E-7 ודג'טייל

**E-7 ודג'טייל**
**Boeing 737 AEW&C** E-7 Wedgetail
	E-7 ודג'טייל של חיל האוויר של הרפובליקה של קוריאה
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס שליטה ובקרה
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	בואינג
טיסת בכורה	2004
תקופת שירות	נובמבר 2012 – הווה (כ־11 שנים)
צוות	טיסה: 2 משימה: 6–12
יחידות שיוצרו	14
משתמש ראשי	חיל האוויר האוסטרלי
משתמשים משניים	חיל האוויר הטורקי; חיל האוויר הדרום קרואני; חיל האוויר המלכותי;
אורך	33.6 מטר
גובה	12.5 מטר
מוטת כנפיים	35.8 מטר
שטח כנפיים	980 מ"ר
משקל ריק	46,606 ק"ג
משקל המראה מרבי	77,600 ק"ג
מהירות שיוט	853 קמ"ש
טווח טיסה מרבי	6,500 ק"מ
סייג רום	41,000 רגל
דחף	242kN
מטען ייעודי	רדאר מערך סרוק אלקטרוני פעיל מרובה תפקידים של נורת'רופ גראמן
	2 × CFM International CFM56-7B27A טורבומאנסי

E-7 ודג'טייל (737 AEW&C) הוא מטוס בקרה אווירית דו-מנועי מוטס המבוסס על בואינג 737. הוא קטן יותר מבואינג E-3 סנטרי מבוסס על ה-707, ויש לו אנטנת מכ"ם קבועה ומערך של מכ"מי סרוקה אלקטרונית במקום אנטנת סיבובית.

פיתוח ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא תוכנן עבור חיל האוויר המלכותי האוסטרלי תחת "פרויקט ודג'טייל" וסומן E-7A ודג'טייל. בשנת 1999, אוסטרליה העניקה לבואינג חוזה לאספקת ארבעה מטוסי AEW&C עם אופציות לשלושה מטוסים נוספים.

ה-737 AEW&C דומה ל-737-700ER. הוא משתמש במכ"ם MESA. ה-AEW ומכ"ם המעקב הסרוקים אלקטרונית ממוקם על סנפיר גב על גבי גוף המטוס, המכונה "כובע העליון", ומיועד להיות עם שפעה אווירודינמית מינימלית. המכ"ם מסוגל לבצע בו-זמנית חיפוש אוויר וימי, בקרת אש ומעקב אחרי מטרות; עם טווח מרבי של למעלה מ-600 ק"מ.

שינויים אחרים כוללים סנפירי גחון כדי לאזן את המכ"ם ואמצעי נגד טילים נגד מטוסים המותקן על האף, קצות הכנפיים והזנב. תדלוק בטיסה מתבצע באמצעות כלי קיבול על גבי גוף המטוס הקדמי. תא הנוסעים כולל שמונה עמדות מפעילים עם מקום לארבעה נוספות.