לימודי נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

לימודי נשים[1] זהו ענף ידע רב תחומי , אשר התמקד בחקר חייהן של נשים, תיעד וחקר את ניסיונן וחוויותיהן מתוך ניסיון לאתגר את ההנחות התיאורטיות הקיימות, יחד עם שיטות המחקר והלימוד, שהתפתחו ברבות השנים בתחום לימודי ההשכלה הגבוהה. בתהליך של כ- שישים שנה ,הפכו לימודי נשים לתחום אקדמי אינטרדיסציפלינרי העוסק בכל תחומי החיים מזווית מגדרית נשית.

תפיסת עולם- אידיאולוגיה ומעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברות העתיקות , במצרים וחבל מסופוטמיה, החינוך היה מופקד בידי האב בעיקר לבנים, ועסק בלימוד מקצוע האב ,המסורת והמורשת השבטית, המועברת מדור לדור תוך דגש על הגדרת תפקידי הגבר בחברה. האם הופקדה על מילוי צרכי המשפחה החומריים[2] והעברת הידע והמיומנויות שלה כאישה לבנותיה. בהמשך, מודל החינוך הגברי הביתי, הועתק לחינוך החוץ ביתי  והופקד בידי מורים -גברים (כתחליפי אב) וכוון לבנים בלבד.

הלימוד והחינוך במקורם ,קשורים ל-משמעת וציות- לבעל הסמכות (האב, המורה, החכם). התלמיד האידיאלי הוגדר כ"שתקן", דהיינו זה ששולט בעצמו, מאופק, צנוע ואינו הולך רכיל. רכישת הידע והלימוד הייתה באמצעות השמיעה ,המושג "שמע" מוגדר גם כהקשבה אך גם כציות.[2] ניתן לראות באופן ברור את סכימת החינוך כ: קשר לסמכות שמשמעה אחריות. על כן האחריות היא פטריארכאלית (דת, אב) ולכן גם הסמכות היא כזו.

כפי ש-  Laquer, מציין, עד המאה ה- 18 שלט דגם חשיבה רווח ,שהתייחס רק לגבר כמייצג את האנושות בכל תחומי החיים ובכלל זה גם בחינוך.[3] הזכות של נשים ללמוד העסיקה הוגי דעות רבים ,ביניהם ז'אן ז'אק רוסו , שראה את תפקידן של הנשים כרעיות ואמהות, כפי שביטא בספרו "אמיל"[4] לעומתו, מרי וולטנסקרפט (אנ')ראתה ב "הזנחת השכלתן"  של נשים  את המקור לאומללותן.[5]

למהפכה הצרפתית היו גם השלכות על הגישה לחינוך בכלל ועל חינוך בנות בפרט. שיח הזכויות חדר גם לתפיסת העולם החינוכית ,כפי שאנו למדים מאולימפ דה גוג' (1791), שדרשה חינוך טוב יותר לנשים. היא ראתה בחינוך זכות המגיעה לנשים לא פחות מאשר לגברים.

הנושא - מתן חינוך לבנות - הוא אחד המאבקים הפמיניסטיים החשובים. קבלת ההכרה בזכות יסוד זו, הובילה למאבקים נוספים כגון : אופן הלימוד - במסגרות מעורבות (בנים ובנות) או במסגרת נפרדת ; גיל הלומדות (מאיזה גיל ועד איזה גיל) ; וכמובן מהם תכני הלימוד המותרים.

תכני הלימוד הם נושא משמעותי בפני עצמו שכן מידת ההעמקה והבקיאות בתחומי דעת הם המפתח לקאנון הידע. במשך רוב שנות ההשכלה הגבוהה, העיסוק האקדמי היה בידי גברים , כמורים וכתלמידים. שליטה זו הקנתה לגברים את האפשרות לקבוע מהלכים היסטוריים ואת פני החברה, חוקיה, משאביה ואת השליטה בה. נשים הודרו מן ההשכלה הגבוהה עד למחצית השנייה של המאה ה- 19.[6]

במשך השנים, חלו שינויים רבים במגמות החינוך: מחינוך מקצועי לחינוך חובק תחומי חיים רבים; מחינוך רק לשכבה, או מעמד מסוים ,לחינוך לכל אשר אפשר את כניסתן של הנשים למוסדות חינוך ; מחינוך מוגבל בזמן וגיל ללמידה לאורך החיים. (Long Life Education).

