רובה בריחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צלף מתפעל רובה צלפים בריחי M40A3 הנמצא בשירות חיל הנחתים האמריקני. מנגנון הפעולה הבריחי מאפשר דיוק רב יותר.
רובה צלפים M24 SWS המבוסס על רמינגטון מודל 700 בריחי הוא רובה אמין ומדויק מאוד (דיוק של חצי דקת קשת).
הבארט MRAD הוא רובה צלפים מודרני ועדיין נותר נאמן למכלול הבריחי המאפשר דיוק גבוה (0.5–0.35 דקת קשת)

רובה בריחיאנגלית: Bolt-action rifle) הוא סוג של רובה שמנגנון הטעינה שלו ידני. כדי לרוקן את בית הבליעה על המפעיל למשוך בריח לאחור, וכדי לגרוף כדור ממחסנית הרובה לתוך בית הבליעה עליו לדחוף אותו קדימה. לפני הירי יש לנעול את הבריח למקומו מאחורי הכדור, כדי שיישאר שם ולא יזוז בעקבות רתע הירי.

מנגנון הפעולה הבריחי נמצא בשימוש גם באקדחים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלגולם הראשון, הייתה טעינת הרובים מתבצעת דרך קצה הקנה ממנו נורים הקליעים. המפעיל היה צריך לדחוס אבק שרפה בכמות מדודה לתוך הקנה ולדחוס אותו בעזרת חוטר, ולאחר מכן לדחוף את הקליע לקנה עד לתחילתו. אולם מתחילת המאה ה-19, החלו לייצר רובים בריחיים ונעשה בהם שימוש כרובי שירות בצבאות רבים בשתי מלחמות העולם. כבר באמצע מלחמת העולם השנייה התחילו הנאצים להשתמש בנשק שאינו בריחי (StG44) וכעבור זמן הוחלפו הרובים הבריחיים לגמרי על ידי רובים חצי-אוטומטיים, בהם טעינת הכדור הבא לאחר הירי מתבצעת בצורה אוטומטית, ורובים אוטומטיים, בהם מתאפשר אף ירי של צרור בלחיצת אחת על ההדק.

שימוש בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות הרובה הבריחי הם: אמינות ופשטות, דיוק פוטנציאלי ומשקל ועלות נמוכים. חסרונו הוא קצב האש, הנמוך יחסית לרובים בעלי מנגנון הפעלה מתקדם יותר. נתונים אלה הופכים את הרובה הבריחי למועדף כרובה צלפים: לציד, לצליפה צבאית ומשטרתית וכתחביב. רובי הצלפים הבריחיים נחשבים לרובי הצלפים המדויקים ביותר[1].

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובה הבריחי נטען מהקצה האחורי של הקנה. הבריח הוא חלק מרכזי במכלול שאחראי על דחיפת הכדור לבית הבליעה לשם ביצוע ירי. לפני הירי יש לשחרר את נעילת הבריח, לרוב על ידי סיבובו בעזרת ידית קטנה שמחוברת אליו, ולמשכו לאחור ולפנים כדי להכניס כדור ראשון לבית הבליעה. לאחר מכן נועלים את הבריח, באמצעות סיבוב הידית בחזרה לתוך חריץ ייעודי במעצה הנשק, על מנת שהגזים הנוצרים בעת הירי לא ייפלטו אחורה לכיוון היורה, אלא ינוצלו במלואם לדחיפת הקליע קדימה דרך הקנה מה שמגביר את מהירות הקליע וכתוצאה מכך את הדיוק בפגיעה במטרה[2].

לאחר הירי, מסובבים את הבריח כדי לשחרר את נעילתו, ומושכים אותו לאחור כדי לרוקן את בית הבליעה. לאחר מכן דוחפים אותו קדימה כדי לגרוף לבית הבליעה כדור מהמחסנית ולבצע ירי נוסף, ונועלים שוב את הבריח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רובה בריחי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]