הצגת המקור של הדף "FATF"

{{לעדכן|כל הערך=כן|נושא=מדעי החברה
}}
{{ארגון
| סמל = [[קובץ:Financial Action Task Force Logo.png|לוגו הארגון]]
}}
'''FATF''' ([[ראשי תיבות]] ב[[אנגלית]] של '''Financial Action Task Force''') הוא גוף בין-ממשלתי שהוקם בשנת [[1989]] על ידי מדינות ה-[[ארגון המדינות המתועשות|G7]]. זהו כוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק ב[[הלבנת הון]] ו[[מימון טרור]], ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית. הוא מוגדר כ"גוף מתווה מדיניות" (policy making body) לקידום המדיניות בנושא מאבק בהלבנת הון ובכספי טרור. הארגון קובע את הסטנדרטים הבינלאומיים העולמיים המחייבים בתחום.

הארגון מפרסם המלצות לקידום הנושא ומפעיל לחץ פוליטי שמביא את מקבלי ההחלטות במדינות לתקן את חקיקתם בהתאם להמלצותיו. כמו כן הארגון מפקח על הפעלת החקיקה וההליכים לטיפול בהלבנת הון במדינות בעולם, עוקב אחר התפתחות הטכניקות להלבנת הון ולמימון טרור, תוך עדכון ההמלצות לטיפול בהן. ארגון ה-FATF פועל ליד ארגון ה-[[OECD]] בפריז ומהווה מעין שלוחה שלו. בדיוני ה-FATF משתתפים כמשקיפים נציגי [[הבנק העולמי]], [[קרן המטבע הבינלאומית]], [[ארגון האומות המאוחדות]], ארגון המכס העולמי, ה-OECD, גופים פיננסיים חשובים של [[האיחוד האירופי]], כגון [[הבנק האירופי המרכזי]] ECB וה[[יורופול]] וכן נציגי מדינה משקיפה אחת – [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. נכון לשנת 2014 חברים בגוף זה 34 מדינות ושני ארגונים אזוריים: [[האיחוד האירופי]] ו[[מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ]].{{הערה|[http://www.fatf-gafi.org/media/fatf/documents/brochuresannualreports/Introduction%20to%20the%20FATF.pdf An introduction to the FATF and its work]}}

==ההיסטוריה של FATF==
בתגובה לחשש הגובר בעולם מפני תופעות הולכות וגוברות של הלבנת הון, התכנסה ב[[פריז]] בשנת [[1989]] ועידת פיסגה של ה-G-7, לאור גילויי האיום העומד בפתחה של המערכת הבנקאית העולמית החליטו ראשי המדינות של ה־G-7 ונשיא [[האיחוד האירופי]] לייסד כוח משימה מיוחד שימנה את שבע המדינות של הארגון, האיחוד האירופי ושמונה מדינות נוספות. על כוח המשימה הוטלה האחריות לבדוק את הטכניקות שמשתמשים בהן בעולם להלבנת ההון ואת המגמות בתחום זה. כמו כן גם להעריך את הפעולות שכבר נעשו ברמת הארגונים הבינלאומיים וקביעת אמצעים שיש לבצעם כדי להתמודד עם הבעיה.

באפריל [[1990]] פחות משנה לאחר יסודו, פרסם הארגון [[דין וחשבון (מסמך)|דין וחשבון]] שכלל מערכת של 40 המלצות שספקו תוכנית מקפת אודות הפעולות שנדרשות למלחמה בהלבנת הכספים. בשנת [[2001]], עקב התפתחות התקנים, נוספה למשימות הארגון גם המלחמה במימון הטרור. לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]], אשר הארגון בחודש אוקטובר 2001 המלצה תשיעית (SR VIII) נוספת, שמכוננת באופן ייחודי לארגונים שלא למטרות רווחי{{הערה|[http://www.fatf-gafi.org/media/fatf/documents/recommendations/11%20FATF%20SRIX%20BPP%20SRVIII%20October%202003%20-%20COVER%202012.pdf International Best Practices Combating the Abuse of Non-Profit Organisations.]}} המלצה זו ביחד עם שמונה ההמלצות הקודמות, עוסקות בנושא מימון הטרור{{הערה|FATF 2009 Annual Report, supra note 8, at 6}}. הטכניקות המתמשכות של זיהוי האמצעים להלבנת כספים הביאו בשנת [[2003]] את FATF, לעדכן באופן מקיף את התקנים שלו. בשנת [[2004]] פרסם הארגון את תשע ההמלצות המיוחדות שמחזקות את 40 הסטנדרטים הבינלאומיים הקודמים שלו במאבק בהלבנת ההון וכל התקנות האלה נקראות מעתה 40+9 ההמלצות{{הערה|[http://accountinghistory.blogspot.co.il/2011/07/history-of-fatf-1990-2010.html History of the FATF 1990-2010]}}.