כניסתן של יותר ויותר נשים ללימודים אקדמיים לא הייתה קלה והגישה החשדנית כלפיהן כמו גם המכשולים שהוערמו בפניהן היו רבים.

נשים וחינוך בחברה היהודית והישראלית.[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בחברה היהודית חינוך הילדה והנערה היה מוזנח[7] מתוך  התבססות על הגישה ההלכתית שבוטאה ע"י  הרמב"ם "כל המלמד את בתו תורה כאילו לימדה תפלות" , אשר קבלה חיזוק ע"י "השולחן ערוך".[8]

ההתעוררות הלאומית הציונית, תרמה לשינוי עמדות בהקשר לחינוך הבנות בחברה היהודית. "בת ישראל גדלה בביתה כנטע זר…ורק עם בוא התנועה הלאומית בישראל התחילו לטפל במקצת גם בחינוכה היהודי"[9] הציונות הכירה בחשיבות ובצורך  של חינוך לבנות  ולכן דרשה שינוי בתפיסת החינוך כלפיהן. הבנות למדו בעיקר לימודי חול ומקצועות , שפתחו דרך ליציאת נשים לעבודה מחוץ למשק הבית כגון הגננות והמורות. במקביל, ליציאתן ללמודים ולרכישת השכלה , אפשרו לבנות, להיכלל בחוגים משכילים ללמוד לקרוא בעברית, דבר שפתח בפניהן  את הגישה לטקסטים הקנוניים (תנ"ך, תלמוד) מחד  והן לטקסטים מודרניים,שהיו שייכים לתרבות הכללית[8] חשיפה שיצרה מודעות שונה למצבן כנשים ולקשר שיש לדת ולמצב זה.

בהשפעת הלימודים לבנות הונח למעשה המסד לחינוך שאיננו דתי , שרווח בחברה היהודית במשך הדורות, ולחדירת רעיונות ליבראליים לתוך חברה מסורתית , או התרחקות ממקור פטריארכלי מובהק.

התפתחות לימודי הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודי נשים הפכו לתחום אקדמי נפרד לראשונה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, במהלך הגל השני של הפמיניזם, כאשר מרצות וסטודנטיות פעילות (אקטיביסטיות) בתחום זה החלו להשפיע יותר ויותר על האקדמיה. הקורס הראשון בלימודי נשים התקיים באוניברסיטת קורנל ב-1969,[10]. התוכניות האקדמיות המלאות הראשונות בתחום זה החלה באוניברסיטת המדינה בסן דייגו ובאוניברסיטת באפלו ב-1970, לאחר פעילות אינטנסיבית של קבוצות נשים אקטיביסטיות להעלאת מודעות לתחום זה. בסן דייגו הקימו את התוכנית הסטודנטית קרול רוול קאונסיל (Carol Rowell Council) והמרצה לספרות ד"ר ג'ויס נוור (Joyce Nower); בבפאלו פעלה לכך המרצה ללימודי ארצות הברית אליזבת לפובסקי קנדי (Elizabeth Lapovsky Kennedy). תוכנית התואר השני הראשונה בלימודי נשים התקיימה ב-1972 בקולג' שרה לורנס במדינת ניו יורק.

מאז פתחו אוניברסיטאות רבות בארצות הברית וברחבי העולם תוכניות ללימודי נשים. כיום מתקיימים קורסים ותוכניות כאלו ביותר מ-600 מוסדות אקדמיים בארצות הברית[11], מתוכם 15 מהמוסדות מציעים לימודי דוקטורט בתחום זה.

תכנים ושיטות לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות לימודי נשים משתמשות לעיתים קרובות, מעבר לשיטות הלימוד והמחקר המקובלות באקדמיה, גם בפעילויות הכוללות דיונים ערים על החומר הנלמד. התוכניות מעודדות חשיבה, קריאה וכתיבה ביקורתית.

