לדלג לתוכן

מיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיץ תפוזים

מיץ הוא משקה המופק מהוצאת הנוזלים הטבעיים שבתוך ירקות ופירות.

בישראל שכיחים מאוד מיצים כגון מיץ תפוחים, מיץ תפוזים, מיץ ענבים, לימונדה ומיץ אשכוליות. במדינות רבות מקובל גם לשתות מיץ חמוציות, מיץ שזיפים, ומיץ עגבניות. כמו כן מקובל לשלב במיץ מספר זני פירות. תערובת מקובלת בארצות הברית למשל היא תפוח ודובדבנים שחורים.

מיצים רבים נחשבים כבעלי סגולות רפואיות: מיץ תפוחים, למשל, מכיל כמות גדולה של ויטמין C, ומיץ שזיפים נחשב כמקל על פעילות מערכת העיכול.

בארים למיצים הפכו שכיחים בעולם המערבי בעשרות השנים האחרונות. בבארים כאלו נמכרים מיצי פירות טריים המוכנים במקום, אשר משמרים את ערכו התזונתי של הפרי. ההנחה שמיץ טרי הוא בריא יותר מתבססת על הטיעון שמרגע הסחיטה, מגיבים נוגדי החימצון שלו עם רדיקלים חופשיים של חמצן, ומאבדים במהרה מערכם התזונתי.

באנגליה, המונח "מיץ פירות" משמש רק לתיאור מיץ שיוצר מן הפרי בלבד, ללא תוספת חומרים מלאכותיים. תקנות בנושא מפורסמות על ידי הממשלה.

צריכת מיץ פירות באירופה, באוסטרליה, בניו זילנד ובארצות הברית גדלה בסוף המאה ה-20, קרוב לוודאי בשל תפיסה ציבורית של מיצים כמקור טבעי ובריא של מרכיבים מזינים ובשל עניין ציבורי גואה בנושאי בריאות.

דוכן של מיצי פירות בשוק בנצרת 2016

הסימונים על גבי מיצי פירות עשויים להיות מטעים. "ללא תוספת סוכר" הוא צירוף שכיח בתוויות המיצים, אולם המוצרים לרוב עשויים מ"תרכיזים משוחזרים" שמתנהגים בדומה לסוכרים.[דרושה הבהרה] לצרכן קשה לדעת במקרה שכזה מה היו מרכיבי התרכיזים.[1]

כשהמיץ משווק בצורתו המרוכזת, יש להוסיף מים, על מנת להחזיר את הנוזל למצבו המקורי (בדרך כלל יש לתרכיזים טעם שונה מאוד ממיץ מאותו מקור כשהוא סחוט טרי). אין לבלבל בין מיץ לבין מחית, שהיא לרוב מיץ מלאכותי שיש לדלל במים. שיטות שכיחות לשימור ועיבוד של מיצי פירות כוללות אידוי וייבוש בהתזה.

המיץ שכיח גם במתכוני בישול רבים סביב העולם. לדוגמה, מיץ לימון מסייע בהוספת טעם חמוץ או מריר למאכלים.

השפעות בריאותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריכה בלתי-מספקת של ירקות ופירות היא גורם מחלה נפוץ בבני-אדם, שצריכת מיץ, ובייחוד סחוט וטרי ("100%"), עשויה לחפות עליו, לפחות באופן חלקי. למרות זאת, תרומת המיץ הטבעי לבריאות עדיין שנוייה במחלוקת בתחום התזונה, בעיקר משום שיחסית לירקות מהם נסחט, הוא עני יותר בסיבים תזונתיים ובתאית, ועתיר חד סוכרים. מחקר סקירה ומטא-אנליזה מעודכן[2] של מדעני תזונה מאוניברסיטת ניוקאסל (אוסטרליה)(University of Newcastle (Australia)) סקר וניתח מחדש נתונים ממחקרים סטטיסטיים רבים ומגוונים שפורסמו בספרות הרפואית והמדעית בשנים האחרונות, תוך הפעלת סף קבלה מחמיר, ובייחוד העדפה של מחקרי מטא-אנליזה אחרים[א], מחקרי עוקבה, מבוקרי הקצאה אקראית ואף מחקרים שכללו התערבות ניסויית פעילה, לתקופות שבין מספר ימים למספר שנים. מחקרים אלו בדקו שתיית מיצי פירות טריים מסוגים מגוונים (למשל תפוזים, אשכוליות, תערובות שונות) בכמויות של 50 מיליליטר עד 1.2 ליטר ביום. בין ממצאי המחקר:

  • רק כ-20% מן המחקרים שהתקבלו מצאו יתרונות בריאותיים לשתיית מיץ פירות 100%: 4 מטא-אנליזות מצאו השפעה מיטיבה על לחץ דם, 2 על תפקודים אחרים של כלי הדם והלב, 3 על דלקת, ואחד להפחתת תמותה משבץ מוחי.
  • לעומתם, פחות מ-6% ממחקרי המטא-אנליזה דיווחו דווקא על סיכונים בריאותיים: אחד על שיעור תמותה ממחלות דם ולב, אחד על סרטן הערמונית (בגברים), ואחד לסוכרת מסוג 2.
  • רובם הגדול של המחקרים (כ-80%) לא מצאו השפעה בריאותית מובהקת, לטובה או לרעה, לשתייה יומית של מיץ פירות 100%.

המחקר הסיק שיש עדיין ראיות להשפעות בריאותיות מסוימות של צריכת מיץ פירות טבעי, לטובה יותר מאשר לרעה, ואף כי יש מקום לזהירות לגבי קבוצות סיכון מסוימות, עדיין אין די ראיות כדי להפסיק להמליץ על שתיית מיץ פירות טבעי בהנחיות תזונה ודיאטה.

המחקר של אוניברסיטת ניוקאסל גם לא עסק כלל בהשפעתם של מיצי ירקות שונים, כגון מיץ גזר או מיץ עגבניות, שכן אף לא אחד מן המחקרים שבדקו אותם עבר את סף הקבלה המחמיר שלו. מיצי ירקות שונים עשויים להיות בעלי השפעה בריאותית עדיפה על מיצי פירות, אבל הם גם פחות פופולרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תוך סינון כפילויות של אותם נבדקים ביותר מאשר מטא-אנליזה אחת

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Offline Maintenance, www.foodstandards.gov.au
  2. ^ Emma L Beckett et al, Health effects of drinking 100% juice: an umbrella review of systematic reviews with meta-analyses Open Access, Nutrition Reviews 83, 2025, עמ' e722–e735