==ארבעים ההמלצות כנגד הלבנת הון ותשע ההמלצות למלחמה במימון הטרור (40+9)==
המלצות FATF הן בבחינת "חוק רך", כלומר, הצהרות והמלצות בעלות אופי לא מחייב, אך בעלות חשיבות כקובעות קווי מדיניות ומקור לפיתוח כלים משפטיים חזקים יותר בעתיד בצורת אמנות או משפט מנהגי{{הערה|(Andrew T. Guzman and Timothy Meyer, International Common Law: The Soft Law of International Tribunals, 9 Chi. J. Int’l L. 515 (2009}}.

חלוקת ההמלצות היא כדלהלן: 40 המלצות עוסקות בהלבנת הון, הדיון בהן וההסברים מכילים כ־25 דפים{{הערה|[http://elibrary.law.psu.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1019&context=fac_works An Introduction to the Financial Action Task Force and its 2008 Lawyer Guidance, Laurel S. Terry, (Appendix C)]}}. תשע ההמלצות האחרות עוסקות במימון הטרור.

ההמלצות מכוונות למספר גופים המכונים "שומרי- סף"{{הערה|[http://www.venable.com/files/Publication/395df898-65c3-4f57-99e0-bcf791f482c0/Presentation/PublicationAttachment/584438aa-cd5e-47bc-a6c2-c0a544e7f61d/Gatekeeper.pdf GUARDIANS AT THE GATE: THE GATEKEEPER INITIATIVE AND THE ISK-BASED APPROACH FOR TRANSACTIONAL LAWYERS Kevin L. Shepherd ]}}. במקום להתמקד ישירות בעבריינים העוסקים בהלבנת הון או במימון הטרור, ההמלצות מכוונות כלפי מי שהם בעמדה של קידום או מניעת מעשי העבריינות האלה, שהארגון מכנה אותם שומרי הסף. הכוונה היא ל[[עורך דין|עורכי דין]], [[רואה חשבון|רואי חשבון]], [[תיווך נדל"ן|סוכני נדל"ן]], סוחרים וספקים של מתכות יקרות, יהלומים, בתי הימורים ואחרים. הם מוגדרים בהמלצות 40+9, כגופים העוסקים בגיוס הכספים ואנשי המקצוע בתחום הקשור לפעילויות אלה{{הערה|. Id. at para 12; Shepherd, Gatekeepers, supra note 2, at n. 15}}.

ההמלצות כוללות בין היתר דרישות הקשורות לתכנון מדוקדק של פעילויות החברות של הלקוחות, ניהול רשומות ומחויבות לדווח על העברות כספים חשודות, זאת מבלי לתת מידע אישי אודות על הלקוחות או אנשי המקצוע. ניהול הרשומות נעשה כדי להקל על הרשויות הממשלתיות לבחון, לבדוק ולתבוע גופים וחברות על הפרות החוק. כפי שאפשר להבין כמה מהמלצות אלו עוררו התנגדות קשה בייחוד החובה לדווח על העברות כספים חשודות וכן החובה לא "להדליף" ללקוחות החשודים על הדיווח שנעשה לשלטונות{{הערה|[http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=27338&catId=287 הלשכה תיאבק בהצעות לחקיקה שתחייב עורכי דין לדווח על לקוחותיהם]|כיוון=ימין}}{{הערה|{{גלובס|דורון גולדברשט|פגיעה בחיסיון|1000966166|24 באוגוסט 2014}}|כיוון=ימין}}.