תוכני הלימוד כוללים תאוריות ביקורתיות, פמיניסטיות וקוויריות. התוכניות מציגות גישה פמיניסטית ופוסט-מודרניסטית על הבנת נושא המגדר ואופן השפעתו המשולבת עם גורמים נוספים (גזע, גיל, תרבות, מעמד חברתי וכו') על שוויון ואי-שוויון חברתי. תוכניות הלימוד מעודדות פעילות למען צדק חברתי ואקטיביזם לשם הוצאה לפועל של רעיונות מתוך התאוריות הנלמדות ויישומם בחברה. חלק מהתוכניות מציעות תקופת פרקטיקום או התמחות במרכזים קהילתיים בהם יכולים התלמידים להיות עדים למצבי אפליה מינית מגוונים ולפעול לשינוי המצב, בהתאם לתכני הלימוד בתוכנית. עם זאת, חלק ממוסדות הלימוד מתנגדים לפן זה של התוכנית, בטענה כי הדבר מבטא העדפה של פוליטיקה על פי חינוך ולימוד.[12] כן הובעה התנגדות לנטייה לביצוע מחקרים בתוכניות אלו בשיטות מחקר איכותניות ופחות בשיטות כמותיות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשה פרידמן ומרילין ספר הקימו באוניברסיטת חיפה ,בשנת 1971, את הקבוצות הראשונות להעלאת מודעות[13] והניחו את התשתית הראשונית להתפתחות לימודי הנשים גם בישראל. מרצות מאוניברסיטאות שונות ומתחומי דעת שונים, כמו פרופ' אליס שלוי העבירו קורסים על נשים כחלק מתכני הקורס האחרים , אותם לימדו[14]וסיגלו דרכי עבודה ברוח ערכי הפמיניזם. היה קושי רב בהחדרת תכנים העוסקים בנשים לתוך תכני הלימוד ואלו שניסו לעסוק במחקר בתחום, הוזהרו שהדבר לא יועיל להן מבחינת קידום מקצועי.[15] [13] למרות האזהרות ,התרבו הקורסים, שעסקו בהיבטים שונים של חיי הנשים ,מה שיצר מעין לחץ להקמת מסלולים ייחודיים ,בתוך תחומי הדעת הקיימים. בראשית שנות ה- 80 של המאה העשרים, באוניברסיטת חיפה ,הוקמה ה"החטיבה ללימודי האישה" ובאוניברסיטה העברית "התוכנית להבדלים בין המינים", ובכך היו האוניברסיטאות החלוצות בייסוד מסלול ללימודי נשים.[13]

מסלולי הלימוד החדשים הושפעו למעשה מהמתרחש בארה"ב שבה הוקמו במקביל חטיבות ללימודי נשים , התקיים קשר עם חוקרות ומרצות מארה"ב ומרבית חומרי הלימוד התבססו על מאמרים וספרים שהתפרסמו שם וההשפעה הזו מלווה את הפמיניזם בישראל עד היום.[13]

הקמת המסלולים הייתה תהליך לא פשוט, אולם מיצובן של מחלקות אלו, כמו גם מיצוב נשות הסגל, ממשיך להיות מאתגר עד היום.[13] מסלולים ללימודי נשים נפתחו בכל האוניברסיטאות וכן ברבות מן המכללות וקורסים המדגישים היבטים על חיי נשים קיימים בתחומי דעת רבים. יחד עם זאת, קיימת שונות בין מוסדות הלימוד מבחינת היקף הלימודים והתארים המוענקים. מיקומם של המסלולים נע בין חוגים עצמאיים לבין חוגים המשתייכים לחוגים אחרים כגון המחלקה ללימודים רב תחומיים.[13]

