation". legislation.govt.nz.
  3. ^ "Taxation (Bright-line Test for Residential Land) Bill 59-2 (2015), Government Bill". www.legislation.govt.nz. ארכיון מ-27 בנובמבר 2015. נבדק ב-23 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Goldberg v. Kelly | Case Brief for Law Students". 30 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יומן שפה דיון על הביטוי, עם דוגמאות והיסטוריה