CASA C-295
 | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יצרן |
איירבוס מיליטרי, CASA, Indonesian Aerospace  | ||||||||||||
| משתמש ראשי |
| ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
CASA C-295 (או איירבוס C-295) הוא מטוס תובלה טורבו פרופ טקטי צבאי לתקיפה ולריגול שיוצר על ידי CASA (כיום חלק מאיירבוס מיליטרי).
תכנון ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
C-295 מיוצר ומורכב במתקנים הצבאיים של איירבוס בנמל התעופה סאן פאולו בסביליה שבספרד. הוא שדרוג של מטוס התובלה הספרדי-אינדונזי CASA\IPTN CN235 אבל עם גוף מטוס מתוח 50% יותר יכולת מטען ומנועי טורבו פרופ PW127G חדשים.
טיסת הבכורה שלו בוצעה ב-1998 וההזמנה הראשונה של המטוס הגיעה מחיל האוויר הספרדי. בשנת 2012 הודיע היצרן על מספר שיפורים בתכנון הבסיסי של המטוס. שיפורים אלו כללו אימוץ של כנפיים זעירות, את היכולת לשאת טילים נגד ספינות מסוג „מרטה” ותוכנן להוסיף מערכת "airborne early warning and control." בנובמבר 2015, הודגמה חבילת ההגנה העצמית החדשה של C-295, ששילבה אלמנטים כגון מגן רקיע מאלביט מערכות ומערכת התראה תוצרת אלביט נגד טילי כתף קרקע אוויר גם כן.
היסטוריה מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-2023 משרתים יותר מ-200 מטוסי C-295 במגוון חילות אוויר.[1] שניים אבדו בתאונות.
C-295 היה אחת ההצעות המרכזיות לרכישה של צבא ארצות הברית וב-13 בינואר 2007 הוא הוענק לחברה "L-3 Communications". רכישת המטוס נחשבה סיכון לצבא ארצות הברית עקב ההסבה שלו למטוס מבצעי בשילוב עם הדרישות הגבוהות ממנו.
המטוס החליף להחליף את מטוסי F27 Fokker של חיל האוויר האינדונזי.
בחודש נובמבר 2011, המחלקת האוסטרלית לביטחון ביקשה מידע על C-295 ו-C-27J כתחליף למטוס הפורש de Havilland Canada DHC-4 Caribou. ביולי 2012 הזמינה פולין חמישה מטוסי C-295 נוספים מה שהפך אותה למפעילה השנייה בגודלה של המטוס, המפעילה 16 מטוסים. בחודש ינואר 2013, איירבוס דיווח כי סך של 28 מטוסי C - 295 נמכרו במהלך שנת 2012.
גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- C-295M - גרסת תובלה צבאית. קיבולת עבור 71 חיילים, 48 צנחנים, 27 אלונקות, שלושה כלי רכב קלים.
- C-295MPA - גרסת לוחמה וסיור ימי נגד צוללות.
- C-295W - גרסה בעלת כנפיים קלות יותר.
מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלג'יריה - חיל האוויר האלג'יראי קיבל שישה C-295 אחד אבד בתאונה.
- ברזיל - חיל האוויר הברזילאי קיבל 12 C-295, המיועד C-105A אמזונס, להחליף את ההזדקנות DHC-5 / C-115 באפלו המשלוחים. שלוש C-295 הורה. [25]
- צ'ילה - הצי הצ'יליאני מפעיל שלושה C-295 MPA.
- קולומביה - חיל האוויר הקולומביאני מפעיל שישה C-295
- הרפובליקה הצ'כית - חיל האוויר הצ'כי הורה מפעיל ארבע C-295.
- אקוודור - חיל האוויר של אקוודור מפעיל שלושה מטוסים.
- מצרים - חיל האוויר המצרי מפעיל 16 C-295 מתוך 24 שהוזמנו נכון לאוגוסט 2015.
- פינלנד - חיל האוויר הפיני מפעיל שלושה-295, קיימת אפשרות לעוד ארבעה מטוסים נוספים.
- גאנה - חיל האוויר הגנאי מפעיל שני C-295 והזמין אחד נוסף.
- הודו - חיל האוויר ההודי יהיה הפעלת 56 C-295.
- אינדונזיה - חיל האוויר האינדונזי מפעיל שמונה C295-W וC295 אחד.
- ירדן - חיל האוויר המלכותי הירדני מפעיל שני C-295 והזמין שניים נוספים נכון לאוגוסט 2015.
- קזחסטן - חיל האוויר של קזחסטן מפעיל ארבעה C-295
- מקסיקו - חיל האוויר המקסיקני מפעיל עשרה C-295M וחמש C-295W. הצי המקסיקני מפעיל ארבעה C-295M ושני C-295W.
- עומאן - חיל האוויר המלכותי של עומאן מפעיל שישה C-295 והזמין שניים נוספים נכון לאוגוסט 2015.
- פיליפינים - חיל האוויר הפיליפיני מפעיל שלושה מטוסי C-295M
- פולין - חיל האוויר הפולני קיבל 17 מטוסי C-295. מטוס אחד התרסק ב-24 בינואר 2008, 16 נוספים נמצאים בשירות. פולין הייתה הלקוח הזר הראשון.
- פורטוגל - חיל האוויר הפורטוגלי מפעיל 12 מטוסי C-295.
- ספרד - חיל האוויר הספרדי מפעיל 13 C-295
- אוזבקיסטן - חיל האוויר האוזבקי הזמין מספר לא ידוע של מטוסי C295W.
- וייטנאם - חיל האוויר של וייטנאם מפעיל שלושה מטוסי C-295.
מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צוות מפעיל: שניים
- תכולה: 71 חיילים
- מטען ייעודי: 9,250 ק"ג
- אורך: 24.50 מ'
- מוטת כנפיים: 25.81 מ'
- גובה: 8.60 מ'
- שטח כנף: 59 מ"ר
- מקסימום משקל בהמראה: 23,200 ק"ג
- מנוע: שני מנועי שישה להבים 1972 כ"ס כל אחד
ביצועים:
- מהירות מרבית: 576 קמ"ש
- מהירות שיוט: 480 קמ"ש
- טווח: 4,600 ק"מ, עם 3,000 ק"ג מטען
- מגוון מעבורת: 5,400 ק"מ
- מקסימום גובה: 9,100 מ'
- בטווח המראה: 670 מטר
- נחיתה בטווח: 320 מטר
