FG42

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
FG42
FG42.jpg
מידע כללי
סוג רובה אוטומטי
נגזרות מקלע M60
תכנון 1942 - 1941
מדינה מייצרת גרמניה הנאצית (1935-1945)גרמניה הנאצית (1935-1945) גרמניה הנאצית
יצרן ריינמטאל, Krieghoff עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות שירות 1945 - 1942[1]
מלחמות מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידות שיוצרו כ-6,000
מידע טכני
קליבר
פעולה גז, בריח מסתובב
הזנה מחסנית חיצונית של 10\20 כדורים
כוונות כוונת ברזל
אורך כולל 94.5 סנטימטר
אורך קנה 50 סנטימטר
משקל ריק 4.2 ק"ג
קצב אש 900
מהירות לוע 740 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 600 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ה-FG42 (בשמו המלא: Fallschirmjägergewehr 42; בגרמנית "רובה צנחנים") היה רובה אוטומטי שיוצר על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, לשימוש ועל פי צורכי כוחות הפאלשירמייגר (צנחנים) הגרמניים.

הנשק נודע בכוח האש שלו, במשקלו הקל ובצורתו הקטנה מה-Kar98k הסטנדרטי. ה-FG42 נחשב לאחד מהרובים המתקדמים במלחמת העולם השנייה, מאחר ששילב בין כוח האש של תת-מקלע או מקלע קל עם הדיוק של רובה בריחי. למרות זאת, הוא אומץ רק על ידי כוחות הצנחנים הגרמנים, והופיע בשלבי המלחמה האחרונים, כך שתרומתו הייתה קטנה יחסית.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך לפיתוח נשק קל סטנדרטי לכוחות הפלשירמיאגר הגרמניים נולד לאחר כישלון הצניחות המבצעיות במהלך הקרב על כרתים במאי 1941. במהלך הקרב הכוחות צנחו עם אקדחים ורימונים בלבד, בעוד שרובים, תת-מקלעים ומקלעים הוצנחו בחבילות נפרדות - שיטה זו הייתה בעייתית, שכן צנחנים רבים נאלצו להשיב באש כנגד עמדות בריטיות לפני שהצליחו לחבור לכלי הנשק שלהם.

כחלק מהפקת הלקחים מהצניחה בכרתים, הלופטוואפה ומשרד התעופה גיבשו רשימת דרישות לנשק החדש. אלו כללו מצב אש סלקטיבי (ירי בודד ואוטומטי), במשקל דומה ל-Kar98k, באורך שלא יעלה על 100ס"מ, עם מחסנית בעלת 10 או 20 כדורים, בעל רומה רימונים וכמו כן שיתאים לקליבר 56 ‏X ‏7.92מ"מ (מאוזר). הלופטאוופה ביקש למעשה נשק קל דומה ל-Kar98k הבריחי, אך עם תוספת של ירי אוטומטי על בסיס מחסנית - בכך הנשק החדש ישמש נק"ל סדיר לכוחות עם אש מדויקת אך גם יחליף את הצורך בתת-מקלעים ומקלעים קלים. אגף החימוש של הצבא (HWaA) היה עסוק בפיתוחים אחרים לכן צוות מהנדסים בלופטוואפה לקח על עצמו את פיתוח הנשק בהוראתו של מפקד הלופטוואפה הרמן גרינג - למרות התנגדותו של היטלר.

מספר אבות טיפוס השתתפו במכרז ולבסוף באמצע 1942 נבחר הדגם של חברת ריינמטל-בורסיג שקיבל את הכינוי 'Gerät 450' ('מכשיר 450') או 'דגם A'. לאחר מספר חודשי פיתוח ותיקונים לעיצוב הנשק, לקראת סוף 1942 הוא אושר וקיבל את השם FG 42 ('רובה צנחנים 42' - על שם שנת כניסתו לשירות). בתחילת 1943 הוזמנו 50 נשקים מריינמטל-בורסיג להמשך ניסויי שטח, לאחר מספר התאמות אחרונות - כולל שינוי המתכת ממנה יוצר הנשק למנגן - הוזמנו 3,000 נשקי FG 42 ראשונים שיועדו לחיילים בחזית. בספטמבר 1943 נעשה שימוש מבצעי ראשון ב-FG 42 במהלך פשיטת גראן סאסו בו כוחות אס אס ופלשירמיאגר שחררו את בניטו מוסוליני ממעצרו בהרי האפנינים, המבצע הוכתר בהצלחה למרות שלא התפתח קרב ולא נורתה ירייה אחת.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא FG42 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ה-FG42 המשיך לשרת במספרים מצומצים עד אמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 בידי כוחות צפון וייטנאם.
P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.