סודיום בנזואט
 | |
|
| |
| שם סיסטמטי | Sodium benzoate |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₇H₅NaO₂  |
| מסה מולרית | 144.11 גרם/מול |
| מראה | מוצק גבישי לבן |
| מספר CAS | 532-32-1 |
| צפיפות | 1.44 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| מסיסות | מסיס במים |
| טמפרטורת היתוך |
410 °C 683.15 K |
  | |
סודיום בנזואט הוא חומר משמר שנוסחתו הכימית C6H5COONa. כתוסף מזון הוא מסומן כ-E211.
החומר הוא מלח של חומצה בנזואית המסיס במים, ניתן לייצרו באמצעות ריאקציה בין נתרן הידרוקסידי וחומצה בנזואית (C6H5COOH).
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סודיום בנזואט הוא חומר משמר נפוץ למדי בתעשיית המזון. החומר מדכא התפתחות של בקטריות במזון וכן מונע צמיחת פטריות (Fungistatic). החומר אפקטיבי רק בתנאי חומציות גבוהה (pH < 3.5), אך מרבית מוצרי המזון והמשקאות עונים לדרישות אלה.
סודיום בנזואט מצוי במשקאות מוגזים, בריבות, ברטבים, במיצים ובחמוצים שונים כמו גם במוצרי הגיינה אישיים כגון משחות שיניים ואחרים.
סודיום בנזואט בטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סודיום בנזואט ניתן למצוא בכמויות קטנות בחמוציות ובסוגים שונים של פירות הניתנים לייבוש, כגון שזיפים ותפוחים, וכן תבלינים כגון קינמון.
סכנות בריאותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סודיום בנזואט הוא חומר שנוי במחלוקת; הסכנות הבריאותיות הטמונות בו אינן חד-משמעיות, אולם מספר מחקרים מצביעים על מגמה המוכיחה כי סודיום בנזואט עלול לגרום לבעיות ב-DNA האנושי, כמו גם נזקים שונים למערכת העצבים ובמקרים קיצוניים אף לסוגים מסוימים של סרטן[1]. רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) מאפשרת שימוש של עד 0.1% ממסת המוצר בחומר בכל סוג מזון או משקה, פרט למוצרים בהם נמצא החומר באופן טבעי, כך שבמיץ חמוציות, למשל, עשויות להיות כמויות גדולות יותר מהמקובל. "התוכנית הבינלאומית לבטיחות מחומרים" (The International Programme on Chemical Safety) ממליצה על כמות של עד 825 מ"ג ביום לכל ק"ג ממשקל הגוף[2]. במחקר בו נבדקה השפעת תערובות צבעי מאכל ותוספי מזון ובהם סודיום בנזואט על התנהגות של ילדים נמצאה עליה מובהקת בתסמינים של היפראקטיביות אצל ילדים ששתו מיץ המכיל 45 מ"ג סודיום בנזואט (בתערובת עם חומרים אחרים) לעומת ילדים ששתו מיץ "פלצבו" ללא תוספים[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סודיום בנזואט - דו"ח בריאות
- יעל גרוס, מי ישמור אותנו מפני E-211?, באתר nrg, 21 ביוני 2007
- דפנה ורדי, המשקה קל, הנזק כבד, באתר nrg, 28 במאי 2007
- מחקר על צבעי מאכל מלאכותיים וחומרים משמרים שנעשה בממלכה המאוחדת (באנגלית)