המלצות מספר 1 עד 3 נותנות קישורים לשורה של אמנות בינלאומיות מהן ניתן ללמוד על הגדרות והמאפיינים, ומהן העבירות שייכללו בתחום הלבנת ההון. המלצות אלה גם מנחות את המדינות לגבי חומרת העבירות שייכללו בחקיקה וההתייחסות המומלצת אליהן. המלצות מספר 17 עד 20 מסמיכות את המדינות לדאוג לקיומן ולאכיפתן של סנקציות בתחום הפלילי, האזרחי והמנהלי שיוחלו כנגד אנשים וישויות משפטיות אשר אינם מצייתים להוראותיהן. בתחום הדיווח על עסקאות חשודות עוסקות המלצות מספר 13 עד מספר 16 של ה-FATF. המלצה 13 קובעת, כי יש לחייב באמצעות הדין המדינתי מוסד פיננסי, החושד בקיומה של עסקת הלבנת הון או טרור לדווח מיידית לישות הרלוונטית במדינתו. המלצה מספר 14 דורשת להגן משפטית על מוסד פיננסי כזה, מנהליו ועובדיו בגין גילוי המידע, ולאסור עליהם בחוק לגלות כי גילו את המידע לרשות הרלוונטית. המלצה מספר 15 מחייבת מוסדות פיננסיים לפתח תוכניות למלחמה בהלבנת הון ובכספי טרור. המלצה 16 מרחיבה את תחולת ההוראות הקודמות גם לגורמים האחרים החייבים בגילוי המידע, ובהם עורכי דין ונוטריונים, עצמאים בעלי מקצועות משפטיים אחרים ורואי חשבון, סוחרים במתכות יקרות ובאבנים יקרות, נאמנויות וספקי שירותים לחברות. ההמלצה 12 (d) עוסקת בחמישה תחומי פעילות:
* קניה ומכירה של [[מקרקעין|נכסי דלא ניידי]].
* ניהול כספי לקוחות, [[נייר ערך|ניירות ערך]] והשקעות אחרות.
* ניהול חשבונות בנק חסכונות או ניירות ערך ו[[איגרת חוב|איגרות חוב]].
* ארגון תרומות ליסוד וניהול של חברות.
* יצירה והפעלה או ניהול של מוסד רשום או קניה ומכירה או הסדר של ישויות עסקיות.
עם זאת מודגש, כי עורכי דין, נוטריונים, עצמאים בעלי מקצועות משפטיים ורואי חשבון עצמאים אינם מחויבים לדווח על עסקה בנסיבות שבהן הם כפופים לחובת סודיות מקצועית או שעומדת להם זכות חוקית מקצועית (legal professional privilege) שלא לגלות את המידע.
האמצעים לאכיפת ההמלצות מחולקים לארבע קטגוריות:
* מערכת חוקית.
* אמצעים שיש לנקוט על ידי ארגונים כספיים ארגונים ועסקים שאינם למטרות רווח למנוע הלבנת כסף ומימון טרור.
* אמצעים מוסדיים ואחרים הדרושים למלחמה בהלבנת הון ומימון הטרור.
* שיתוף בינלאומי{{הערה|[http://www.fatf-gafi.org/media/fatf/documents/reports/ML%20and%20TF%20in%20the%20Securities%20Sector.pdf Money Laundering and Terrorist Financing in the Securities Sector October 2009]}}{{הערה|[http://www.fatf-gafi.org/media/fatf/documents/recommendations/pdf/ THE FATF RECOMMENDATIONS FEBRUARY 2012]}},
תשע ההמלצות שנוספו על ידי ה-FATF עד שנת 2003 לארבעים הקיימות, מוסיפות למסגרות של הטיפול בעבירות הלבנת ההון גם את המסגרות של טיפול בכספי טרור, ומחילות לגבי כספים אלה את חובות הגילוי והענישה הפלילית כפי שהוגדרו לגבי עבירות הלבנת הון{{הערה|[http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=42341&catId=287 לגלות או לא לגלות? על דילמת גילוי המידע בידי בעלי מקצועות חופשיים במקרי חשד להלבנת הון]|כיוון=ימין}}.

התיקונים האחרונים שנוספו להמלצות (פרסום 2012) כוללים: פרק בנושא גישה מבוססת סיכון (Risk-Based Approach) ובו התייחסות להגדרת הנושא באופן רשמי ורחב יותר וכן מתן הסברים לגבי השאלה איך גישה מבוססת סיכון תשפיע על יישומן של המלצות קונקרטיות מתוך 40 המלצות ה-FATF. ארגון ה-FATF ממליץ למדינות לבצע [[סקר סיכונים]] מקומי וכן להנחות מוסדות פיננסיים בתחומה של כל מדינה באשר לסיכונים הקיימים. כמו כן, ממליץ הארגון להבדיל בין לקוחות ושירותים בסיכון גבוה ובין לקוחות ושירותים בסיכון נמוך יותר, כאשר לגבי כל דרגת סיכון יומלץ לנקוט באמצעי "הכר את הלקוח" שונים. הארגון ממליץ על חובת בדיקה של העברות אלקטרוניות מול רשימות טרור ורשימות סנקציות, וזאת על מנת לעמוד בהוראות [[האומות המאוחדות|האו"ם]]. הארגון מבקש לקבל חוות דעת מהמדינות וממוסדות פיננסיים באשר לשאלה האם המוסדות יחויבו לסרוק שמות מול רשימות בכל מקרה ובכל שלב של שרשרת התשלומים (וגם במקרה שהם מתפקדים כגורם ביניים), מה יעשו המוסדות במקרה של זיהוי חיובי מול רשימה, ואיך על מוסד פיננסי להגיב במקרה של מידע חסר{{הערה|[http://www.amnet.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=943&Itemid=90 מניעת הלבנת הון ומימון טרור]|כיוון=ימין}}.