בסוף שנות ה- 90 של המאה העשרים החלו לקרוא ללימודי הנשים "לימודי מגדר" או הוסיפו את המילה "מגדר" בלבד וכיום נהוג לציין במשפט אחד "לימודי נשים ומגדר"[16][13]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חשוב לעשות הבחנה בין "לימודי נשים" ל"לימודי מגדר", כתחומי דעת (דיסציפלינות ) , לצד תיאוריה חינוכית או פדגוגיה פמיניסטית, שיצרה כלים ייחודיים בלמידה ובמחקר ויש הקוראים לזה "לימודים פמיניסטיים". בשפה היומיומית, קיימת נטייה להחליף בין המושגים, כתוצאה מהתפתחות כרונולוגית של זמנים, אשר טשטשה את השוני בין תחומי הידע ואימוץ התיאוריה שנולדה עקב כך.
  2. ^ 1 2 נילי שצ'ופק, הוראת אב לבן במצרים הקדומה, בתוך חינוך והיסטוריה- הקשרים תרבותיים ופוליטיים,, עריכה: פלדחי רבקה ואטקס עמנואל, ישראל: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל., 1999, עמ' 13-21. (בעברית)
  3. ^ Laquer Thomas, Making Sex: Body and Gender from the Greeks to Freud,RousseauChapter V of Emile written between 1757 and 176, , Cambridge, MA: Harvard Univesity Press, 1990
  4. ^ . "A woman's education must be planned in relation to man" she will always be in subjection to a man"and she will never be free to set her own opinion above his." (Rousseau, pp. 322, 325)
  5. ^ וולסטונקרפט הייתה בין הראשונות לזהות כי נשים נזקקו בהתנהגותן לדרכים אלטרנטיביות , לשם השגת דברים שונים ולכן פיתחו עורמה נשית, המשמשת כעוצמה אישית  המערערים ,לדעתה את כבוד האישה. ..."אני מקווה שבנות מיני תסלחנה לי אם אתייחס אליהן כאל יצורים הגיוניים במקום להחמיא להן על חינן... ברצוני לשכנע נשים להתאמץ ולבנות את כוחן, הפיזי והשכלי, להוכיח להן שדברי חלקות, לב רגיש, עדינות נפש וטעם מעודן, הן מלים נרדפות לחולשה." Wollstonecraft Mary (1792),/ A Vindication of the Rights of Women    in Learning Feminism: A Reader Fundamental Documents and Articles in Feminist Thought, (2006), Migdarim Series, Hakibbutz Hameuchad Publishing House
  6. ^ רחל הרץ לזרוביץ ויזהר אופלטקה, הקדמה , בתוך, מגדר ואתניות בהשכלה הגבוהה בישראל, עריכה: רחל הרץ לזרוביץ ויזהר אופלטקה, ישראל: פרדס, 2009, עמ' 9 -22
  7. ^ אופז אביבה, "שאלת האישה" וקולן של נשים בחברה החלוצית, קתדרה לתולדות א"י וישובה חוב' 95, ניסן תש"ס, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים., 2000, עמ' עמ' 101-118
  8. ^ 1 2 גרינבוים אברהם, 'חדר הבנות' ובנות בחדר הבנים במזרח אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה בתוך חינוך והיסטוריה- הקשרים תרבותיים ופוליטיים, עריכה: פלדחי רבקה ואטקס עמנואל, ישראל: הוצ' מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל., 1999, עמ' 297-303
  9. ^ יפה ברלוביץ, האישה בספרות הנשים של העלייה הראשונה, קתדרה לתולדות א"י וישובה 54 ,טבת תש"ן,, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1989, עמ' 107-124
  10. ^ The Encyclopedia of Stress and Stress-related Diseases, pp 388
  11. ^ National Women's Studies Association Mapping Women’s and Gender Studies Data Collection
  12. ^ Daphne Patai, Why Not A Feminist Overhaul of Higher Education?
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 חנה ספרן, בין אקדמיה לקהילה פמיניסטית: לימודי נשים בישראל, בתוך מגדר ואתניות בהשכלה הגבוהה בישראל, עריכה: רחל הרץ לזרוביץ ויזהר אופלטקה, ישראל: פרדס, 2009, עמ' 169-188
  14. ^ בשנת 1972 לימדה פרופ' אליס שלוי באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לאנגלית . בקורס אותו לימדה הכניסה את הנושא של נשים ביצירת שייקספיר. מתוך ראיון עם אליס ומשה שלוי, שנערך ע"י רוזנברג- פרידמן ב- 20 לפברואר,2008, פורום 'קולך', פורום נשים דתיות.
  15. ^ דפנה יזרעאלי, לימודי נשים: האתגר, נגה 25, 1993, עמ' 35-36
  16. ^ למרות הקשר בין המושגים הם אינם זהים. בארץ לא נערך דיון מקיף ומעמיק על השימוש במושג מגדר, אלא נענו להליך כלל עולמי שהוסיף את המושג ביחד או לחוד, כמגדיר את הפעילות לגווניה, העוסקת בנשים. הוויתור על המושג נשים בחלק משמות הפעילויות והותרת המושג "מגדר" בלבד אינו מדייק ומרחיק את העיסוק בפמיניזם עצמו.


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
Womanpower logo.jpg
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםכולןעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםיום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת Ms.‎Off our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל