Feminist: Stories from Women's Liberation

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Feminist: Stories from Women's Liberation
Feminist-stories-from-womens-liberation-movie-poster.jpg
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה מרץ 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.feministstories.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Feminist: Stories from Women's Liberation (פמיניסטית: סיפורים מתנועת שחרור הנשים) הוא סרט תיעודי משנת 2013 אשר נכתב ובוים על ידי ג'ניפר לי.[1]

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ארגון נשים עושות סרטים: "בנוי כמסע אישי של גילוי מחדש על ידי הבמאית ג'ניפר לי, הסרט הזה מביא לחיים את העשור הראשון המונומנטלי של הגל השני של הפמיניזם בבהירות רבה. המסלול מתחיל בהתעוררות המוקדמת של הפמיניזם בשנת 1963 ומסתיים בפריחתה המלאה של תנועה ב-1970—מן הדו"ח של הוועדה הנשיאותית על אפליה נרחבת נגד נשים והפרסום של 'המסתורין הנשי' של בטי פרידן ועד להשתלטות של פמיניסטיות רדיקליות על פסל החירות וקריאתה של פרידן לנשים לשבות למען השוויון.

שלושים וחמש מרואיינות מגוונות, החל מפעילות השטח ועד לדמויות מובילות כגון בטי פרידן, פרנסס מ. ביל, גלוריה סטיינם, רובין מורגן, Ti-גרייס אטקינסון ועוד, אשר משתפות זיכרונות מהתקופה, כמו גם בעיות ואתגרים שעדיין מהדהדים היום."[2]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאית ג'ניפר לי סיימה תואר בקולנוע ולימודי נשים בהמפשייר קולג' לפני שעבדה במחלקה הטכנית של האחים וורנר, סוני ו-Industrial Light & Magic.[3]

לי עבדה על הסרט "בחלקים" במשך תשע שנים תוך כדי עבודה במשרה מלאה.[4] היא שילבה קטעי ארכיון עם ראיונות,[2] כולל הקלטת ראיון הווידאו האחרון שערכה בטי פרידן.[5] ההפקה גייסה מימון של $12,000 דרך קמפיין Kickstarter, אך לדבריה של לי, "התקציב שלי היה 90% במימון עצמי".[6]

על חווית עשיית הסרט כתבה לי בטיים מגזין:

התחלתי לעשות את הסרט שלי "פמיניסטית" בשנת 2004 כסרט תיעודי רגיל על עובדות היסטוריות, אבל למדתי כל כך הרבה שסיימתי את הסרט בתור אדם אחר... הבנתי שאנו לא חוגגים את תנועת הנשים כפי שאנו חוגגים תנועות אחרות כי זה היה מורכב מידי - התנועה כללה סוגיות של מעמד, דת, גזע, ושפה, בין רבים אחרים... חשבתי שזה אולי יהיה קשה להוציא מזה הצלחות אינדיווידואליות כדי לכבדן. אך טעיתי: ככל שהמשכתי בעבודתי על הסרט מצאתי הרבה הצלחות קונקרטיות, כולל כאלה שנשמטו מספרי לימוד ואשר אינן זוכות לכבוד ציבורי.[6]

צאת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לי הביאה את הסרט לאסלאמאבאד, פקיסטן, שם הקרינה אותו בשלוש אוניברסיטאות, כולל את האוניברסיטה האסלאמית הבינלאומית של איסלאמאבאד.[7] הסרט גם הוקרן בפסטיבלי הסרטים בארצות הברית,[8] ובכנסים כולל בכנס הארגון נשים לאומי של 2014 ובכנס 20 השנה של ארגון Veteran American Feminists (פמיניסטיות אמריקאיות ותיקות).[9] הסרט מופץ על ידי נשים עושות סרטים.[2]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפרס הסרט התיעודי בטוב ביותר בפסטיבל סרטי הנשים הבינלאומי של לוס אנג'לס ב-2013, והיה בחירה רשמית של פסטיבל הסרטים של סינסינטי.[8][10]

בביקורת בעיתון Pasadena Weekly כתבה אלן סנורטלנד, "אם היה לי שרביט קסמים והייתי יכולה לדפוק לך על הראש בו, הייתי שולחת אותך להקרנה של סרט תיעודי שהלוואי והיה חובת צפייה בבתי הספר: הוא נקרא 'Feminist: Stories from Women's Liberation'".[11]

קמאלה לופז כתבה בביקורתה בהפינגטון פוסט: "לזכור וללמוד את הנשים אשר פרצו את המחסומים שלפנינו הוא לא רק הדבר הנכון לעשות; התעלמות מהשיעורים הקשים שהן למדו בעמל קשה היא מסוכנת לנו. עבור נשים אמריקאיות, האמנזיה השאננה שלנו היא פשוט רעל, וסרטה של לי הוא מנה בריאה של הנוגדן". היא הוסיפה שההיסטוריה של הגל השני של הפמיניזם "נפרש באופן יפהפה בסרט".[12]

הסרט גם זכה לשבחים בביקורת של גב' מגזין,[4] באתר של Psychology Today,[13] ועוד.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "About: Jennifer Lee". Feminist: Stories from Women's Liberation. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 "Feminist: Stories From Women's Liberation". Women Make Movies. 
  3. ^ De Santis, Solange (21 בפברואר 2014). "GMMP Ambassador: feminist filmmaker Jennifer Lee". World Association for Christian Communication. 
  4. ^ 4.0 4.1 Derr, Holly L. (3 בדצמבר 2013). "How Much Do You Know About "Women's Lib"?". Ms. Magazine Blog (Ms.). 
  5. ^ "Filmmaker with Staten Island connections to screen feminist documentary". SI Live (Staten Island Advance). 4 בדצמבר 2013. 
  6. ^ 6.0 6.1 Lee, Jennifer (12 ביוני 2014). "Feminism Has a Bra-Burning Myth Problem". Time. 
  7. ^ "Islamabad, Pakistan screening and video series". Feminist: Stories from Women's Liberation. 
  8. ^ 8.0 8.1 "WBAI-FM Program Highlight: Joy of Resistance Presents Feminist: Stories From Women's Liberation". WBAI. 
  9. ^ "Workshops & Feminist Flicks". National Organization for Women. 21 בפברואר 2014. אורכב מ-המקור ב-2014-12-04. 
  10. ^ Beck, Laura (1 באפריל 2013). "Righteous Feminist Documentary Wins Award at Film Fest". Jezebel (website). 
  11. ^ Snortland, Ellen (2 באוקטובר 2013). "On the shoulders of women". Pasadena Weekly (Southland Publishing). 
  12. ^ Lopez, Kamala (2 באפריל 2013). "Amnesia: Feminism's Poison Pill". The Huffington Post. 
  13. ^ Caplan, Paula J. (3 בדצמבר 2013). "Much-needed Women and Media Conference Energizes, Inspires". Psychology Today Blog (Psychology Today). 
  14. ^ Hardikar, Priyanka (6 באוקטובר 2014). "Director shares stories of women's rights struggle". The Mercury (Dallas: University of Texas at Dallas).