==המדינות החברות בארגון==
{{טורים|
* {{דגל|ארגנטינה||+}}
* {{דגל|אוסטרליה||+}}
* {{דגל|אוסטריה||+}}
* {{דגל|איסלנד||+}}
* {{דגל|איטליה||+}}
* {{דגל|ארצות הברית||+}}
* {{דגל|אירלנד||+}}
* {{דגל|בלגיה||+}}
* {{דגל|ברזיל||+}}
* {{דגל|בריטניה||+}}
* {{דגל|גרמניה||+}}
* {{דגל|דנמרק||+}}
* {{דגל|דרום אפריקה||+}}
* {{דגל|הודו||+}}
* {{דגל|הולנד||+}}
* {{דגל|הונג קונג||+}}
* {{דגל|טורקיה||+}}
* {{דגל|יוון||+}}
* {{דגל|יפן||+}}
* {{דגל|ישראל||+}}
* {{דגל|לוקסמבורג||+}}
* {{דגל|מקסיקו||+}}
* {{דגל|נורווגיה||+}}
* {{דגל|ניו זילנד||+}}
* {{דגל|הרפובליקה העממית של סין||+}}
* {{דגל|סינגפור||+}}
* {{דגל|ספרד||+}}
* {{דגל|פינלנד||+}}
* {{דגל|פורטוגל||+}}
* {{דגל|קוריאה הדרומית||+}}
* {{דגל|קנדה||+}}
* {{דגל|צרפת||+}}
* {{דגל|רוסיה||+}}
* {{דגל|שווייץ||+}}
* {{דגל|שוודיה||+}}
* {{דגל|האיחוד האירופי||+}}
* {{דגל|מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ||+}}
}}

בשנת 2014 החליט הארגון ש[[ישראל]] תוכל להצטרף כחברה מן המניין, בכפוף לעמידתה בהצלחה בביקורת בינלאומית של הארגון בישראל בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור{{הערה|{{כלכליסט|תומר גנון|המאבק בהלבנת הון: ישראל צפויה להצטרף לארגון ה-FATF|3639259|26 באוגוסט 2014}}|כיוון=ימין}}. בדצמבר 2018 התקבלה ישראל לארגון.{{הערה|{{גלובס|חן מענית|ישראל התקבלה לארגון FATF שמוביל את המאבק במימון טרור|1001264076|10 בדצמבר 2018}}}}

== שיתופי פעולה ==
מספר ארגונים בינלאומיים נוספים עובדים בשיתוף פעולה עם ארגון ה-FATF:
{{ltr|
* The Asia/Pacific Group on Money Laundering (APG){{הערה|[http://www.apgml.org/ APG]}}
*Caribbean Financial Action Task Force (CFATF) ){{הערה|[https://www.cfatf-gafic.org cfatf]}}
* The Council of Europe (MONEYVAL) ){{הערה|[http://www.coe.int/t/dghl/monitoring/moneyval/ MONEYVAL]}}
* The Financial Action Task Force on Money Laundering in South America (GAFISUD) ){{הערה|[http://www.gafisud.info/eng-index.php GAFISUD]}}
* Middle East and North Africa Financial Action Task Force (MENAFATF) ){{הערה|[http://www.menafatf.org/ MENAFATE]}}
* Eurasian Group (EAG) ){{הערה|[http://www.eurasiangroup.org/ EAG]}}
* Eastern and Southern Africa Anti-Money Laundering Group (ESAAMLG) ){{הערה|[http://www.esaamlg.org/ ESAAMLG]}}
* Intergovernmental Action Group against Money-Laundering in West Africa (GIABA)){{הערה|[http://web.giaba.org/ GIABA]}}
}}

==לקריאה נוספת==
* המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור, יאיר דגן, הוצאת רונן

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.fatf-gafi.org/ FATF דף הבית]
* [https://web.archive.org/web/20100507021355/http://www.eurasiangroup.org/en/fsrb.html מבנה ארגון FATF]
* [http://index.justice.gov.il/Units/HalbantHon/Pages/default.aspx הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור]
* [https://web.archive.org/web/20140914134851/http://www.mishpatim.gov.il/Units/HalbantHon/docs/meida3.doc מידע הון גיליון מספר 3 2003]
* [http://issuu.com/fatf/docs/20_years_of_recommendations/17?e=2854558/2616624 עשרים שנות המלצה]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ארגונים בין-לאומיים]]
[[קטגוריה:ארגוני מאבק במימון טרור]]
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
[[קטגוריה:ארגוני כלכלה בין-לאומיים]]
[[קטגוריה:הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]]